גח"ל

מפלגה בישראל

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית. בשלהי הכנסת החמישית מנתה הסיעה 27 ח"כים, 17 מחרות ו-10 מהליברלים. בבחירות לכנסת הששית זכתה גח"ל ב-26 מנדטים, אך במהלך הקדנציה פרשו ממנה ארבעה ח"כים בראשותו של שמואל תמיר והקימו את המרכז החופשי. בבחירות לכנסת השביעית ב-1969 שוב זכתה ב-26 מנדטים. לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 הפכה גח"ל למרכיב העיקרי של הליכוד, כשנוספו אליה הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי ותנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה.

גח"ל
גוש חרות ליברלים
Gahal-Logo.png
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים מנחם בגין
תקופת הפעילות 25 במאי 1965 – 1973 (כ־7 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון איחוד מפלגות ימין
אידאולוגיות ימין עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 5, 6, 7
ממשלות 13, 14, 15
אותיות חל
שיא כוחה 27 מנדטים בכנסת החמישית (התאחדו
לקראת סוף הכהונה)
שפל כוחה 26 מנדטים בכנסת השישית ובכנסת השביעית
נוצרה מתוך תנועת החרות והמפלגה הליברלית
התמזגה לתוך הליכוד
מטה תל אביב-יפו, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בראש הסיעה עמד מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות. שתי המפלגות שהרכיבו את גח"ל המשיכו לשמור על עצמאותן הארגונית.

בשנת 1967, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הצטרפה גח"ל לממשלתו של לוי אשכול ובה נתמנו בגין ויוסף ספיר לשרים ללא תיק. הסיעה נשארה גם בממשלתה של גולדה מאיר, אך פרשה ב-4 באוגוסט 1970 בעקבות תוכנית רוג'רס.

נציגי הרשימה בכנסתעריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

הכנסת החמישית (1961)
27 מנדטים:
חרות: בנימין אבניאל, אריה אלטמן, בנימין ארדיטי, מנחם בגין, יוחנן בדר, אריה בן-אליעזר, אברהם טיאר, חיים כהן-מגורי, נחום לוין, חיים לנדאו, יעקב מרידור, אליהו מרידור, יוסף קרמרמן, אסתר רזיאל-נאור, אליעזר שוסטק, יוסף שופמן, שבתאי שיכמן
המפלגה הליברלית: שניאור זלמן אברמוב, פרץ ברנשטיין, אהרן גולדשטיין, יוסף ספיר, יוסף סרלין, ברוך עוזיאל, שלמה פרלשטיין, צבי צימרמן, יצחק-הנס קלינגהופר, אלימלך-שמעון רימלט

הכנסת השישית (1965)
26 מנדטים:
חרות: מנחם בגין, יוחנן בדר, אריה בן-אליעזר, יעקב מרידור, חיים לנדאו, יוסף שופמן, שמואל תמיר[1]
, אליעזר שוסטק[1], בנימין אבניאל, אסתר רזיאל-נאור, אברהם טיאר[1], יוסף קרמרמן, אליהו מרידור[2], חיים כהן-מגורי, מנחם ידיד
המפלגה הליברלית: יוסף ספיר, אלימלך-שמעון רימלט, יוסף סרלין, מרדכי-חיים שטרן, יצחק-הנס קלינגהופר, צבי צימרמן, שניאור זלמן אברמוב, ברוך עוזיאל, יוסף תמיר, שלמה פרלשטיין, אהרן גולדשטיין, שלמה כהן-צידון[2][3],

  • לרשימת מועמדים מלאה הכוללת את חברי תנועת החרות ואת חברי המפלגה הליברלית ראו כאן
  • למצע המפלגה ראו כאן

הכנסת השביעית (1969)
26 מנדטים:
חרות: מנחם בגין, יוחנן בדר, בנימין הלוי, אריה בן-אליעזר[4], חיים לנדאו, אסתר רזיאל-נאור, יוסף קרמרמן, מנחם ידיד, אברהם שכטרמן, יורם ארידור, חיים קורפו, בן-ציון קשת, דוד לוי, דב מילמן, יעקב נחושתן, מתתיהו דרובלס[5]
המפלגה הליברלית: יוסף ספיר[5], אלימלך-שמעון רימלט, יוסף סרלין, יצחק-הנס קלינגהופר, צבי צימרמן, שמחה ארליך, אהרן גולדשטיין, יוסף תמיר, שניאור זלמן אברמוב, אברהם כץ, משה נסים, גדעון פת[4]

  • לרשימת מועמדים מלאה בכנסת השביעית ראו כאן
  • למצע המפלגה בכנסת השביעית ראו כאן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 פרשו מהסיעה ב-29 במרץ 1967 והקימו את מפלגת המרכז החופשי.
  2. ^ 1 2 ב-16 באוקטובר 1966 נפטר אליהו מרידור. החליף אותו שלמה כהן צידון.
  3. ^ פרש מהסיעה ב-11 בפברואר 1969 והצטרף למרכז החופשי.
  4. ^ 1 2 ב-29 בינואר 1970 נפטר אריה בן אליעזר. החליף אותו גדעון פת.
  5. ^ 1 2 ב-26 בפברואר 1972 נפטר יוסף ספיר. החליף אותו מתיתיהו דרובלס.