באפלו ביל
ויליאם פרדריק "באפלו ביל" קודי (באנגלית: William Frederick "Buffalo Bill" Cody; 26 בפברואר 1846 - 10 בינואר 1917) היה סייר/גשש בצבא האיחוד ובצבא ארצות הברית, צייד ביזונים ("באפלו"), אמרגן ויוצר מופע המערב הפרוע. אחת מהדמויות הססגוניות של המערב הישן של אמריקה אשר עלילותיו יצרו במידה מסוימת את תדמיתו של "המערב הפרוע". בשנת 1872 הוענקה לו על שירותו מדליית הכבוד של צבא ארצות הברית.
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1846 Le Claire, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1917 (בגיל 70) דנוור, ארצות הברית |
| שם לידה |
William Frederick Cody |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Lookout Mountain |
| בן או בת זוג |
Louisa Frederici |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה |
מדליית הכבוד |
| חתימה |
 |
|
buffalobill | |
  | |
שנים ראשונות
עריכהקודי נולד בטריטוריית איווה (לימים מדינת איווה). אביו התנגד לעבדות, בניגוד לדעת רבים באזורו והמשפחה סבלה התנכלויות מצד ההמון. בהיותו בן 11 נדקר אביו במהלך התנפלות, קודי הצעיר רכב לבדו 30 קילומטרים על מנת להשיג לאביו עזרה, אך לבסוף מת אביו מפצעיו[1]. לאחר מות אביו עזר קודי בפרנסת המשפחה כאשר שימש כנער-שליח שנסע עם שיירות קרונות למערב ובחזרה ונשא חבילות ומסרים שונים.
בגיל 12 הצטרף לצבא כגשש על מנת להוביל את הכוחות ליוטה על מנת לדכא את המרד-כביכול של בריגהם יאנג. לפי עדותו[2] בתקופה זו הרג לראשונה אינדיאני.
בגיל 14 הצטרף לשירות הדואר הרכוב של קליפורניה, ה"פוני אקספרס". הדואר הועבר מהמערב לרחבי ארצות הברית על ידי רוכבים בודדים שחצו את ערבות המישורים הגדולים תוך התמודדות עם הסכנות השונות שבדרך והיווה ערוץ תקשורת חיוני בתקופת הבהלה לזהב ומלחמת האזרחים האמריקנית.
שירות צבאי
עריכה
ב-1863, בן 17, התגייס לגדוד הפרשים השביעי של קנזס. הוא שירת בצבא עד 1872. הוא שימש כסייר, עקב אחר אינדיאנים, ניהל פעילות קומנדו כאיסוף מודיעין, הנחת מארבים וצליפה ממרחק וכמו כן דאג לאספקת בשר ביזונים על ידי צייד. בתפקידו כצייד גם דאג לאספקת בשר לעובדי מסילת הברזל קנזס-פסיפיק. בשמונה חודשים ב-1867–1868 הרג 4,800 ביזונים[3].
בינואר 1872 הגיע לאמריקה אלכסיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בנו של הצאר אלכסנדר השני. במהלך מסעו הוא ביקש לצוד ביזונים בערבות והופנה אל קודי כדי שיארגן את הציד. הציד היה מופע ראווה רחב היקף שכלל ליווי גדוד פרשים, תזמורת צבאית ומחנות אוהלים שהוקמו בלילות והתקיימו בהם מופעי קליעה ורכיבה להנאת פמליית הדוכס. במהלך ימי הציד ארגן קודי פגישה בין התיירים הרוסים לבין לוחמי שבט הסו. קודי ארגן לדוכס ולפמלייתו ציד נוח ואיפשר לו להרוג ביזון מקרוב ביריית אקדח.
קודי הבחין שהוא מוכשר במיוחד בהצגת חוויית המערב לתיירים, הן מבחינה ארגונית והן מבחינת טוויית עלילה מרתקת ורבת חוויות, חלקן אותנטיות וחלקן מבוימות והחליט ליצור מופע נודד שיציג את המערב הפרוע לאזרחים ותיירים.
מופע המערב הפרוע של באפלו ביל
עריכה
בדצמבר 1872 הופיע קודי לראשונה בשיקגו עם המופע שלו שנקרא "סיירי הערבה" (The Scouts of the Prairie). מדובר היה במופע בתבנית וודוויל מעורב בקרקס שנע סביב תמות של המערב הפרוע כגון בוקרים, מלחמה באינדיאנים ואורחות-חייהם, מופעי רכיבה וקליעה למטרה וציד ביזונים. קודי תיבל את האירועים המסעירים שהוצגו בזירה פתוחה בסיפורי עלילותיו. ב-1883 שידרג את המופע בנברסקה וקרא לו "המערב הפרוע של באפלו ביל"[4]. מאוחר יותר, כאשר קמו לו מתחרים וחקיינים רבים, הרחיב את המופע ל"מערב הפרוע של באפלו ביל וקונגרס הרוכבים הקשוחים העולמי". בהצגה נטלו חלק רוכבים מונגולים, גאוצ'וס מדרום אמריקה, אינדיאנים, ערבים ועוד. אחד משיאי המופע היה השתתפותם במופע של דמויות אמיתיות שעשו להם שם אגדי כמו המנהיג האינדיאני האגדי פר רובץ והצלפית אנני אוקלי.
ב-1886 הופיע בניו יורק בקיץ בסטטן איילנד ובחורף במדיסון סקוור גארדן.
ב-1887 לרגל יובל מלוכתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת יצא המופע לסיבוב הופעות בלונדון ובערים נוספות. המופע חנה במנצ'סטר במשך חמישה חודשים[5] לפני שהמשיך לסיור נרחב באירופה. ב-1890 הופיע בפני האפיפיור לאו השלושה-עשר. כאשר חזר לארצות הברית הקים אוהלי מופעים לצד התערוכה העולמית של שיקגו (1893).
ב-1894 הסריט תומאס אלווה אדיסון סרט אילם שהנציח את יכולת הקליעה של אנני אוקלי בשם The "Little Sure Shot" of the "Wild West ("קליעה-בטוחה-קטנה מן המערב הפרוע")[6] והפך לידיד אישי של אוקלי וקודי. הוא הקים עבור המופע תחנת כוח להפקת חשמל אשר הייתה, לדבריו, הגדולה בעולם באותה עת. בתמורה הופיעו אינדיאנים משתתפי המופע של באפלו ביל בסרטיו של אדיסון[7].
מספר עדויות טוענות שב-1876, במהלך סיור הופעות, קירקף קודי אינדיאני כנקמה על מותו של הגנרל ג'ורג' ארמסטרונג קסטר[8].
באותה עת היה באפלו ביל "הידוען האמריקאי המוכר ביותר בעולם"[9].
חייו בוויומינג
עריכה
המערב הפרוע של באפלו ביל השתנה במהירות עם מסילות ברזל שחצו את הערבות, עדרי הביזונים שנמנו במיליונים נכחדו כמעט כליל והסדרים חוקיים ומדיניים הצרו את צעדי הרוכבים הפרועים. קודי הרוויח כסף רב במופעים והחליט להתיישב. בשנת 1897 רכש קודי עם שותפים את זכויות המים להשקיית אגן ביג הורן (Big Horn Basin) מנהר השושוני (Shoshone River). אולם לא היה די בכספם של השותפים על מנת להקים מאגרי מים ורשת תעלות והפרויקט הפרטי נתקע. ב-1903 שכנע קודי את הממשל הפדרלי להשקיע בהשקיית האזור באמצעות פיתוח פרויקטים להשקיה. היה זה אחד מפרויקטי המים הפדרליים הראשונים במערב. מהנדסי השקיה המליצו על בניית סכר בערוץ השושוני, הסכר הוקם בין השנים 1905–1910 ונקרא עם השלמתו "סכר באפלו ביל" (Buffalo Bill Dam).
ב-1895 ייסדו קודי וחבריו את העיירה קודי בצפון-מערב ויומינג. ב-1902 פתח בעיירה בית מלון בשם "Irma Hotel" על שם בתו, בתקווה לפתח את התיירות באזור, ולנצל את הגעת מסילת הרכבת למקום והסדרת הפארק הלאומי ילוסטון הסמוך לביקורי תיירים. בנוסף, עסק בגידול בקר.
מתוך היכרותו הבלתי אמצעית עם תרבות האינדיאנים ועם הטבע האמריקאי ובכללו עדרי הביזונים שטבח בצעירותו, נרתע מהשינויים שהביאה המודרניזציה והפך ללוחם למען זכויות האינדיאנים ושימור הטבע[9].
מותו
עריכה
בחורף 1917 נסע קודי עם משפחתו לאחותו בדנוור, קולורדו. הוא חש ברע וב-10 בינואר נפטר מכשל בכליות, הוא הוטבל לכנסייה קתולית על ערש דווי על ידי כומר מקומי. עם מותו קיבלה משפחתו תנחומים מג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ונשיא ארצות הברית, וודרו וילסון[10].
בתרבות
עריכהדמותו של באפלו ביל הפכה לייצוגית והופיעה בסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ומחזות זמר. בהם ניתן למנות את אנני אוקלי אשת לפידות, בוננזה, "שיעור ההיסטוריה של שור יושב" (סרט בבימויו של רוברט אלטמן ובכיכובו של פול ניומן כבאפלו ביל)[11], "פוני אקספרס" (1953; גולם על ידי צ'רלטון הסטון[12]). שירה של להקת הביטלס "The Continuing Story of Bungalow Bill" מושפע מדמותו.
דמותו של הנבל העיקרי בסרט שתיקת הכבשים גם קרויה "באפלו ביל", אך ללא קשר אליו.
לקריאה נוספת
עריכה- Carter, Robert A. (2002). Buffalo Bill Cody: The Man Behind the Legend. Wiley. ISBN 978-0471077800
- Louis S. Warren, Buffalo Bill's America: William Cody and the Wild West Show, Knopf, 2005 ISBN 978-0375412165
- Michael E. Goodman, Buffalo Bill Cody: Legends of the West, Creative Education, 2005 ISBN 978-1583413364
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של באפלו ביל (באנגלית)
באפלו ביל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
באפלו ביל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
באפלו ביל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
באפלו ביל, באתר Discogs (באנגלית)- יוסף ג'קסון, היו זמנים במערב, באתר ynet, 26 בנובמבר 2003
- יוסף ג'קסון, בעקבות באפלו ביל, באתר ynet, 22 בפברואר 2004
- מוזיאון באפלו ביל (באנגלית)
- המרכז ההיסטורי של באפלו ביל (באנגלית)
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על באפלו ביל, 10 בינואר 2011- באפלו ביל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- באפלו ביל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי באפלו ביל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Carter, Robert A. (2002). Buffalo Bill Cody: The Man Behind the Legend. Wiley. pp. 512. ISBN 978-0471077800.
- ^ The life of Hon. William F. Cody, known as Buffalo Bill, the famous hunter, scout and guide. An autobiography, F. E. Bliss. Hartford, Conn, 1879 Digitized from the Library of Congress.
- ^ Cody, Col. William F: "The Adventures of Buffalo Bill Cody", 1st ed. page viii. New York and London: Harper & Brother, 1904
- ^ "William "Buffalo Bill" Cody". World Digital Library. 1907. נבדק ב-2013-06-02.
- ^ Could building site be burial ground of the lost warrior from Buffalo Bill's show?
- ^ רשומת הסרט בספריית הקונגרס
- ^ ביוגרפיה של אנני אוקלי
- ^ BUFFALO BILL HISTORY, Buffalo Bill as Reported in Newspapers
- ^ 1 2 Wilson, R.L. (1998). Buffalo Bill's Wild West: An American Legend. Random House. pp. 316. ISBN 978-0375501067.
- ^ Lloyd, J & Mitchinson, J: "The Book of General Ignorance". Faber & Faber, 2006
- ^ "Buffalo Bill and the Indians, or Sitting Bull's History Lesson", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "Pony Express", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)