בוטושאן (מחוז)
מחוז בוטושאן (ברומנית: Judeţ Botoşani) הוא מחוז בצפון רומניה בצפון - מערב החלק של חבל מולדובה הנמצא בשליטת רומניה. בירת המחוז היא העיר בוטושאן. הפעילות החקלאית כוללת גידול דגנים וגידול בעלי חיים.[1]
![]() סמל בוטושאן | |
![]() | |
קולאז': מלמעלה משמאל - בכיוון מחוגי השעון:כנסיית ניקולאיה הקדוש בדורוהוי;אנדרטת מרד האיכרים ברומניה ב-1907 בכפר פלמנז; מגדל הפעמון הגוטי של כנסיית ניקולאיה הקדוש ביישוב סבן; כנסיית העץ לכבוד עליית מרים ביישוב בריישט; בניין הפרפקטורה הישנה (מוזיאון) בבוטושאן. במרכז - דיוקן של המלחין והכנר ג'ורג'ה אנסקו ומתחתיו - דיוקן עצמי של הצייר שטפן לוקיאן. | |
מדינה |
![]() |
---|---|
חבל ארץ | מולדובה |
מושל |
יו"ר מועצת המחוז: דוינה אלנה פדורוביץ' (PSD) - החל מ-2020 פרפקט:סורין קורנילה |
רשות מחוקקת |
מועצת המחוז בוטושאן ![]() |
בירת המחוז | בוטושאן |
שטח | 4,986 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 392,821 (נכון ל־1 בדצמבר 2021) |
‑ צפיפות | 83 נפש לקמ"ר (2011) |
קואורדינטות | 47°50′N 26°49′E / 47.84°N 26.82°E |
אזור זמן | UTC+2 |
www.cjbotosani.ro | |
![]() ![]() |
היסטוריהעריכה
במאות ה-14–18 בשטח המחוז בוטושאן של ימינו היו שתי יחידות מנהליות שנקראו "צינוט": הצינוט דורוהוי והצינוט חרלאו. הצינוט חרלאו תועד לראשונה בתעודה שהונפקה על ידי השליט יוגה הפיסח -Iuga Ologul אישם בין 2 ביולי 1398 ל-28 בנובמבר 1399. במסמך הבויאר בעל המקום נקרא "ברליה מחרלאו", והיה אחד מחברי מועצת השליט. [2] הצינוט דורוהוי מוזכר לראשונה ב־6 באוקטובר 1407 בתעודה שהוצאה בעיר לבוב על ידי בויארים מולדבים שחידשו את שבועת הנאמנות כלפי מלך פולין, ולדיסלב השני יגיילו. ביניהם מוזכר בויאר בשם "מיכאיל מדורוהוי".[3] הצינוט בוטושאן תועד לראשונה בפנקס גביות של מס הגושטינה (מס החזירים) בשנת 1757.[4] צינוט זה נוצר בעקבות הידרדרות הצינוט חרלאו ועלייה בחשיבות העיר בוטושאן והוא סיפח לעצמו הרבה משטחי הצינוט חרלאו לשעבר. האבדות בטירטוריה שפגעו בנסיכות מולדובה ב-1775 וב-1812 הביאו לשינויים חדשים בגבולות הצינוט. ב-1834 עברה מולדובה רפורמה מנהלית והוקמו לראשונה המחוזות בוטושאן ודורוהוי. ב-1938 בעקבות רפורמה מנהלית, המחוז דורוהוי סופח לצינוט סוצ'אבה ובוטושאן היה לחלק מהצינוט פרוט. ב-1944 בוטלו ה"צינוטים" והחל מ-1950 בוטלו המחוזות בוטושאן ודורוהוי והוחלפו ב"אזור בוטושאן". אזור זה שרד לא הרבה זמן מכיוון שהחל מ-1952 הוא סופח לאזור יאשי וב-1956 הועבר לאזור סוצ'אבה. ב-1968 עם רפורמת ביטול ה"אזורים" הוקם מחדש המחוז בוטושאן עם הבירה בעיר בוטושאן. נקבעו 66 כפרים גדולים ("קומונה") 3 ערים (דאראבאן, דורוהוי וסאבן) ורשות עירונית (מוניציפיו) אחת .
גאוגרפיהעריכה
מחוז בוטושאן ממוקם בין הנהרות סירט ופרוט, בחלק הצפון-מזרחי של רומניה, וגובל באוקראינה בצפון וברפובליקת מולדובה במזרח. שני הנהרות מתנקזים דרומית-מזרחית. למחוז יש גבולות ממערב ומדרום עם מחוזות סוצ'אבה ויאשי בהתאמה. השטח הכולל של המחוז הוא 4,986 קמ"ר (1,925 מייל רבוע), המהווה 2.1% מהשטח הרומני. תבליט המחוז הוא מישור גבוה, בין העמקים של הסירט והפרוט, לבין נהר ג'יג'יה. למחוז בוטושאן יש אקלים ממוזג, המושפע ממסת האוויר המזרחי של היבשת.
מחוזות שכניםעריכה
דמוגרפיהעריכה
נכון ל-31 באוקטובר 2011, היו במחוז בוטושאן 412,626 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 83/קמ"ר. להלן ההתפתחות הדמוגרפית:
שנה | אוכלוסיית המחוז |
---|---|
1948 | 385,236 |
1956 | 428,050 |
1966 | 452,406 |
1977 | 451,217 |
1992 | 458,904 |
2002 | 452,834 |
2011 | 412,626 |
2016 | 455,973 |
הרכב אתניעריכה
פוליטיקהעריכה
מועצת מחוז בוטושאן, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-32 נציגים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:
מפלגה | חברים | הרכב המועצה | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) | 15 | ||||||||||||||||
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) | 15 | ||||||||||||||||
PRO רומניה (PRO) | 2 |
חלוקה מנהליתעריכה
במחוז בוטושאני יש 2 רשויות עירוניות (מוני'ציפיו), 5 ערים ו-71 כפרים גדולים (קומונות):
רשויות עירוניות (מוני'יציפי)עריכה
עריםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של בוטושאן
- בוטושאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Editors of Encyclopaedia Britannica, [https://www.britannica.com/place/Botosani-county-Romania Botoşani county, Romania], ENCYCLOPAEDIA BRITANNICA
- ^ C. Cihodaru, I. Caproșu și L. Șimanschi (ed) - Documenta Romaniae Historica.A.Moldova, vol. I, București 1975 pp. 10-11
- ^ Mihai Costăchescu- Documente moldovenești înainte de Ștefan cel Mare, vol. II, Iași, 1932, p. 628
- ^ ג'ורסקו 1946 כרך ג עמ ' 487