ארנה ברודי

פוליטיקאי הונגרי

ארנה ברודיהונגרית: Bródy Ernő; מישקולץ, 12 בספטמבר 1873בודפשט, 15 באוקטובר 1961) היה עורך דין, פוליטיקאי, חבר האספה הלאומית של הונגריה (חבר פרלמנט), יהודי-הונגרי, אחת הדמויות הבולטות ביהדות הונגריה בין שתי מלחמות העולם. אחיינו של הסופר המפורסם שאנדור ברודי.

ארנה ברודי
Bródy Ernő
לידה 12 בספטמבר 1873
מישקולץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 1961 (בגיל 88)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (21 במאי 190621 במרץ 1910)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19391944)
  • חבר האספה הלאומית הזמנית (2 באפריל 19453 בנובמבר 1945)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19261939)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (23 ביוני 191016 בנובמבר 1918)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19201922)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (10 במרץ 194912 באפריל 1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Democratic Civic Party, Civic Democratic Party, National Democratic Civic Party עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נעוריו, הקריירה שלו עד מלחמת העולם הראשונה עריכה

ברודי נולד במישקולץ בצפון הונגריה במשפחה יהודית דתית. היו לו ארבעה אחים. סבו היה בנימין זאב ברודי. אביו היה סוחר, שלמענו החל ברודי ללמוד בבית ספר מסחרי, אך לאחר סיום לימודיו החליט ללמוד משפטים והתקבל לפקולטה למשפטים באוניברסיטת בודפשט באמצעות התערבות דודו מצד אביו, הסופר שאנדור ברודי. בנוסף לכך, שוב בעזרת דודו, הפך לכתב הפרלמנטרי של היומון מדיאר הירלאפ (Magyar Hírlap), כלומר "ידיעות הונגריות", עוד כסטודנט למשפטים. במסגרת המדור בעיתון "דיוקנאות של מועמדים", בנוסף למספר פוליטיקאים מרואיינים אחרים, הוא גם ראיין את וילמוש ואז'וני, אותו הכיר עד אז בקושי, אך לאחר הריאיון נקשרה ביניהם עד מהרה הפך ידידות שהפכה לחברות קרובה. ברודי ערך סיור לימודים באירופה כדי להשלים את לימודיו, משם חזר להונגריה, לסיים את חובת שירותו הצבאי. לאחר מכן עבר את בחינות לשכת עורכי הדין והחל בפרקטיקה פרטית.

הוא זכה למוניטין כסניגור פלילי, המקרה הידוע ביותר שלו היה "חוברת זייזיג", בה הגן בהצלחה על הסופר ארפד זיגאני, שערך ופרסם בשנת 1905 עלון נגד שושלת הבסבורג, תחת שם העט זייזיג.[1] כתוצאה מהמשבר הפוליטי הפנימי בהונגריה אחרי הבחירות בשנת 1905, שבה לראשונה בתולדות המפלגה הליברלית שזכתה בכל הבחירות עד אז משנת 1875 וניהלה את המדינה, הפכה למיעוט בפרלמנט. אז החל ברודי לעסוק באופן אינטנסיבי בפוליטיקה ובאותה שנה הצטרף למפלגתו של חברו החדש, וילמוש ואז'וני (המפלגה האזרחית הדמוקרטית), שם עד מהרה הפך חבר בחוג הפנימי בעזרת ידידותו עם ואז'וני וכישרון הנאום שלו. בבחירות 1906 הוא הפך לחבר פרלמנט במחוז וינוהרדיב. בשנת 1910 נבחר במחוז אוגוצ'ה. ברודי התוודע לבונים החופשיים בשנת 1912 והתקבל לתא בשם "דמוקרטיה".

במהלך מלחמת העולם הראשונה ואחריה עריכה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא התנדב ונלחם בה לאורך החזית הדרומית. כאות הוקרה הוא הועלה בדרגה והשתחרר בדרגת קפטן (סרן). בבחירות הראשונות אחרי 1910, אלה של שנת 1920, הוא נבחר לאספה הלאומית מטעם רובע 11 של בודפשט. בינתיים הוא לא השהה את עבודתו העיתונאית. הוא לא התמודד בבחירות ב -1922, אלא התרכז בעבודה של ועדת המחוקקים של הבירה. לאחר מותו של ואז'וני בשנת 1926, הוא נבחר לנשיא המפלגה, אשר אורגנה מחדש ושינתה את שמה ל"מפלגה הלאומית הדמוקרטית האזרחית". הוא כבר זכה במנדט כמועמד בבחירות 1926. תחת הנהגתו של ברודי, התמזגה המפלגה עם "מפלגת החקלאים הקטנים הבלתי תלויים", ועם "מפלגת החקלאים האזרחית". בשנת 1928 הם הופיעו כבר בשם: "המפלגה הליברלית הלאומית". מטעם מפלגה זו הוא זכה במושב בפרלמנט בבחירות בשנת 1931 ובשנת 1935, ולאחר ששמה שונה ל"מפלגת החירות האזרחית", גם בשנת 1939. לעיתים קרובות דיבר ברודי בפרלמנט נגד הצעדים והחוקים האנטי-יהודיים, ובנוסף לכך עסק בעיקר בסוגיות חברתיות.

הוא נכלא מיד לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה (19 במרץ 1944). הוא שוחרר מהמאסר בפברואר 1945, לאחר שחרור בודפשט על ידי הצבא האדום הסובייטי והיה חבר בוועד הלאומי של בודפשט והצטרף למפלגה האזרחית הדמוקרטית. תחילה התמנה לנשיא המפלגה בבודפשט, אחר כך לסגן הנשיא הלאומי, ולאחר הגירתו מחוץ להונגריה של שאנדור סנט-איוואני בשנת 1947 נבחר לנשיא. הוא גם הפך לחבר האספה הלאומית הזמנית. ב־31 במרץ 1949, מפלגתו, המפלגה האזרחית הדמוקרטית, התמזגה עם המפלגה הרדיקלית ההונגרית והקימה את הברית הדמוקרטית הרדיקלית, בה הוא הפך לנשיא, אך עם עליית הקומוניסטים לשלטון והנהגת משטר חד מפלגתי הם לא יכלו עוד להתמודד בבחירות בשנת 1949. ברודי פרש בשנת 1950; נשאר פעיל בקהילה היהודית עד מותו.

כתביו העיקריים עריכה

  • נאומיי באספה הלאומית Nemzetgyűlési beszédeim, Budapest, 1922
  • התנועה הליברלית ההונגרית לשוויון יהודים בשנת 1840. A magyar szabadelvűek mozgalma a zsidók egyenjogúsításáért 1840-ben, Budapest, 1934.
  • מיהו האזרח ההונגרי? Ki a magyar állampolgár?, Budapest, 1938

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנה ברודי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Zigány Árpád életrajza In: Szinnyei: Magyar írók élete és munkái