וים ונדרס

במאי קולנוע גרמני

וילהלם (וים) ארנסט ונדרס (Wim Wenders; נולד ב-14 באוגוסט 1945 בדיסלדורף, גרמניה) הוא במאי קולנוע, מחזאי, סופר, צלם ומפיק קולנוע גרמני. ונדרס נחשב לאחד מגדולי הבמאים של דורו ולאחד הבמאים המוערכים באירופה כיום וכמה מסרטיו הוגדרו כיצירות מופת קולנועיות. הנוא היה מועמד ארבע פעמים לפרס האוסקר, שלושה מהם על הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, והרביעי על הסרט הבינלאומי הטוב ביותר.

וים ונדרס
Ernst Wilhelm Wenders
לידה 14 באוגוסט 1945 (בן 79)
דיסלדורף, אזור הכיבוש הבריטי, אזורי הכיבוש בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ernst Wilhelm Wenders עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Wim Wenders עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה לקולנוע וטלוויזיה של מינכן (1970) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, מחזאי, סופר, צלם ומפיק קולנוע
בן או בת זוג

דונטה ונדרס (1993 – ?) עריכת הנתון בוויקינתונים

    • איזבל ויינגרטן (19811982)
  • סולוויג דומרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אריה הזהב (1982)
  • Prize of the Ecumenical Jury Cannes (1984)
  • דוב הכסף (2000)
  • פרס רובר ברסון (2002)
  • פרס פיפרסקי (1984)
  • דוב הזהב של כבוד (2015)
  • פרס פיפרסקי (1976)
  • גרנד פרי של פסטיבל קאן (1993)
  • Un certain regard Award (2014)
  • פרס פרנסואה שאלה (2014)
  • Prize of the Ecumenical Jury Cannes
  • Prize of the Ecumenical Jury Cannes (2014)
  • דב ברלין (2024)
  • פרס סזאר לסרט תיעודי (2015)
  • Herbert Strate Award (2010)
  • פרס גויה לסרט התיעודי הטוב ביותר (2008)
  • פרס באפט"א לבימוי הטוב ביותר (1985)
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2006)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה (2006)
  • מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (2 בדצמבר 2004)
  • פרס הלמוט קוטנר (2004)
  • פרס דקל הזהב (1984)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1987)
  • מדליית זהב להצטיינות בתרבות (7 באוקטובר 2005)
  • טבעת הכבוד של העיר וופרטל (10 במרץ 2012)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (19 בפברואר 1993)
  • פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (2011)
  • נמר הכבוד (2005)
  • פרס האקדמיה האירופית לסרט דוקומנטרי (1999)
  • מפקד במסדר ההצטיינות של פורטוגל (2017)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (1988)
  • פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.wim-wenders.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ונדרס בפסטיבל קאן, 2002

ביוגרפיה

עריכה

תחילת הדרך

עריכה

לאחר שוונדרס סיים את לימודי התיכון בדיסלדורף, גרמניה, הוא למד באוניברסיטה רפואה (1963–1964) ופילוסופיה (1964–1965). בשנת 1966 הוא נשר מלימודיו ועבר להתגורר בפריז שם עבד כצייר. הוא נכשל בבחינת הכניסה בבית הספר הצרפתי הלאומי לקולנוע, ולכן החליט להתמקצע כגלף באולפן של ג'וני פרידלנדר, אמן אמריקאי, במונפרנאס. במהלך אותה תקופה, ונדרס נשבה בקסמי הקולנוע, ולעיתים ראה עד חמישה סרטים מדי יום בבית הקולנוע המקומי.

ונדרס, שהחליט להפוך את תשוקתו הגוברת לקולנוע למקצוע, חזר לגרמניה ב-1967 ועבד במשרדי יונייטד ארטיסטס בדיסלדורף. בסתיו של 1967 הוא התקבל ל"Hochschule für Fernsehen und Film München" (האוניברסיטה לקולנוע ולטלוויזיה במינכן). בין השנים 1967 ו-1970, בזמן לימודיו, שימש גם כמבקר קולנוע במספר כתבי עת גדולים בגרמניה.

הוא השלים מספר סרטים קצרים לפני שסיים את לימודיו, וסרט הגמר שלו "Summer in the City" (קיץ בעיר) היה סרטו הראשון באורך מלא, אותו צילם במצלמת 16 מ"מ בשחור-לבן.

קריירה כבמאי סרטי עלילה

עריכה

ונדרס החל את הקריירה שלו עם עלייתו של הקולנוע הגרמני החדש בסוף שנות ה-60. הסרט הראשון המלא שביים היה "Summer in the City" ב-1970. במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים וביניהם פרס אריה הזהב עבור "Der Stand der Dinge" ("מצב הדברים"), בפסטיבל הסרטים של ונציה 1982, פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 1984 עבור "פריז, טקסס", ופרס הבימוי הטוב ביותר עבור הסרט "מלאכים בשמי ברלין" ("Der Himmel über Berlin"), בפסטיבל קאן 1987[1].

שיתוף הפעולה הממושך של ונדרס עם צלם הקולנוע ההולנדי רובי מולר השפיע רבות על סגנון הצילום הייחודי של סרטיו. כמה מסרטיו המוצלחים נולדו משיתופי פעולה עם הסופר האוסטרי פטר הנדקה ("מלאכים בשמי ברלין") והמחזאי האמריקאי סם שפרד ("פריז, טקסס"). הנדקה גם השתתף בכתיבת סרטו השני של ונדרס, "חרדתו של השוער מפני בעיטת העונשין" ("Die Angst des Tormanns beim Elfmeter").

ב-2008 יצר את הסרט "פלרמו שוטינג", העוסק בצילום ובמוות. הדמות המרכזית בסרט היא צלם הנע בין מציאות להזיה. בסרט השתתפו בין השאר, המוזיקאי לו ריד בתפקיד עצמו והשחקן דניס הופר בתפקיד המוות. הסרט בוקדש לבמאים אינגמר ברגמן ומיכאלאנג'לו אנטוניוני, שמתו שניהם ביום אחד. והסרט אף מושפע מסרטיהם[2].

ב-2023 ביים את "ימים מושלמים", סרט דרמה שהוא קופרודוקציה יפנית-גרמנית לפי תסריט שנכתב על ידי ונדרס וטאקומה טקאסאקי. הסרט עוקב אחר חיי השגרה של היראיאמה (קוג'י יאקושו), מנקה שירותים ציבוריים בטוקיו[3].

במאי סרטי תעודה ופרויקטים נוספים

עריכה

ונדרס ביים בין היתר סרטים דוקומנטריים שזכו לשבח. הידוע ביניהם "Buena Vista Social Club" משנת 1999, המתאר מוזיקאים קובנים. פסקול הסרט הפך ללהיט גדול, והסרט עצמו היה מועמד לפרס אוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר וזכה בעשרות פרסי קולנוע אחרים[4].

ב-2003 ביים את הסרט "The Soul of a Man", אחד מסדרה של שמונה סרטים על תולדות הבלוז שהופקו על ידי מרטין סקורסזה[5].

ב-2009 ונדרס החל לצלם סרט תיעודי על ידידתו הכוראוגרפית והרקדנית פינה באוש, אך היא נפטרה במפתיע ממחלת הסרטן, ימים ספורים לאחר שהמחלה אובחנה אצלה, ביוני 2009. ונדרס ביטל את ההפקה, אך הרקדנים בלהקתה של באוש שכנעו אותו להמשיך ולסיים את הסרט[6]. רוב הסרט מראה ריקודים שיצרה באוש בצילום תלת־ממדי, וביניהם משולבים מונולוגים קצרים של רקדנים. הסרט יצא לאקרנים לבסוף ב-2011[7].

ב-2015 יצר את הסרט התיעודי "מלח הארץ", המתחקה אחר יצירותיו ופועלו של הצלם הברזילאי סבסטיאו סלגאדו[8].

ב-2017 ביים לראשונה אופרה, "דולי הפנינים" מאת המלחין הצרפתי ז'ורז' ביזה, בבית האופרה של ברלין, בניצוח דניאל בארנבוים[9].

ב-2018 ביים את הסרט האפיפיור פרנציסקוס: במילותיו שלו, וסק בדמותו של האפיפיור פרנציסקוס. הסרט הוקרן בישראל בדצמבר 2019, בסינמטק תל אביב, שונדרס היה נוכח במפגש ושיחה עם הקהל[10].

ונדרס גם ביים הרבה קליפים עבור להקת U2, כולל לשיר "(Stay! (Faraway, So Close" ועבור להקת "Talking Heads". שיתוף הפעולה בין U2 לוונדרס הוביל לכך שסולן הלהקה, בונו, כתב את הסיפור שבבסיס הסרט "מלון מיליון הדולר", שוונדרס ביים, ושירים של U2 נכללו בפסקול הסרט[11]. ונדרס גם ביים מספר פרסומות לטלוויזיה.

ונדרס הוא חבר בוועדה המייעצת של קרן הקולנוע העולמי, פרויקט שנוסד על ידי מרטין סקורסזה ומטרתו לגלות ולשחזר סרטי קולנוע עולמי שהוזנחו. בנוסף שימש כנשיא האקדמיה האירופית לקולנוע (אנ'), ובמסגרת תפקידו קיבל ב-2002 את ישראל כחברה באקדמיה לצד הרשות הפלסטינית[12]. במסגרת תפקידו גם ביקר בישראל כאורח הכבוד בחגיגות ה-20 של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה[13].

צילום סטילס

עריכה

ונדרס עסק במשך השנים גם בצילום סטילס. ב-1986 הוצגו תצלומיו במרכז ז'ורז' פומפידו בפריז, ואחר כך גם בביאנלה של ונציה, במוזיאון גוגנהיים בילבאו ובמוזיאונים וגלריות באוסטרליה ביפן וארצות הברית[14]. ב-2015 הציג בגלריית בליין סאותרן בברלין את התערוכה "קפסולות זמן", של צילומי תמונות סטילס שיצר בגרמניה ובארצות הברית. התצלומים כללו נופים שוממים בשולי הדרכים בשתי המדינות, ובאמצעותם ביקש לעסוק במושגים כמו תנועה, זיכרון, זמן, אובדן ונוסטלגיה[15].

פילמוגרפיה

עריכה

פרסים ומועמדויות

עריכה

ונדרס זכה בפרסים רבים, בין היתר:

לוונדרס הוענקו תוארי דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת פריז ב-1990 ובאוניברסיטת ה-UCL בבריסל ב-2005.

מועמדויות בולטות

עריכה

חיים אישיים

עריכה

ונדרס הוא נוצרי אוניברסלי (אקומני). כנער הוא רצה להיות כומר קתולי וההקשרים הדתיים העסיקו אותו מאד. בשנות ה-80 הוא התעניין בדתות מזרחיות. במשך 15 שנים בזמן שחי באמריקה, היה חלק מקהילה פרסביטריאנית, אבל היום הוא לא עושה הבחנה. יש לו חברים קתולים וחברים פרוטסטנטים והוא הולך לשתי סוגי הכנסיות.

הוא ציין שכתבי תומאס מרטון, הנזיר הטרפיסט ומחבר הספר The Seven Storey Mountain, השפיעו עליו בצורה משמעותית בשנות ה-90, ולאחר מכן עוקב אחרי התאולוג הפרנציסקני ריצ'רד רוהר. בשנת 2013, עמיתו הגרמני, האפיפיור בנדיקטוס ה-16, התפטר מהאפיפיורות, ומועצת הקרדינלים בחרה את האפיפיור הראשון מאמריקה, הראשון מהמסדר הישועי, הראשון מחצי הכדור הדרומי. כשהוא עוקב אחרי אפיפיור זה רק מרחוק בהתחלה, ונדרס יכול היה להבחין שהוא חי על פי מה שהוא מטיף וזה מרשים אותו מאד.[16]

מאמצע שנות ה-70 ונדרס חי ועובד בברלין יחד עם אשתו דונאטה.[17][18] הוא תומך במועדון הכדורגל הגרמני בורוסיה דורטמונד.[19]

בשנת 2009, וים ונדרס חתם על עצומה לתמיכה בבמאי רומן פולנסקי, שנעצר בזמן שטס לפסטיבל קולנוע בשל אישומים נגדו משנת 1977 בגין עבירות מין. העצומה טענה כי המקרה מערער את המסורת של פסטיבלי קולנוע כמקום שבו ניתן להציג יצירות בחופשיות ובבטחה. נטען כי מעצרם של במאים הנוסעים למדינות נייטרליות, עשוי לפתוח פתח לתוצאות שמידת השפעתן אינה ניתנת לחיזוי.[20][21]

מ-1979 עד 1981, ונדרס היה נשוי לשחקנית הזמרת והיוצרת האמריקאית רוני בלקלי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אשר טללים, קולנוע - מלאך, בשר ודם "מלאכים בשמי ברלין", במאי: וים ונדרס, כל העיר, 22 בינואר 1988
  2. ^ אורי קליין | תצלום: אמיל סלמן, וים ונדרס: אובדן הפשטות, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2009
  3. ^ אורון שמיר, "ימים מושלמים" הוא סרטו העלילתי הטוב ביותר של וים ונדרס מאז שנות ה-80, באתר הארץ, 2 במאי 2024
  4. ^ יוסי בבליקי, ‏הפיס הגדול נפל עליהם בסוף החיים, באתר גלובס, 2 במרץ 2000
  5. ^ אורי קליין, מיטה, משאית וכלב מצויר, באתר הארץ, 21 במאי 2003
  6. ^ אסף אוני, ברלין, ‏צילום במערה. להביא את האוצרות לציבור, באתר גלובס, 3 במרץ 2011
  7. ^ אורי קליין, פינה: מסע פרדוקסלי אל התנועה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2011
  8. ^ אורי קליין, "מלח הארץ": וים ונדרס ניסה לעשות סרט רגיש על הצלם התיעודי סבסטיאו סאלגאדו, אבל התוצאה היא מבט אימפריאליסטי מרוחק, באתר הארץ, 8 באפריל 2015
  9. ^ גל אפלרויט, וים ונדרס יביים אופרה בפעם הראשונה; בארנבוים ינצח, באתר הארץ, 2 באפריל 2016
  10. ^ נירית אנדרמן, "דווקא החברים האתיאיסטים שלי הזילו דמעות", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2019
  11. ^ שרון מולדאבי, ‏הבייבי-בום של הרוק: סרט חדש על רגעי השיא של להקת U2, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2011
  12. ^ דנה שוופי, וים ונדרס ישתתף בחגיגות ה-20 של בית הספר סם שפיגל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2009
  13. ^ שירה בן-סימון, וים ונדרס בירושלים: מאמין בקולנוע הישראלי, מתנגד לחרם תרבותי, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2009
  14. ^ יקי גולדברג, הנוסע המתמיד, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2003
  15. ^ אבנר שפירא, הבמאי וים ונדרס מתעד את שקיעת החלום האמריקאי, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2015
  16. ^ Burger, John (17 במאי 2018). "Exclusive interview: Wim Wenders discusses the Catholic influences on his film about Pope Francis". Aleteia. Aleteia SAS. נבדק ב-13 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Wim Wenders". polkagalerie.com. נבדק ב-21 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Michael, Chris (23 בספטמבר 2014). "Wim Wenders on his Berlin: 'Oh man, has it ever changed!'". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-9 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Wim Wenders Showreel (please do not edit)". 2AM Films. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Le cinéma soutient Roman Polanski / Petition for Roman Polanski – SACD". archive.ph. 4 ביוני 2012. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2012. נבדק ב-20 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Shoard, Catherine; Agencies (29 בספטמבר 2009). "Release Polanski, demands petition by film industry luminaries". The Guardian. ארכיון מ-28 ביוני 2019. נבדק ב-12 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)