ספין אוף (תקשורת ובידור)

יצירה שדמויות או אלמנטים המשמשים בה כציר מרכזי נלקחו מיצירה קיימת
(הופנה מהדף סדרת המשך)

ספין-אוףאנגלית: Spin-off. בתרגום לעברית: תוצר לוואי) היא כל יצירת סיפורת, כגון סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה (סרט או סדרה), תוכנית רדיו, משחק מחשב או משחק וידאו, שנגזרת מיצירה קודמת. הלשונאי רוביק רוזנטל הגדיר את המושג "ספין אוף" כ"מוצר נלווה למוצר נפוץ ומצליח, בדרך כלל סדרת טלוויזיה או סרט"[1].

יצירת ספין-אוף מתמקדת בפיתוח מרכיבים מהיצירה המקורית: דמויות, פרטים, נושאי עיסוק או אירועים שהיו משניים ביצירה המקורית, עומדים במרכז עלילת היצירה החדשה (כגון: דמות משנה מקורית שהופכת לדמות ראשית). על אף הקשר ליצירה קיימת, ספין-אוף מתקיימת כיצירה העומדת בפני עצמה, במובן שהקהל יכול להבינה בלי להכיר את עלילת היצירה הקיימת. הספין-אוף אף יכול לערב מעבר ממדיה אחת לשנייה. סדרת טלוויזיה כלשהי המהווה ספין-אוף ליצירה קיימת נקראת סדרה בת.

ספין-אוף של תוכנית טלוויזיה מתוך סרטעריכה

סרטי טלוויזיה וסדרות טלוויזיה שנגזרים מסרטי קולנוע, לרוב סרטים שהצליחו במיוחד, והעיבוד הטלוויזיוני שואף להיבנות מהצלחתם. יתכן שדמויות משנה מהסרט המקורי יהפכו לראשיות בתוכנית הטלוויזיה, אך יתרה מכך, סדרת טלוויזיה מאפשרת להעמיד בכל פעם דמות אחרת במרכז ולפתח אותה, וליצור אירועים חדשים באותו יקום בדיוני.

דוגמה מובהקת לסדרת ספין-אוף כזו היא הסדרה "תהילה" שנגזרה מסרט קולנוע באותו שם משנת 1980, ושודרה בין השנים 1982–1987. הסרט והסדרה התרחשו באותו יקום בדיוני: קורותיהם של תלמידים ומורים בבית ספר תיכון לאמנויות הבמה בניו יורק. כמה משחקני הסרט אף גילמו את דמויותיהם בסדרה.

דוגמאות נוספותעריכה

ספין-אוף של סרט מתוך תוכנית טלוויזיהעריכה

יוצרי תוכניות טלוויזיה שצוברות פופולריות לעיתים מעוניינים להביא אותן גם אל המסך הגדול כדי לתת להם "חותמת קולנועית". הסרט אמור להוות מעין פרק חד פעמי וחשוב במיוחד שמתמקד בצדדים בעלילה שלא נחשפו קודם לכן. סרט כזה מוגדר "ספין-אוף" רק מעצם המעבר ממדיה אחת לשנייה, גם אם למעשה מדובר באותן דמויות ובאותה עלילה.

דוגמאותעריכה

ספין-אוף של סרט מתוך סרט אחרעריכה

דוגמאותעריכה

דוגמאות בישראלעריכה

ספין-אוף של תוכנית בטלוויזיה מתוך תוכנית טלוויזיה אחרתעריכה

בטלוויזיה, יצירת סדרות-בנות אופיינית לקומדיות מצבים, אך דוגמאות לסדרות כאלו מצויות גם ב"אופרות סבון" דרמות וסדרות מתח.

רוב הסדרות-הבנות נוצרות על בסיס אימוץ דמות משנה בסדרה קיימת או מעבר של דמות מרכזית בתוכנית קיימת לתוכנית נפרדת, בה הן תופשות את המקום המרכזי. לעיתים קרובות, ממשיכה הסדרה המקורית לרוץ בלעדי הדמויות, כאשר לעיתים קרובות יש "הצלבה" של דמויות, כאשר דמויות מהתוכנית האחת מתארחות בתוכנית השנייה. כאשר סדרה-בת נוצרת במקביל לסדרה קיימת, נפוץ גם המנהג של שילוב הדמויות שתופענה בסדרה-הבת באפיזודה אחת או שתיים בסדרה-האם, כדי לערוך לצופים היכרות עמן.

במקרים אחרים, דמויות קבועות בסדרה כלשהי ממשיכות לסדרה משלהן אחרי תום הסדרה הקיימת. ברוב המקרים, הסדרה החדשה מתבססת על האופי המוכר של הדמויות, ובמקרים אחרים נחשפים צדדים אחרים שלהן. ברוב המקרים, מתנהלת הסדרה החדשה באתר ובסביבה שונים מאלו של הסדרה הקודמת.

מקרה שלישי, נפוץ אף הוא, הוא של סדרה-בת המתבססת על הסביבה והרעיון הבסיסי של סדרה קיימת, אך כוללת דמויות שונות לחלוטין. דוגמה טיפוסית לכך היא סדרות כמו "מסע בין כוכבים" או "חוק וסדר". גם חלק ניכר מתוכניות המציאות מבוססות על דגם דומה.

דוגמאותעריכה

הדוגמה המוכרת והמצליחה ביותר לסדרה-בת היא, ככל הנראה, הסדרה "פרייז'ר", שהדמות המרכזית בה, ד"ר פרייז'ר קריין, הייתה אחת הדמויות בסדרה "חופשי על הבר". הסדרה בת רצה במשך אחת עשרה עונות בהצלחה גדולה, ממש כמו הסדרה אם.

דוגמה אחרת לסדרה שהולידה מספר סדרות-בת הייתה "הכל נשאר במשפחה" שממנה נוצרו כעשר סדרות-בת שהמוכרות בהן הן "המקום של ארצ'י", "הג'פרסונים" ו"מוד".

סדרה אחרת שזכתה למספר סדרות-בת הייתה "המופע של מרי טיילר מור", ממנה נולדו "רודה", "פיליפס" ו"לו גרנט". סדרה שלישית כזו הייתה "ימים מאושרים", שהייתה סדרה-בת של "אהבה נוסח אמריקה" והולידה את "לוורן ושירלי", "ג'ואני אוהבת את צ'אצ'י", "היפיפיות של בלאנסקי" ו"מורק ומינדי".

הסדרות "טורצ'ווד" ו"הרפתקאות שרה ג'יין" הן סדרות-בת לסדרה "דוקטור הו" המצליחה של רשת BBC. הסדרה טורצ'ווד רצה בהצלחה במשך ארבע עונות ועקבה אחר הדמות של קפטן ג'ק הארקנס, אחת מהדמויות בדוקטור הו, שהנהיג ארגון בשם "טורצ'ווד", מקורו גם הוא בסדרה "דוקטור הו". "הרפתקאות שרה ג'יין" זכתה לחמש עונות, ועוקבת אחר שרה ג'יין, דמות עבר בסדרה, שהופיעה במספר פרקים בהופעת אורח בסדרה המחודשת.

דוגמה נוספת היא הסדרה "ג'ואי", אשר מבוססת על ג'ואי (מאט לה-בלנק) מהסדרה "חברים".

דוגמה נוספת היא הסדרה "המופע של קליבלנד" המבוססת על קליבלנד בראון מהסדרה "איש משפחה"

בדומה לאלה הופקה הסדרה "מרפאה פרטית", העוקבת אחר דמותה של ד"ר אדיסון מונטגומרי (קייט וולש) מהסדרה "האנטומיה של גריי". לסדרה "האנטומיה של גריי" הופקה סדרה-בת נוספת בשם "תחנה 19".

דוגמה נוספת היא הסדרה "סאם וקאט" שמבוססת על סאם (ג'אנט מקרדי) ועל קאט (אריאנה גרנדה) מהסדרות "ויקטוריוס" ו"Icarly".

דוגמה נוספת היא הסדרה "העולם של ריילי". "העולם של ריילי" היא תוכנית המשך של הסדרה "ילד פוגש עולם", "העולם של ריילי" שודרה 20 שנה לאחר "ילד פוגש עולם". בסדרה רואים את מה קרה לאחר שגיבורי הסדרה "ילד פוגש עולם" התחתנו וילדו 2 ילדים, ריילי ואוגי.

דוגמה נוספת היא הסדרה "סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים" שהולידה את הסדרה "האישה הביונית".

הסדרה בת הראשונה ששודרה בישראל היא "עולמו המופלא של דוקטור האפבייקד" שמבוססת על דמותו של הדוקטור המפוזר מהסדרה "הרפתקאות סקוטרמן", אולם הסדרה בת הראשונה שנוצרה בעברית הייתה "בבית של פיסטוק" אשר לקחה את הדמויות "רגע" ו"פיסטוק" מתוך סדרת התוכניות "רגע עם דודלי" של הטלוויזיה החינוכית.

דוגמה נוספת היא הסדרה "מנדלבאום בלש פרטי", אשר בה לקוחה דמותו של גרי מנדלבאום מהסדרה "הפיג'מות". כך גם לגבי "הפיג'מות בקפה קר סול" ו"הפיג'מות במופע של דובל'ה", אשר מהוות גם הן ספין-אוף של "הפיג'מות". גם הסדרה "מבצע קיפוד" היא ספין אוף לסדרה "נשרים". עוד דוגמה היא הסדרה "גאליס", אשר ממשיכה את מסען של שלוש דמויות מהסדרה "החולמים".

ספין-אוף בו-זמני (סימולטני; "סיידקוול")עריכה

עלילת ספין-אוף בו-זמנית, או סיידקוול[5], היא המשכון שמתרחש ביקום משותף (אנ') ובמסגרת זמן כרונולוגית משותפת עם יצירה קיימת, אך העלילות נפרדות והדמויות שונות ומתפתחות בפני עצמן. המונח האנגלי: Sidequell, הוא הלחם בסיסים של המילים Side (בעברית: צד, כחלק מהביטוי "צד בצד") ו-Sequel (המשכון)[6]. עם זאת, ייתכן שדמויות מהעלילות המקבילות ייפגשו מאוחר יותר, על אף שכל אחת מתפתחת באופן עצמאי[5].

דוגמאותעריכה

  • "זהות גנובה" שיצא בשנת 2012 כספין-אוף של "זהות אבודה" (2007) נחשב לסיידקוול, משום שארועים משני הסרטים מתרחשים סימולטנית בתוך אותה מסגרת כרונולוגית[8].
  • משחק המחשב "Infamous First Light" "(אנ')" הוא סיידקוול של "Infamous Second Son" (אנ')[9], ובו דמותה של אביגיל "פץ'" ווקר, ששימשה דמות משנה במשחק הקודם, היא אוואטר של השחקן, ומספרת את סיפורה מפרספקטיבה של צד שלישי. עלילות שני המשחקים מתרחשות בשנת 2016, שבע שנים אחרי אירועי "Infamous 2" (אנ').

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רוזנטל, רוביק. מילון הסלנג המקיף, ישראל, כתר, פברואר 2018, עמ' 267
  2. ^ אבן, רועי, ‏הכישוף שאינו נגמר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏‏23 בינואר 2020‏
  3. ^ אבוטבול, משה. לראשונה בישראל: סרט טלוויזיה באורך מלא לסדרה מצליחה. פרוגי, 24 בנובמבר 2016
  4. ^   גנחה - פלישת הזומבים: הסרט המלא, סרטון בערוץ ניקלודיאון באתר יוטיוב, פורסם בתאריך 29 בדצמבר 2016
  5. ^ 5.0 5.1 Simultaneous Arcs aka: Sidequel. TV Tropes. Retrieved February 3, 2020
  6. ^ Barrett, Grant.sidequel. A Way of Words, December 4, 2006
  7. ^ Ackroyd, Tony. FILMS: Blade Runner. BoardGameGeek, June 15, 2007
  8. ^ Anders, Charlie Jane. 6 Types Of Movies We Never Want To See Again. Gizmodo, october 20, 2014
  9. ^ Potter, Aaron. Five Standalone 'Sidequels' That Are Better Than The Main Series. Kotaku, January 19, 2018