באנדונג
באנדונג (באינדונזית: Kota Bandung) היא בירת מחוז ג'אווה המערבית באינדונזיה. היא מהווה את העיר הרביעית במספר תושביה (2.9 מיליון בני אדם) והמטרופולין ה-2 במספר התושבים באינדונזיה (7.4 מיליון בני אדם), אחרי המטרופולין של ג'קרטה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | ג'אווה המערבית | ||
| ראש העיר | דהדה רוסאדה | ||
| תאריך ייסוד |
25 בספטמבר 1810  | ||
| שטח | 167.67 קמ"ר | ||
| גובה | 768 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,394,873 (נכון ל־2010) | ||
| ‑ במטרופולין | 6,492,753[1] (2009) | ||
| ‑ צפיפות | 9553 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 6°57′00″S 107°34′00″E / 6.95°S 107.56666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +7 | ||
| http://www.bandung.go.id | |||
|
(למפת אינדונזיה רגילה) | |||
  | |||
תוכן עניינים
גאוגרפיהעריכה
באנדונג נמצאת בגובה של 768 מטר מעל פני הים. האקלים בעיר קר באופן יחסי לשאר ערי אינדונזיה.
היסטוריהעריכה
בעיר נמצאו עדויות אר ארכאולוגיות לפעילות פרה-היסטורית של הומו ארקטוס. העדות הראשונה לקיום העיר מתועדת לשנת 1488. במהלך המאה ה-17 וה-18 הגיעו סוחרים הולנדים מטעם חברת הודו המזרחית ההולנדית, והקימו את מרכזם בבאנדונג. למעשה, עד שנת 1942 הייתה העיר בשליטה הולנדית. זאת מלבד הפסקה קצרה בשנת 1809 כאשר נפוליאון בונפרטה כבש את הולנד ובכך שלט גם על מושבותיה. בזמן שלטונו, נפוליאון פקד לשפר את מערכות ההגנה כנגד האימפריה הבריטית. כתוצאה מכך, נסללה מערכת דרכים ענפה. בשנת 1880 נסללה רכבת בעיר, והובאו אליה עובדים זרים רבים מסין. במהלך המאה ה-19 העיר הייתה מרכז אזורי לגידול תה ולמרכז נופש לאירופאים. בשנות ה-20 של המאה ה-20 התפתחו תוכניות מטעם הממשל ההולנדי להעביר את בירת הקולוניה מג'קרטה לבאנדונג. בשל כך אף נבנו מבני ממשל בעיר, אך התוכנית נגנזה עם מלחמת העולם השנייה עצמאות אינדונזיה. בשנת 1945 לאחר הכרזת עצמאות אינדונזיה, באנדונג הוכרזה כבירת מחוז ג'אווה המערבית.
בשנת 1955 נערכה בעיר ועידת באנדונג, ועידת המדינות הבלתי מזדהות, רובן הגדול מאסיה ואפריקה, הראשונה, בסופה הכריזו המדינות על תמיכתן בצד הערבי בסכסוך הערבי-ישראלי.
