פתיחת התפריט הראשי

בארץ ישראל (כתב עת)

בארץ ישראל.jpg

בארץ-ישראל, מדיניות, ביטחון, חברה, כלכלה היה ירחון מחקר, ספרות ופובליציסטיקה ישראלי שראה אור בין השנים 1992-1969 בתמיכת המפלגות גח"ל והליכוד.

הקמתו ויעדועריכה

כתב העת "בארץ ישראל" הוקם על ידי חברת "היום", המוציאה לאור של היומון "היום", לאחר שהעיתון נסגר ב-15 בדצמבר 1969. קבוצה קטנה מקרב עובדי עיתון "היום" לשעבר, נטלה על עצמה את המשך ההוצאה לאור של כתב העת. כמו כן הוחלט בחברת "היום" שכתב העת יהיה ריווחי. ובדרך זו התנהל "בארץ ישראל" במשך כעשרים וחמש שנים, עד לסגירתו בשנת 1992.

תחילה ראה כתב העת אור תחת הכותר: משק וכלכלה בארץ ישראל, בגיליונות 5-1, בעריכת ח"כ יוסף קרמרמן, בשנת 1970. החל מחודש ניסן תשל"א אפריל 1971, בגיליונות 196-6, ראה אור כתב העת תחת הכותר ארץ ישראל. בגיליונות 200-197 ראה אור תחת הכותר מוקד, ובגיליונות 225-201, תחת הכותר "בארץ ישראל".

מערכת "בארץ ישראל" חתרה להוציאו לאור כבמה קבועה לחילופי רעיונות, לא רק במעגלים של חברי גח"ל ואוהדיה, אלא גם בשיתוף מעגלים רחבים יותר. וכפועל יצא, ניתנה ב"בארץ ישראל" במה לסופרים, לאישי ציבור ולחברי כנסת ממפלגות שונות. ובמילים אחרות, "בארץ ישראל" שימש אכסניה לסופרים והעיתונאים של המחנה הלאומי וגם לאלה שבאו מחוגים פוליטיים אחרים. מדיניות זו של פתיחות העניקה לירחון אמינות ועניין בקרב ציבור הקוראים.

הגליונות הודפסו בכ-4000-3000 עותקים להפצה, שהופקו ונכרכו בבית דפוס מופת-רוזמרין, בדפוס "דבר", דפוס "כרמל" ואחרים, בתל אביב.
גיליונו האחרון, מספר 225, ראה אור בתשרי תשנ"ג – אוקטובר 1992, ובו ראיון עם דוד לוי, שר החוץ לשעבר ומ"מ יושב ראש "הליכוד", תחת הכותרת: "הליכוד יחזור לעצמו, העם יחזור אליו", שנערך על ידי יוסף קיסטר.

מערכת העיתון שכנה בשני חדרים בקומה שלישית במצודת זאב בתל אביב. היא העסיקה צוות מצומצם, ובו עורך (במשרה מלאה או חלקית), מזכירה בחצי משרה ושליח. העיצוב הגרפי של "בארץ ישראל" נערך על ידי גרפיקאים אחדים בהם: אורי בן-יהודה, מוטי פז, אלישע שמואלי, כלנית יונה, סטודיו חן 7, גרשון גורפן ואחרים. מנהל כתב העת ומחלקת המינויים והמודעות שלו היה אייזיק אולקניצקי (1919 – 2012), שרכש לו ניסיון רב בתחום זה עוד בעבודתו בעיתונים: "המשקיף", "חרות" ו"היום" ובהפצת עלונים של תנועת החרות, גח"ל והליכוד.

כל גיליונות כתב העת בכותריו: "משק וכלכלה בארץ ישראל", "ארץ ישראל", "מוקד" ו"בארץ ישראל", מצויים בספרייה הלאומית בירושלים ובארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.[1]

עורכים וכותביםעריכה

העורך האחראי של "בארץ ישראל" כל שנות קיומו היה ח"כ חיים קופמן וגם השתתף בכתיבת מאמרים רבים. העורך הראשון היה אברהם (אברשה) בן-משה, בשנים 1971 – 1985. אחר כך, היה העורך יוסף קיסטר, בשנים 1985 – 1989. לימור לבנת הייתה עורכת כתב העת חודשים אחדים. ואחריה, שלמה (סאלק) אוקון מינואר 1990 עד סגירת הירחון. מאמרי המערכת בשנים הראשונות נכתבו על ידי העיתונאי אביעזר גולן (גולדשטיין).

ב"בארץ ישראל" השתתפו חוקרים, עיתונאים ופובליציסטים רבים, בהם: יוסי אחימאיר עיתונאי ב"מעריב", מנהל לשכת יצחק שמיר וח"כ, השר יורם ארידור, הסופר אהרן אמיר, דן אחיגל ( דניאל דגן), ישעיהו אביעם עיתונאי ב"מעריב", אפרים אבן, זאב אופירי, לאה אלון (קיסטר), אמיר ארז, עו"ד משה ארידור, החוקר יוחנן ארנון מנהל "ספריית אחד העם" בבית אריאלה בתל אביב, יזהר ארנון, יוסף בן-אהרן, עו"ד ידידיה בארי ח"כ בכנסת ה-8 של הליכוד, ח"כ בנימין זאב בגין, ד"ר יוחנן בדר, אריה בכר, משה בלע, ד"ר יצחק בן-גד, משה בן-שאול, יעקב בר-און, ד"ר יצחק דוד, ד"ר אברהם הלר, שרה וינר, פרופ' שמעון זקס, יתיר זר, יצחק ינאי, יהושע ילין עיתונאי ב"ידיעות אחרונות", צבי ישיב, לבנה מושון, ח"כ עו"ד דב מילמן חבר הכנסת השביעית מטעם "גח"ל" ושגריר ישראל בפורטוגל, המשורר יחזקאל אבי שב"י-מאור (פולרביץ), פרופ' יוסף נדבה, גרשון סתיו, גידי פרישטיק, יוסף אהרון פרנקל יושב ראש "אגוד העורכים והעיתונאים של כתבי העת בישראל", ד"ר מאיר (מארק) קהאן, הרב ד"ר חיים שיין, הרב ד"ר יצחק אלפסי, יהודה קופף, אבי גל (קיסטר), ח"כ עוזי לנדאו, ח"כ דב שילנסקי, יוסי קר, סמדר בת-אדם, אהרון דולב, שאול הון, שלמה קור, יוסף פרידלנדר, ד"ר נסים קזז, יושב ראש הכנסת ח"כ והשר דב שילנסקי ורבים אחרים.

מדורים ונושאיםעריכה

גיליונות אחדים הוקדשו לנושאים. כך למשל, ראה אור גיליון חגיגי לציון 60 שנה לייסוד ברית הצה"ר, גיליון לכבוד 105 שנה להולדתו של זאב ז'בוטינסקי בעריכת פרופ' יוסף נדבה, גיליון לקראת יובל השמונים של ד"ר יוחנן בדר, וגיליון לקראת הוועידה הי"ג של תנועת החרות בינואר 1977.[2] כמו כן, היה מדור קבוע "דף לחבר" לידיעות ולהודעות של גח"ל והליכוד.

"בארץ ישראל" הביא לידיעת הציבור מידע על ספרים חדשים שראו אור במסגרת "העמותה להפצת תודעה לאומית", בהם: הספר אחימאיר – האיש שהיטה את הזרם, שראה אור בשנת 1987, בעריכת יוסף נדבה, ספר שיריו של המשורר שלמה סקולסקי, "בסוד ברית הדמים" שראה אור בשנת 1987, ספריו של ד"ר אברהם הלר, אלטלנה – לעד נשאר נאמנים בעריכת יוסף קיסטר, ספרו של ניצול השואה צבי בלוטמן, מרכבת המוות לטרבלינקה לאניית הישע 'אלטלנה', וספריו של המשורר יחזקאל פולרביץ-אבי שב"י.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גיליונות משק וכלכלה בארץ ישראל, ארץ ישראל, מוקד ובארץ ישראל, נמצאים בתיק עת – 307, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
  2. ^ ראו: בארץ ישראל, "הוצאה מיוחדת בוועידה הי"ג של תנועת החרות (י"ד טבת תשל"ז - 4 בינואר 1977)", תיק עת – 318, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.