בארטים
הבארטים הם קבוצה אתנית החיה בגבול האתיופי סודאני. שפתם הבארטית היא שפה המשתייכת לקבוצת השפות הנילו-סהריות וככזאת הם נכללים בתוך קבוצת השנקלה. אוכלוסייתם מונה כיום כ-200,000 נפש.
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-211,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 אתיופיה 157,000  סודאן 55,000 | |
| שפות | |
| בארטית | |
| דת | |
|
מוסלמים סונים דת מסורתית | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
|
קומאים גומאזים אופאוים קאנאמים | |
  |
היסטוריה עריכה
ביתה המקורי של הקבוצה הזו הוא באזור של סולטנות סאנר לשעבר. במשך המאות ה-16 וה-17, הם הגיעו למערבה של אתיופיה לאזור הנקרא בנישנגול. זהו שם ערבי המעוות מהשם המקורי באלה שאנגאל, תרגום הסלע של שנגול. שם זה מתייחס לאבן קדושה הממוקמת באזור הנקרא מאנג, אחד המקומות בהם הבארטים התיישבו כאשר הגיעו לאזור אתיופיה. הגעתם לאתיופיה כשברקע סכסוך שטחי בין הקהילות הבארטיות הבלתי-דומות. הבארטים החלו לבנות את ישובם בגבעות שמוגנות באופן טבעי בהרים על מנת לייצור הגנה כנגד פשיטות הבאות מסודאן. במשך המאה ה-19, האזור של בנישנגול נחלק לכמה קבוצות וטריטוריות בשליטת שייח'ים (פאדאסי, קומושה, גיזאן, אסוסה), אשר החזקה בהן הייתה תחת שלטונו של שייח' קהויאל בסוף המאה ה-19. הבארטים בסופו של דבר נכללו וסופחו לאימפריה האתיופית בכיבושיו של הקיסר מניליק השני ב-1896.
לקריאה נוספת עריכה
- Triulzi, Alessandro. 1981. Salt, gold and legitimacy. Prelude to the history of a no man’s land. Bela Shangul, Wallagga, Ethiopia (ca. 1800-1898). Naples: Istituto di Studi Orientale.
