פתיחת התפריט הראשי

יובי בראון

כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, שאימן בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 1976–2004

יוברט ג'וד "יוּבּי" בראוןאנגלית: Hubert Jude "Hubie" Brown; נולד ב-25 בספטמבר 1933) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, שאימן בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 19762004. מאז שנת 2004 משמש כפרשן משחקי כדורסל ברשתות הטלוויזיה ABC ו-ESPN.

יובי בראון
Hubie Brown
בראון בשנת 1981
בראון בשנת 1981
לידה 25 בספטמבר 1933 (בן 86)
האזלטון שבפנסילבניה, ארצות הברית
עמדה מאמן
גובה 1.83 מטר
מכללה אוניברסיטת ניאגרה
דראפט לא נבחר, 1955
היכל התהילה נבחר כתורם (2005)
קבוצות כשחקן
19581959 רוצ'סטר קולונלס (EPBL)
קבוצות כמאמן
1967–1968
1968–1972
1972–1974
1974–1976
1976–1981
1982–1987
2002–2004
מכללת ויליאם ומרי (עוזר)
אוניברסיטת דיוק (עוזר)
מילווקי באקס (עוזר)
קנטקי קולונלס (ABA)
אטלנטה הוקס
ניו יורק ניקס
ממפיס גריזליס
הישגים כמאמן
זכייה באליפות ליגת ה-ABA(1975)
שתי זכיות בתואר מאמן השנה ב-NBA(1978, 2004)

בשנת 2005 הוכרז כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל כ"תורם לכדורסל".[1]

נעורים ומכללותעריכה

בראון נולד בעיר האזלטון שבפנסילבניה, וגדל בעיר אליזבת שבניו ג'רזי. בין השנים 1952–1955 למד הוראה באוניברסיטת ניאגרה, ושיחק בנבחרות הכדורסל והבייסבול שלה. כסטודנט בניאגרה התחבר בראון עם מאמן יוטה ג'אז לעתיד פרנק ליידן, ועם שחקן האולסטאר לעתיד לארי קוסטלו.[2]

שירות צבאי וקריירת משחקעריכה

בשנת 1952 התגייס בראון לצבא ארצות הברית ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה עד שחרורו בשנת 1958. לאחר מכן שיחק כרכז ברוצ'סטר קולונלס מ"ליגת ה-EPBL" (אשר הפכה בהמשך לליגת ה-CBA), בעונתה היחידה בטרם התפרקה הקבוצה. בשמונת משחקי קבוצתו קלע בראון 13.8 נקודות בממוצע למשחק.[3]

קריירת אימוןעריכה

השנים הראשונותעריכה

בין השנים 1958–1967 אימן בראון נבחרות בתי ספר תיכוניים בניו ג'רזי, ובעונת 1968 שימש כעוזר מאמן בקבוצת הכדורסל של מכללת ויליאם ומרי אשר במדינת וירג'יניה. לאחר מכן עבר להיות עוזר מאמן בקבוצת אוניברסיטת דיוק במשך 4 עונות.[4]

לקראת עונת 1972/1973 החל את קריירת האימון ב-NBA, כאשר מונה לעוזרו של מאמן מילווקי באקס, לארי קוסטלו. בעונתו השנייה במילווקי הובילו כרים עבדול-ג'באר ואוסקר רוברטסון את הקבוצה למאזן הטוב בליגה (59–23) ולהעפלה לגמר ה-NBA, בו הפסידה לבוסטון סלטיקס בתוצאה 3–4.

קנטקי קולונלסעריכה

בעונת 1974/1975 מונה למאמנה הראשי של קבוצת קנטקי קולונלס מליגת ה-ABA, במדיה שיחקו חברי היכל התהילה לעתיד ארטיס גילמור, דן אייסל ולואי דמפיר. כבר בעונתו הראשונה כמאמן ראשי הוביל בראון את קנטקי לזכייתה היחידה באליפות ה-ABA, וזכה בעצמו בתואר מאמן העונה. בעונת 1975/1976 הודח בראון עם הקולונלס בשלב חצי הגמר, ובסיום העונה התפרקה הליגה לאחר המיזוג עם ה-NBA.[4] בראון מציין את הקולונלס כקבוצה הטובה ביותר שאימן אי פעם.[3]

אטלנטה הוקסעריכה

לקראת עונת 1976/1977 מונה בראון למאמן קבוצת אטלנטה הוקס מה-NBA, שהייתה באותה עונה הקבוצה הצעירה ביותר בליגה וכן הקבוצה בעלת סך המשכורות הנמוך ביותר.[4] בעונת 1977/1978 זכה בראון בתואר מאמן השנה ב-NBA לאחר שהוביל את קבוצתו לשיפור של 10 ניצחונות לעומת העונה הקודמת (41–41), ולהעפלה ראשונה לפלייאוף ה-NBA מזה 5 עונות. למעשה, ההוקס שיפרו את מאזנם לעומת העונה הקודמת בכל אחת מ-4 עונותיו הראשונות של בראון באטלנטה (31, 41, 46 ו-50 ניצחונות, בהתאמה),בהובלתם של שחקני האולסטאר ג'ון דרו, דן ראונדפילד ואדי ג'ונסון. לקראת סיום עונת 1980/1981, כאשר עמדה הקבוצה על מאזן ניצחונות שלילי 31–48, פוטר בראון מתפקידו והוחלף על ידי עוזרו מייק פראטלו.

ניו יורק ניקסעריכה

בפתיחת עונת 1982/1983 החליף בראון את רד הולצמן כמאמן הראשי של ניו יורק ניקס, והוביל אותה למאזן ניצחונות 44–38 הודות ליכולת טובה של ברנרד קינג (21.9 נקודות) שהצטרף לקבוצה. בפלייאוף 1983 עלו הניקס לשלב חצי גמר המזרח לראשונה מזה 5 שנים, אך הפסידו לפילדלפיה 76' של מוזס מלון וג'וליוס ארווינג בתוצאה 0–4. בעונה הבאה שיפרו הניקס את מאזנם ל-47–35, והודחו פעם נוספת בחצי גמר המזרח, הפעם מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 3–4.

בעונת 1984/1985 הציג ברנרד קינג יכולת שיא כשהוביל את כל קלעי הליגה עם 32.9 נקודות בממוצע למשחק, אך הקבוצה ניצחה 24 משחקים בלבד בשל פציעות שונות של שחקני מפתח; הסנטר ביל קרטרייט נפצע בכף רגלו ונעדר מהעונה כולה; הפאוור פורוורד טראק רובינסון נפצע בבוהן והחמיץ 80 משחקים; כחודש לפני תום העונה סבל קינג עצמו מפציעה קשה בברכו אשר כללה קרע ברצועה הצולבת הקדמית, קרע בסחוס הברך ושבר בעצם השוקה. בעונה העוקבת המשיך "המזל הרע" של הניקס כאשר הבחירה הראשונה בדראפט 1985, פטריק יואינג, נפצע והחמיץ 32 משחקים, בעוד ברנרד קינג היה מושבת לכל העונה בעקבות פציעתו בברך. הניקס סיימו את העונה במקום האחרון באזור המזרחי, עם מאזן 23–59, וכחודש לאחר פתיחת עונת 1986/1987 פוטר בראון מתפקידו והוחלף על ידי עוזרו בוב היל.

ממפיס גריזליסעריכה

 
בראון (משמאל) בשנת 2008

בתחילת עונת 2002/2003, לאחר שפתחה ממפיס גריזליס את העונה עם 8 הפסדים רצופים, מינתה הקבוצה את יובי בראון כמאמן הקבוצה במקומו של סידני לואו.[5] עד סיום אותה העונה רשמה הקבוצה מאזן שלילי 28–46 תחת בראון, אך בעונה הבאה הפתיעה ממפיס עם שיא מועדון של 50 ניצחונות והעפלה ראשונה בתולדותיה לפלייאוף ה-NBA. בסיבוב הפלייאוף הראשון הפסידה ממפיס, המדורגת שישית במערב, לסן אנטוניו ספרס (שלישית) בתוצאה 0–4. בסיום העונה זכה בראון בתואר "מאמן השנה" בפעם השנייה בקריירה, 27 שנים לאחר זכייתו הראשונה.[6]

בפתיחת עונת 2004/2005 היו חששות בקבוצה בשל מצבו הרפואי הלקוי של בראון בן ה-71, אשר האציל את חלק מעבודות האימון לעוזרי המאמן. לאחר המשחק ה-12 של העונה, כאשר עמדו הגריזליס על מאזן שלילי 5–7, הודיע בראון במפתיע על פרישתו מאימון בשל "בעיות רפואיות בלתי צפויות, אשר לא היו קיימות בתחילת העונה". עוזרו של בראון ליונל הולינס החליף אותו באופן זמני, לארבעה משחקים, עד מינויו של מייק פראטלו כמאמן הקבוע של הגריזליס.[7]

קריירת פרשנותעריכה

בשנים 1981–1982, בין פיטוריו מאימון ההוקס לבין מינויו כמאמן הניקס, שימש בראון כפרשן משחקי כדורסל בערוץ USA Network וברשת CBS. במהלך פלייאוף 1985, בעת שאימן את הניקס אשר לא העפילו לפלייאוף, חזר באופן זמני לעמדת הפרשן ב-CBS, ובדצמבר 1986, לאחר פיטוריו מהניקס, מונה לפרשן משחקים קבוע ב-CBS. בראון נשאר בתפקיד זה עד סיום עונת 1989/1990, אז עבר לפרשן ברשתות מקומיות את המשחקים של פילדלפיה 76' ודטרויט פיסטונס, ובהמשך הצטרף לצוות השידור של ערוץ TNT.[4]

לאחר התפטרותו מאימון הגריזליס בשנת 2004 מונה לפרשן ברשת הטלוויזיה ABC, ובהמשך החל לעבוד במקביל כפרשן ברשת ESPN.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יובי בראון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הדף של בראון, באתר היכל התהילה
  2. ^ על הפילוסופיה של בראון, באתר deadspin.com,‏ 2 במרץ 2015
  3. ^ 3.0 3.1 בראון מספר על הקריירה שלו, באתר newsok.com,‏ 18 באפריל 2015
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 ביוגרפיה, באתר הרשמי של ה-NBA
  5. ^ ממפיס גריזליס ממנה את בראון למאמן הקבוצה, באתר ניו יורק טיימס, 13 בנובמבר 2002
  6. ^ בראון זוכה בתואר מאמן השנה, באתר הרשמי של ה-NBA,‏ 21 באפריל 2004
  7. ^ בראון מודיע על פרישתו מאימון, באתר USA Today,‏ 25 בנובמבר 2004
  8. ^ בראון חותם על חוזה חדש ב-ESPN, באתר espnmediazone.com,‏ 15 באוקטובר 2018