בארכה
בארכה (Baraka, המילה "בארכה" משמעותה "ברכה" בשפות רבות) הוא סרט קולנוע שביים רון פריק ב-1992.
 | |
| בימוי |
רון פריקי  |
|---|---|
| תסריט |
רון פריקי |
| מוזיקה |
מייקל סטרנס |
| צילום |
רון פריקי |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
חברת סמואל גולדווין, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
26 באוגוסט 1993 |
| משך הקרנה |
96 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט תיעודי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הפקה עריכה
הסרט חסר דיאלוגים, דיבור או עלילה במובן המקובל. הסרט עוסק בחיים ובפרט באמונה האנושית על ידי דימויים ויזואליים הכוללים צילום בטכניקות שונות. הפסקול כולל מוזיקה בהלחנתו של מייקל סטרנס וקטעי קול הלקוחים מתוך תפילות בשפות רבות. הסרט צולם ב-152 אתרי צילום ב-24 מדינות (ביניהן בכותל המערבי ובכנסיית הקבר, כמו גם באושוויץ ובמחנות ריכוז בקמבודיה).
רון פריק היה התסריטאי של הסרט הנבואה, הדומה לבארכה בגישה האמנותית ובעריכה המציבה בזו אחר זו סצנות נפרדות על מנת ליצור אצל הצופה תחושה או גישה מוסרית.
מטרת הסרט להראות את הדמיון בין בני אדם שונים, דרך הצגת דמיון בין תפילות ופרקטיקות דתיות ממסורות שונות ברחבי העולם.
הסרט צולם במשך כ-14 חודשים בשש יבשות, תוך שימוש בפורמט רחב ויוצא דופן (Todd-AO, 70mm). שיטות הצילום כוללות הצבת מצלמה לאורך זמן רב, של שעות וימים, בצילום מתמיד של תהליך והקרנתו במשך דקות ספרות ב"זמן מואץ" (טכניקה הקרויה "time-lapse") וצילום רגיל של סיטואציות מוכרות המוקרן בזמן מואט (slow motion). כן נעשה שימוש בצילום הן ממרחק רב והן בקרבה רבה לאובייקט (Extreme Close Up).
פסקול הסרט מבוצע על ידי מספר אמנים, ביניהם להקת דד קן דאנס (Dead Can Dance) ואמנים מיפן, הודו ועוד.
