ארנה דויטש

רופא ורופא ילדים הונגרי-יהודי

ארנה דויטשהונגרית: Deutsch Ernő; פשט, 19 בספטמבר 1872[1]בודפשט, סוף 1944) היה רופא, רופא ילדים יהודי-הונגרי שנספה בשואה. גיסו היה פאל הארי, רופא וביוכימאי.

ארנה דויטש
Deutsch Ernő
לידה 19 בספטמבר 1872
פשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 71 בערך)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1895) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

ארנה דויטש נולד במשפחה יהודית כבנם של יאקאב דויטש (18351907), סיטונאי ומייסד בית היתומים לבנים של הקהילה היהודית של פשט, ואמו הייתה הרמינה לוי (18461919).[2] את לימודיו בבית הספר התיכון סיים בגימנסיה הלותרנית בפשט, ואז הפך לסטודנט באוניברסיטת בודפשט (לימים אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל את התואר ברפואה בשנת 1895. בין השנים 18961902 עבד כמתמחה בבית החולים לילדים שטפניה בבודפשט תחת ניהולו של יאנוש בוקאי ואחר כך שהה שנתיים במרפאות ילדים בחו"ל. בתקופה זו היה מעורב גם בניהול בית היתומים היהודי לבנים. בשנת 1902 נבחר על ידי ועדת ההיגוי של המכון הלאומי לחרשים-אילמים יהודים כרופא הראשי של המכון, ובמקביל גם לחבר בוועדת הניהול. לאחר מכן מונה לרופא ראשי במחלקת ילדים למחלות זיהומיות בבית החולים לילדים אדל ברודי.

דויטש היה רופא צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה ומאוקטובר 1914 עד אפריל 1916 היה מפקד בית החולים הצבאי של כיכר בתלן בבודפשט. בעקבות כך עוטר ב"הצלב האדום דרגה 2"[3] זאת "כהוקרה על מעלותיו המיוחדות במלחמה סביב שירותי הבריאות הצבאיים".

בשנת 1914 הופקד דויטש באופן זמני על ניהול המכון הלאומי לחרשים-אילמים יהודים, כיוון שהנשיא דאז, דודו, שמואל דויטש, היה במצב בריאותי רעוע. בשנת 1928, אחרי התפטרותו של אלדאר קסאב, הוא נבחר לנשיא המכון.[4] דויטש היה מנהל החלק המדעי של "תערוכת הגנת האדם" שהתקיימה בבודפשט בשנת 1926. על עבודתו קיבל בשנה שלאחר מכן את עיטור צלב האדום הגרמני דרג 2.[5] כהוקרה על מעלותיו התמנה גם כ"יועץ המדעי" בהמלצת Deutsche Hygiene-Museum בדרזדן. הוא היה ממארגני התנועה להגנת ילדים, מייסד תנועת החלב החופשי והשיג תוצאות מהותיות בתחום הטיפול בשחפת בגיל הילדות ובן בתחום הנוירולוגיה ובריאות הנפש ופיתח פעילויות הסברה בריאותיות משמעותיות. בשנת 1941 פרש מתפקידו כרופא ראשי. הוא פרסם מאמרים ומחקרים רבים בכתבי עת שונים, היה חבר במערכת העורכים של כתבי העת:

  • ה"רופא ההונגרי"
  • ה-Centralblatt für Kinderheilkunde
  • ה-Paidoterapia הספרדי

היה לו חלק בעריכת הספר לטיפול בילדים, בעריכתו של מיקלוש ברנד וכן של ספר שהוצא על ידי מרטון לאני.

ארנה דויטש לקח חלק פעיל גם בחיי הקהילה היהודית כחבר בגוף המייצג ובוועד הקהילה היהודית של פשט. במשך עשרות שנים השתתף בעבודתם של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך, של ה"עמותה למושבת הילדים בחופש הגדול" ושל "האגודה הלאומית של הנשים היהודיות ההונגריות" (MINOSZ). הוא היה סגן נשיא אגודת החסות הלאומית היהודית וחבר כבוד משנת 1911.[6] דויטש היה חבר באגודה הספרותית היהודית-הונגרית ובוועדת המערכת של כתב העת "שוויון". משנות השלושים ועד מותו עמד בראש בית התרבות של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. ארנה דויטש ניספה בשואה, הזמן ונסיבות מותו אינם ידועים.

משפחתו עריכה

אשתו הייתה גיזלה פרלמוטר (1877–?), בתם של אדולף פרלמוטר והנרייט שילר, אותה נשא לאישה ב-5 ביוני 1898, בטקס אזרחי בבודפשט.[7] למחרת הם התחתנו גם בבית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאני, בחתונה זו השתתפו בין השאר מור מזאי, ארמין נוימן ואמברוש נמיני (מקודם: נוימן).[8] בני הזוג נסעו לאיטליה לירח דבש.[9]

ילדיהם:

  • מריה דויטש (1899–?). בעלה, שאנדור שאנדור (1887–1945), היה סוכן בורסה ונספה בשואה.
  • ג'רג' דויטש (19421902)[10] מהנדס חשמל, ניספה בשואה בשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). אשתו הייתה מרגיט קריינר.
  • ינה דויטש

עבודותיו העיקריות עריכה

  • תמותת ילדים ומוסד החלב בחינם (בודפשט, 1905)
  • חוות חלב לדוגמה לטיפול בחלב לתינוקות (בודפשט, 1906)
  • פרסומים בנושא הגנת ילדים והיגיינת ילדים (בודפשט, 1910)
  • בריאות הילדים (בודפשט, 1912)
  • הילד והאלכוהול (בודפשט, 1913)
  • אמצעי היגיינה חברתית הדרושים למאבק בשחפת בילדים (בודפשט, 1913)
  • על מוגבלות ונכות (בודפשט, 1915)
  • עבודתו הסוציאלית של הרופא במהלך המלחמה (בודפשט, 1915)
  • סוגיות ציבוריות בהארת המלחמה (בודפשט, 1915)
  • אתרי נופש לילדים (בודפשט, 1915)
  • Über freiwillige Krankepflege (בודפשט, 1915)
  • הבעיות הגדולות של הצדקה היהודית (בודפשט, 1927)

לקריאה נוספת עריכה

  • נתוניו בבסיס הנתונים במוזיאון הספרותי פטפי
  • ד"ר ארנה דויטש היובל שלו - 1 באוקטובר 1932) שוויון, כרך 52, מספר 1
  • ד"ר ארנה דויטש על עצמו ועל לקחי חייו (1 באוקטובר 1932 ) שוויון, כרך 53, מספר 1, פסקאות 27 עד
  • אנדראש גרגיי: לקסיקון של רופאים יהודים הונגרים מצטיינים. . בודפשט, מכבי, 2001.
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. ארנה דויטש.
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. ארנה דויטש.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארנה דויטש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1241/1872. folyószáma alatt".
  2. ^ "Deutsch Jakabné halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 445/1919. folyószáma alatt".
  3. ^ "Kitüntetés". Pesti Hírlap. 1915-08-11. p. 13.
  4. ^ "Az Izr. Siketnémák Intézetének uj elnöke". Egyenlőség. 1928-03-17. p. 21.
  5. ^ "Díszjelvény". Uj Nemzedék. 1927-05-12.
  6. ^ "Egyesületi dísztag". Egyenlőség. 1911-02-26. p. 12.
  7. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 511/1898. folyószáma alatt".
  8. ^ "Házasságkötése". Egyenlőség. 1898-06-12. p. 11.
  9. ^ "Házasság". פשטי נפלו (עיתון). 1898-06-07.
  10. ^ "Deutsch György halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári halotti akv. 41/1946. folyószáma alatt".