פתיחת התפריט הראשי

אתלטיקו וילה

קבוצת כדורגל מקולומביה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

אתלטיקו וילהספרדית: Atlético Huila) הוא מועדון כדורגל קולומביאני מהעיר נייבה, שבמחוז וילה. המועדון נוסד ב-29 בנובמבר 1990, מה שהופך אותו לאחד ממועדוני הכדורגל המקצועים הצעירים ביותר בקולומביה. העונות הטובות ביותר של המועדון הגיעו בשנות האלפיים המאוחרות; הם סיימו כסגנית בשנת 2007 וב-2009. ב-סיום עונת 2019 המועדון נשר לליגה השניה לאחר 21 שנים. הם משחקים את משחקי הבית שלהם באצטדיון גיירמו פלסס אלסיד, שמכיל 27,000 מקומות.

אתלטיקו וילה
Escudo de Atlético Huila.svg
מידע כללי
שם מלא קלוב דפורטיבו אתלטיקו וילה S.A.
כינוי לוס אופיטס
תאריך ייסוד 29 בנובמבר 1990
אצטדיון אצטדיון גיירמו פלסס אלסיד,
נייבה, קולומביה
(תכולה: 27,000)
יו"ר חואן קרלוס פאטרויו
מאמן Álvaro de Jesús Gómez עריכת הנתון בוויקינתונים
ליגה ליגת העל הקולומביאנית
www.clubatleticohuila.com.co
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

המועדון נוסד בנובמבר 1990 במטרה שגם למחוז וילה תהיה קבוצת כדורגל מקצוענית. הקבוצה החלה את דרכה בבליגה השניה ב-1991 וסיימה במקום הרביעי. בשנת 1992, תחת הדרכתו של המאמן אלברטו רוחאנה, הצליח להעפיל לראשונה לליגה הבכירה. באותה העונה, הצטיין גיירמו בריו וכבש 18 שערים, הכי הרבה בליגה. לאחר 4 שנים רעות בליגה הבכירה, שבה לא הצליחה הקבוצה להחלץ ממקומות התחתית בטבלה, ירדה וילה שוב לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום האחרון בעונת 1996-97.

רפאל קוראלס הפך למאמן הקבוצה בעונת 1997-98 והוא הוביל אותם בחזרה לליגה הבכירה. הפעם המועדון הצליח יותר מהקמפיין הקודם וכבר בעונת הבכורה בליגה סיימה וילה במקום ה-9, ארבע נקודות פחות מכניסה לפלייאוף.בשנת 2001 סיימה וילה במקום הלפני אחרון, כאשר השוער הוותיק, הקטור בורגס והחלוץ ברנרדו רדין (שפרש בסיום העונה) לבשו את מדיה. למרות שסכנת ירידה תמיד נראתה באופק, המועדון חמק מירידה בשנת 2002 עקב הפרש שערים של שער אחד בלבד מול ריאל קרטאחנה ובשנת 2006 הם היו צריכים לנצח משחק פלייאוף כדי להישאר בליגה.

ב-2005 מונה לנשיא הקבוצה ראש מחוז וילה בעבר, חיימה לוסאדה פרדומו והביא עימו את ברנרדו רדין שיאמן שוב את הקבוצה. לראשונה בתולדותיה העפילה וילה לפלייאוף כשסיימה במקום השישי עם 26 נקודות, אבל לא הצליחה להעפיל לגמר מבית שכלל את אינדפנדיינטה סנטה פה, אנביגאדו ואונסה קלדס. את טורניר הקלאוסורה סיימה וילה במקום ה-16 ונפרדה בסיום הסמסטר מהמאמן רדין. ב-3 בדצמבר עברה הקבוצה טרגדיה כשהנשיא פרדומו נרצח על ידי לוחמי גרילה של ארגון הFARC.

בשנת 2006 וילה החתימה את המאמן המנוסה, נסטור אוטרו, אך טורניר אפרטורה רע במיוחד הותיר אותה במקום ה-15 ועם מחוייבות לשפר את התוצאות בסמסטר השני על מנת להמנע מירידה לליגה השניה. שחקנים מנוסים כויקטור בונייה, לאונרדו רוחאנו ובלמר אגילאר הוחתמו והקבוצה השתפרה משמעותית כאשר סיימה במקום הרביעי עם 31 נקודות והעפילה לפלייאוף בפעם השניה בתולדותיה. למרות זאת, היא סיימה במקום ה-17 בטבלה השנתית המשוקללת ונאלצה לשחק במשחקי המבחן מול ויידופר מהליגה השניה. בסיכום המשחקים ניצחה וילה 0-3 ונותרה בליגה הבכירה.

סגנית ב-2007 ו-2009עריכה

אוטרו המשיך בקבוצה גם בשנה שאחרי ושוב הוביל את הקבוצה לשלב הפלייאוף. הפעם הקבוצה הרשימה גם בשלב זה וניצחון 0-2 על מיונאריוס במחזור האחרון, בשילוב של תיקו בין קוקוטה דפורטיבו לאינדפנדיינטה מדיין, העלה את וילה לראשונה בתולדותיה למשחק הגמר מול אתלטיקו נסיונל. אבל המטלה להתמודד מול קבוצה מנוסה כנסיונל בגמר היה קשה עבור ה'אופיטס', שהפסידו ב-13 ביוני בבית 0-1 משער של כרמלו ולנסיה וארבעה ימים מאוחר יותר, באצטדיון אטנאסיו חירארדוט, הפסידו 1-2 כדי לסיים טורניר מצויין כסגנית האלופה. את סמסטר האפרטורה לא סיימה וילה בצורה טובה ושוב הסתבכה בתחתית, כאשר גם בשנת 2008 סיימה הקבוצה בסופו של דבר במקום ה-17 והיתה צריכה שוב לשפר תוצאות ב-2009 כדי להמנע מירידה.

לאחר עזיבתו של המאמן אוטרו, הוחתם חבייר אלבארס, אבל לא הצליח לשפר את התוצאות והקבוצה סיימה את טורניר האפרטורה במקום ה-13. לקראת טורניר הקלאוסורה הקריטי, הוחתם המאמן גיירמו בריו, שהיה המבקיע המצטיין בהיסטוריה של המועדון וקיבל לראשונה בקריירה את הצ'אנס לאמן. הוא הצליח להוביל את הקבוצה אל הפלייאוף כשהיא מסיימת במקום השלישי ומעפילה לבית שכלל את אתלטיקו נסיונל, דפורטס טולימה ואינדפנדיינטה סנטה פה. וילה הפתיעה את כולם והעפילה שוב לגמר הפלייאוף אחרי שהביסה את סנטה פה 1-4 במחזור האחרון והפעם היריבה בגמר היתה אינדפנדיינטה מדיין.


תארים והישגיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אתלטיקו וילה בוויקישיתוף