בוב היל

מאמן כדורסל אמריקאי

רוברט "בוב" הילאנגלית: Robert "Bob" Hill; נולד ב-24 בנובמבר 1948) הוא מאמן כדורסל אמריקאי. אימן בעברו את קבוצות ליגת ה-NBA ניו יורק ניקס (1986–1987), אינדיאנה פייסרס (1990–1993), סן אנטוניו ספרס (1994–1996) וסיאטל סופרסוניקס (2005–2007). מאזנן הכולל של הקבוצות אותן אימן ב-NBA הוא 310 ניצחונות ו-293 הפסדים (51.4%).[1]

בוב היל
Bob Hill
היל בשנת 2010
היל בשנת 2010
לידה 24 בנובמבר 1948 (בן 74)
קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
עמדה מאמן
גובה 1.96 מטרים
מכללה אוניברסיטת באולינג גרין
דראפט לא נבחר, 1971
קבוצות כמאמן
1979–1985
1985–1986
1986–1987
1988–1989
1989–1990
1990–1993
1993–1994
1994–1996
1999–2003
2005–2007
2011
2016
אוניברסיטת קנזס (עוזר)
ניו יורק ניקס (עוזר)
ניו יורק ניקס
וירטוס בולוניה
אינדיאנה פייסרס (עוזר)
אינדיאנה פייסרס
אורלנדו מג'יק (עוזר)
סן אנטוניו ספרס
אוניברסיטת פורדהם
סיאטל סופרסוניקס
טוקיו אפאצ'י
פיניקס סאנס (עוזר)
הישגים כמאמן
זכייה בגביע האיטלקי (1989)

קריירת מכללותעריכה

היל נולד בקולומבוס שבאוהיו, וגדל בעיר וורת'ינגטון הסמוכה. בשנת 1967 החל ללמוד באוניברסיטת המדינה של באולינג גרין אשר בצפון אוהיו, ובשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה קלע 2.2 נקודות בממוצע למשחק.[2]

קריירת אימוןעריכה

בשנת 1979 החל את קריירת האימון שלו, כעוזר מאמן בקבוצת אוניברסיטת קנזס. לאורך שש עונותיו בתפקיד שירת תחת המאמנים הראשיים טד אוונס ולארי בראון.

לקראת עונת 1985/1986 מונה לעוזר מאמן בניו יורק ניקס, תחת המאמן יובי בראון. במהלך העונה העוקבת החליף את בראון כמאמן הראשי של הניקס, ועד לסיום העונה הדריך אותה למאזן ניצחונות שלילי 20–46. בקיץ 1987 פוטר מהתפקיד, והוחלף על ידי ריק פיטינו.[3]

בקיץ 1988 מונה למאמן הראשי של קבוצת וירטוס בולוניה האיטלקית. בעונתו היחידה בתפקיד זכתה בולוניה בגביע האיטלקי, בהובלתו של הרכז מייקל ריי ריצ'רדסון. בסיום עונת 1988/1989 התפטר היל, ובמקומו מונה עוזרו אטורה מסינה למאמן הקבוצה.

בעונת 1989/1990 הצטרף לצוות האימון של דיק ורסאצ'ה באינדיאנה פייסרס, ולאחר כעונה וחצי, בדצמבר 1990, החליף את ורסאצ'ה כמאמן הקבוצה. בסיום אותה עונה, כמו גם בשתי העונות הבאות, הודחה אינדיאנה מפלייאוף ה-NBA כבר בסיבוב הראשון. לאורך התקופה העמידו הפייסרס מאזן כולל של 113 ניצחונות ו-108 הפסדים.

באוגוסט 1994, לאחר עונה אחת כעוזר מאמן באורלנדו מג'יק, מונה למאמן הראשי של סן אנטוניו ספרס במקומו של ג'ון לוקאס.[4] בעונת 1994/1995 השיגה סן אנטוניו את המאזן הטוב ביותר בליגה (62–20), והעפילה לגמר האזור המערבי בפלייאוף, הודות ליכולת שיא של ה-MVP של העונה דייוויד רובינסון. בעונה העוקבת רשמו הספרס את המאזן השני בטיבו במערב (59–23), והודחו בחצי גמר המערב על ידי יוטה ג'אז. בתחילת עונת 1996/1997 נפצע רובינסון בגבו, ובהיעדרו הפכה הקבוצה לאחת החלשות ביותר בליגה; כאשר עמד מאזן הספרס על 3 ניצחונות ו-15 הפסדים, פיטר הג'נרל מנג'ר גרג פופוביץ' את היל מאימון הקבוצה, ומינה את עצמו למחליפו.[5]

בין השנים 1999–2003 אימן את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת פורדהם, אשר בניו יורק. לאורך התקופה השיגה הקבוצה 36 ניצחונות ו-78 הפסדים (31.6%), ולאחר שרשמה את מאזנה הגרוע אי פעם (2–26) בעונת 2002/2003, פוטר היל מתפקידו. לאורך התקופה אימן בפורדהם את שחקן ה-NBA לעתיד סמוש פארקר, ואת השחקן הישראלי מושון יעקוסי.[6]

בינואר 2006 מונה היל למאמן הראשי של סיאטל סופרסוניקס, במקומו של בוב וייס. עד לסיום עונת 2005/2006 רשמה סיאטל תחת היל מאזן שלילי 22–30, ובעונה העוקבת העמידה יחס ניצחונות דומה; 31–51. בקיץ 2007 פוטר היל מתפקידו, ובמקומו מונה פי. ג'יי. קרליסימו.[7]

בשנת 2011 אימן לתקופה קצרה את קבוצת "טוקיו אפאצ'י" מליגת העל היפנית.[8]

בפברואר 2016 מונה לעוזרו של מאמן פיניקס סאנס הנכנס, ארל ווטסון, אשר החליף את ג'ף הורנסק כמאמן הקבוצה.[9] בסיום עונת 2015/2016 עזב את הסאנס, ומאז לא חזר לאמן.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בוב היל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה