ארנולד באלוג
ארנולד באלוג, עד 1887 בלייר, בהונגרית: Balogh Arnold; טפיוג'רג'ה, 15 במרץ 1870 – בודפשט, 28 בנובמבר 1913) היה עורך דין יהודי-הונגרי, עיתונאי, סופר משפטי, עורך כתב עת, מומחה בתקופת פעילותו ברמה לאומית במשפט מסחרי ברמת פרשנות ומחקר. במותו טרם עת אבד מוח משפטי מבריק בתחום המשפט המסחרי ההונגרי כפי שמצטייר מחקריו, ניתוחיו ופרסומיו.
 | |
| לידה |
15 במרץ 1870 טפיוג'רג'ה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1913 (בגיל 43) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Bleyer Arnold |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
  | |
קורות חייו
עריכהארנולד בלייר נולד במשפחה יהודית בכפר גדול של כ-3500 תושבים במחוז פשט. הוא למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) קיבל דוקטור במשפטים (1893), עבר את הבחינה בלשכת עורכי הדין (1894). הוא עסק בעריכת דין בבודפשט וערך את כתב העת "כתב העת למדעי המשפט" (Jogtudományi Közlöny). בפרט עסק בהערות, הסברים וניתוחים של המשפט המסחרי, ובתחום זה העשיר את הפרקטיקה המשפטית במחקרים ופרסומים יקרי ערך.
מחקריו ופרסומיו הגדולים יותר
עריכה- "מצבם המשפטי של סוכנים מסחריים" (1897)
- "העברת נכסים לרעת נושים" (1898)
- "מהדורה מבוארת ווכוללת הערות של הלכות סיכומים וסדר התשלום של חוק המסחר ההונגרי" (1898)
- סדרי מסחר בבורסה (1998)
- "הליכים משמעתיים נגד עורכי דין בגרמניה". בודפשט, 1899. באינטרנט
- לעניין עסקאות מפורטות, בעניין טיוטת חוק שר המשפטים. (1900)
- מקצוע עריכת הדין בטיוטת חוק סדר הדין. (1901)
- התקפות על מקצוע עריכת הדין. שכר טירחתו של עורך דין". בודפשט, 1903. באינטרנט
- על העבודות הפרטיות של רשמים ברשויות מקומיות. (1904)
- "חוק ושופט". תזות מתחום המשפט (1905)
- "שופט וחוק". בודפשט, 1906 באינטרנט
- ביטוח תאונות עובדים, לעניין הצעת החוק (1906)
- "חוק ושופט" (1910)
- סוגיות רפורמה ארגונית שיפוטית (1911)
- מצב בתי המשפט על סף כניסתו לתוקף של תקנון סדר הדין האזרחי. (1912).
כעורך כתבי עת
עריכה- עורך כתב העת למדעי המשפט (Jogtudományi Közlöny (1906–1913))
- מחקריו וניתוחיו המשפטיים פורסמו בעיקר ב (אותם גם ערך חלקית):
- עיתון עורכי הדין (Ügyvédek Lapja 1897–1904)
- האגודות המשפטיות ההונגריות (Magyar Jogászegyletek Értekezései 1911–1913).
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944. , 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
- Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. ISBN 963-901-594-6 (לקסיון רוואי החדש)
- Tolnai világlexikona. Bp., Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919. (הלקסיקון העולמי של טולנאי)
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)