באטמן - הסדרה המצוירת

סדרת הנפשה על באטמן
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן יש רק 2 מקורות לביקורות ונכתבו הרבה מאוד דעות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

באטמן - הסדרה המצוירתאנגלית: Batman: The Animated Series, בעברית בערוץ הילדים היא נקראה "באטמן: איש העטלף") היא סדרת אנימציה מבית היוצר של האחים וורנר המבוססת על דמותו של באטמן, גיבור העל של חברת DC קומיקס. הסדרה זכתה בארבעה פרסי אמי והייתה מועמדת לשישה נוספים. הסדרה שודרה ברשת FOX מ-5 בספטמבר 1992 ל-15 בספטמבר 1995 למשך ארבע עונות. לאחר העונה הראשונה שונה שמה ל"הרפתקאות באטמן ורובין", ולאחר שידורם של 85 פרקים הוחלט להאריכה לעונה נוספת שנקראה בשם "הרפתקאותיו החדשות של באטמן", ששודרה למשך 24 פרקים בין השנים 1997 ו-1999 בטרם בוטלה עקב תקציב נמוך.הבהרה?? זו סיבה לחידוש ולא לביטול

באטמן - הסדרה המצוירת
Batman - The Animated Series

לוגו הסדרה
לוגו הסדרה
מבוסס על באטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אנימציה / פעולה / פשע / מסתורין
יוצרים ברוס טים
פול דיני
אריק רדומסקי
מדבבים קווין קונרוי, מארק המיל, אדוארד אסנר, מליסה גילברט, רון פרלמן, אפרם זימבליסט הבן, בוב הייסטינגס, רוברט קוסטנזו, לורן לסטר, ג'ון גלאבר, ריצ'רד מול, ארלין סורקין, מרי קיי ברגמן
מדבבים בעברית ויקי תבור (באטמן/ברוס ווין), גיורא קנת (הג'וקר), אבי אוריה (אלפרד), שמחה ברבירו (הארווי בולוק), יעקב בוך (ג'יימס גורדון), סיון שביט (הארלי קווין), יוני חן, שרון כהן, יורם יוספסברג, אוהד שחר, שלמה סדן, שרית וינו-אלעד, יהויכין פרידלנדר, סער בדישי ועוד
ארץ מקור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 4
מספר פרקים 85
הפקה
מפיק אלן בורנט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה האחים וורנר הנפשה עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה האחים וורנר טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה דני אלפמן ושירלי ווקר
אורך פרק 30 דקות
שידור
רשת שידור FOX (עונות 1-3)
Kids' WB (עונה 4)
רשת שידור בישראל ערוץ הילדים
תקופת שידור מקורית 5 בספטמבר 199216 בספטמבר 1995 (22 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי דרך ארכיון האינטרנט
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסדרה נהפכה לאבן היסוד של מחלקת האנימציה של האחים וורנר, שנהייתה אחד מבתי ההפקות הגדולים של אנימציה לטלוויזיה והשיקה מגוון סדרות המבוססות על דמויות של DC קומיקס, הבולטות שבהן הן "סופרמן: סדרת האנימציה" ו"ליגת הצדק". בעקבותיה יצאו ארבעה סרטי אנימציה - "באטמן: מסכת התעתועים", "באטמן ומיסטר פריז: מתחת לאפס", "באטמן: מסתורין אשת העטלף" ו"באטמן והארלי קווין". היא שודרה גם בישראל, במסגרת ערוץ הילדים של הכבלים תחת השם "באטמן: איש העטלף".

ביקורות עריכה

הסדרה המקורית התקבלה בהתלהבות על ידי המבקרים והמעריצים כאחד. היא זכתה לשבחים רבים ואף הוצבה במקום הראשון ברשימת "11 הסדרות המצוירות הנוסטליגיות של כל הזמנים" על ידי מבקר הסרטים הנוסטלג'יה קריטיק. הסדרה זכתה במספר פרסים, והיא קיבלה שבחים רבים[דרוש מקור] מהמבקרים וממעריצי הדמות על עצם היותה העיבוד המודרני הנאמן ביותר לדמות, תוך שימוש במורכבות עלילתית, אווירה אפלה ואיכות אמנותית[1]. זאת ועוד, היא נחשבת בעיניהם לייצוג הקנוני, המדויק והאמין ביותר של באטמן ואגדת העטלף מחוץ לקומיקס וכן הפכה בעיני רבים לסדרת הגיבורי-על הטובה ביותר ואחת מסדרות האנימציה הטובות ביותר בכל הזמנים ודורגה במקום ה-25 ברשימת הסדרות המובילות על פי IMDb,[2] וקיבלה את אחד מהמקומות הראשונים ברשימת הסדרות המצוירות הטובות ביותר של מגזין TV GUIDE.

סקירה כללית עריכה

 
באטמן

הסדרה המקורית לקחה בחלקה השראה מ"באטמן", סרטו של טים ברטון משנת 1989 שהפך להצלחה אדירה. בהתחלה מוזיקת הפתיחה שלה הייתה וריאציה על נעימת הפתיחה של הסרט שנכתבה על ידי דני אלפמן (פרקים מאוחרים יותר השתמשו בנעימה חדשה, בסגנון דומה, שנכתבה על ידי שירלי ווקר). השפעה נוספת היו סרטוני האנימציה של סופרמן משנות ה-40 של המאה ה-20 שהופקו על ידי אולפני פליישר. הסדרה שודרה לראשונה ב-1992, מספר חודשים אחרי העלייה המוצלחת על המסכים של הסרט השני של באטמן, "באטמן חוזר".

טים ורדומסקי תכננו את הסדרה על ידי אימוץ גישה על-זמנית מהסרט של ברטון המשלבת בין אלמנטים של שנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה ה-20 כגון כותרות בשחור לבן, צפלין משטרתי, מכוניות ישנות ואווירת גנגסטרים, יחד עם סכימת צביעה כהה ואפלולית, שלקחה השראה מסרטוני האנימציה הישנים של סופרמן ומסרטי פילם נואר. במאמץ להפוך את הסדרה לאפלה יותר, המפיקים מתחו את הגבולות של סדרות פעולה מצוירות שהיו נהוגות עד אז: זו הייתה סדרת האנימציה הראשונה מזה שנים שתיארה כלי ירייה שמבצעים ירי, ובאטמן מרביץ לרעים ולפעמים יש קצת דם; בנוסף, רקעים רבים בסדרה צוירו על גבי נייר שחור. השילוב החזותי הייחודי של תמונות פילם נואר ועיצוב אר דקו עם סכמת צבעים כהה מאוד כונה "Dark Deco" ("דקו אפל") בידי המפיקים. דווח שסגנון זה נתקל בהתנגדות מצד ראשי האולפנים, אבל ההצלחה של סרטו הראשון של ברטון על באטמן אפשרה להם להפיק פרק פיילוט שנקרא בשם "On Leather Wings", שזכה להצלחה אדירה ולפי טים "הוריד הרבה אנשים מהגב שלנו".

הסדרה היא הראשונה בהמשכיות סדרות האנימציה של DC, וידועה לעיתים בשם "Diniverse" על שם התסריטאי והמפיק פול דיני, אף על פי שהקבוע בהמשכיות הוא דווקא ברוס טים ולא דיני. המשכיות זו הייתה נפרדת מסדרות מצוירות קודמות של האחים וורנר בהם באטמן היה מעורב, כגון The Superfriends. הסדרה זכתה בפרס אמי ובמהרה זכתה לשבחים רבים על סגנון האנימציה הייחודי והכתיבה הבוגרת. היא נהפכה תכף ומיד ללהיט. מעריצים בגילאים שונים שיבחו את הטון המתוחכם של הסדרה ואת הסיפורים הפסיכולוגיים העמוקים. הסדרה שיכתבה כמה מהדמויות הקלאסיות תוך מחווה לגילום הקלאסי שלהם אך עם תוספת של מניע דרמטי חדש. נבלים כמו דו-פרצוף, הדחליל והכובען המטורף, וכן גיבורים כמו רובין הם הוכחה לכך. בנוסף, הסדרה הפיחה חיים חדשים בדמויות כמעט נשכחות כמו מלך השעונים. דוגמה בולטת לשינוי דרסטי היא מיסטר פריז. הסדרה הפכה אותו ממדען מטורף עם גימיק לקרח לדמות טראגית שחזותו הקפואה מסתירה אהבה אבודה (לאשתו החולה סופנית שנמצאת בהקפאה קריונית) וזעם נקמני. הסדרה גם הוסיפה דמויות חדשות, המפורסמת שבהם היא העוזרת האומללה של הג'וקר הארלי קווין, שנהפכה לכה פופולרית עד ש-DC קומיקס הוסיפו אותה לקנון של הקומיקס. חלק[דרושה הבהרה] מהיוצרים של הסדרה טענו ש"ההרפתקאות החדשות של באטמן" היא בעצם המשך לסדרת האנימציה המקורית. המפיקים חזרו ואישרו שהתוכנית מתרחשת באותו עולם, שיש המשכיות מהסדרה הקודמת, רק שהזמן הוא לאחר כמה שנים. אולם, לפרקים של "הרפתקאותיו החדשות של באטמן" היו הבדלים דקורטיביים שגרמו למעריצים להתייחס לתוכניות כאל שתי תוכניות שונות. למשל, רוב הדמויות עברו עיצוב מחדש. קאטוומן הפכה מבלונדינית לשחורת שיער, מיסטר פריז נראה ללא משקפי ראייה ואקדח קרח קטן יותר, הג'וקר מופיע עם עיניים שחורות, שיער שחור (במקום ירוק) וכמעט ללא איפור חוץ מפניו הלבנים, ואת תפקיד רובין נושא כעת טים דרייק במקום דיק גרייסון, שבינתיים הפך לנייטווינג). כמו כן, תקציב הסדרה החדשה היה נמוך מזה של הישנה.

פרקים עריכה

 
מיסטר פריז. הסדרה הגדירה מחדש את הדמות והוסיפה לה מימד דרמטי עמוק.

פרקים מסוימים נהפכו לאגדיים בקרב חוגי מעריצים[דרוש מקור]. הפרק הכי מהולל[דרוש מקור] הוא הפרק זוכה האמי "Heart of Ice", הידוע בהמצאה מחדש של הנבל מיסטר פריז, ששינה אותו ממדען מטורף עם גימיק לקור לדמות רצינית עם רקע טרגי וסימפתי. גם חלקו הראשון של הפרק הכפול "Robin's Reckoning" זכה להצלחה רבה ונחשב[דרוש מקור] לאחד האדפטציות הקלאסיות לסיפור המוצא של רובין. פרקים נוספים שזכו להכרה והערכה[דרוש מקור] הם "Joker's Favor" שהמציא את הארלי קווין; "Two Face" על תיאור אפל ורציני של דו-פרצוף, דמות שנחשבה מגעילה ואכזרית מדי לטלוויזיה; "Mad as a Hatter", שבו הכובען המטורף מתואר כאנושי ופגיע במקום כסתם משוגע עם גימיק; "House and Garden" המראה צד אנושי עצוב אצל פויזן אייבי; "Shadow of the Bat" שמציג את ברברה גורדון כבאטגירל; "Harley & Ivy", הזכורה[דרוש מקור] של הצמד האהוב, "Beware The Gray Ghost", שמציג את אדם וסט כשחקן שעבר זמנו, שהתקבע כגיבור אותו שיחק בצעירותו. הפרקים האהובים על המעריצים[דרוש מקור], "Almost Got 'Im", "Perchance To Dream" ו "POV", זכו גם להערכה גבוהה[דרוש מקור] עקב הגישה המיוחדת לצורת סיפור העלילה ותפנית העלילה המפתיעה בסוף.

הדיבוב (משחק הקול) של הסדרה עריכה

הסדרה גם כללה צוות מדבבים נרחב ובו מספר כוכבים שדיבבו את מגוון הנבלים הקלאסיים של הסדרה, הידוע שבהם הוא מארק המיל שבנה לעצמו קריירה חדשה בגילומו העליז והמטורף של הג'וקר. מפגשי הקלטת הדיבוב הוקלטו כאשר השחקנים ישבו ביחד באולפן, כמו תסכית רדיו, וזאת בניגוד לסדרות קודמות, בהן ההקלטות בוצעו בנפרד לשחקנים. גישה זו הוסיפה אותנטיות למשחק ולדיבוב.

סדרות נוספות עריכה

באטמן של סדרה זו המשיך לככב גם בסדרה המצוירת של ליגת הצדק. מראה החליפה שונה (הצבע הכחול חזר לגלימה) ויכולותיו של באטמן שודרגו באופן ניכר כמו גם הציוד שלו. בסדרת האנימציה באטמן משמש כעוגן מרכזי של הליגה וכאסטרטג הראשי שלה, שגם תרם את הכסף להקמת "מגדל השמירה" - הלוויין המשמש כבסיס לליגה. בשנת 1999 הופצה סדרת המשך נוספת בשם "באטמן: הדור הבא". עלילת הסדרה מתרחשת בשנת 2035 כשאת תפקידו של איש העטלף נושא טרי מקגינס, נער בן 17 שהתייתם מאביו שהועסק כמהנדס כימי בעבור חברת ויין-פאוורס ונרצח בשל הסתבכותו עם גורמי העולם התחתון מקרב הנהלת החברה. טרי מאומץ על ידי ברוס ויין שמאמן אותו, מנחה אותו, עוזר לו בעת הצורך ולפעמים אף מציל אותו. כעבור כמה שנים, ב"ליגת הצדק", שונה סיפור חייו ונטען כי אביו של מקגינס היה עקר וכי טרי עצמו נוצר מתרומת זרע של ברוס ויין (באטמן הקודם) שהוקפאה עשורים לפני שהוריו פנו לבנק הזרע.

פרסים ומועמדויות עריכה

1993 עריכה

פרס קטגוריה מועמד/ת תוצאה
פרס אמי הישגים בכתיבה לסדרת אנימציה פול דיני, מייקל ריבס, שון קתרין דרק ומרטין פסקו זכייה
סדרת האנימציה הטובה ביותר זכייה
הישגים בבימוי מוזיקלי והלחנה שירלי ווקר / הארווי כהן מועמדות
פרס אנני סדרת האנימציה הטובה ביותר מועמדות
פרס סאטורן סדרת הז'אנר הטובה ביותר מועמדות

1994 עריכה

פרס קטגוריה מועמד תוצאה
פרס אמי סדרת האנימציה לילדים הטובה ביותר מועמדות
הכתיבה הטובה ביותר לסדרת אנימציה מועמדות
פרס אנני הישגים במוזיקה בתחום האנימציה שירלי ווקר מועמדות
Young Artist Awards השחקן הצעיר הטוב ביותר בעבודת דיבוב סקוט מק'קאפי מועמדות

1995 עריכה

פרס קטגוריה מועמד תוצאה
פרס אמי הישגים בעריכת סאונד מועמדות
הישגים בבימוי מוזיקלי והלחנה שירלי ווקר מועמדות
פרס אנני סדרת האנימציה הטובה ביותר מועמדות
הישגים לעבודת דיבוב מארק המיל מועמדות
סדרת האנימציה הטובה ביותר מועמדות
הישגים לצוות יצירתי בתחום האנימציה ברוס טים ואריק רדומסקי מועמדות
הישגים לכתיבה בתחום האנימציה פול דיני מועמדות

1996 עריכה

פרס קטגוריה זוכה תוצאה
פרס אמי הישגים בבימוי מוזיקלי והלחנה הארווי כהן ושירלי ווקר זכייה
עריכת סאונד זכייה

1999 עריכה

פרס קטגוריה מועמד תוצאה
Young Artist Awards השחקן הצעיר הטוב ביותר בעבודת דיבוב מתיו ולנסיה מועמדות

סרטים עריכה

חברת האחים וורנר הפיצה ארבעה סרטים המבוססים על הסדרה:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה