בוכרית
בוכרית או בוכורית (אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי"` אלפבית קירילי бухори - "בוכורי") או טג'יקית-יהודית היא שפה יהודית, ניב של הטג'יקית שהיא בתורה ממשפחת הלשונות הפרסיות. הבוכרית מדוברת בפי יהודים יוצאי אוזבקיסטן וסביבתה, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000[1]. 50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דובריה מתגוררים בעיקר בארצות הברית.
| מדינות | ישראל, ארצות הברית, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אפגניסטן |
|---|---|
| אזורים | מרכז אסיה, דרום אסיה, בוכרה, ישראל, המזרח התיכון, טורקיה |
| דוברים | כ-110,000 |
| שפת אם | 45,000 |
| כתב | אלפבית עברי, אלפבית קירילי, אלפבית ערבי |
| משפחה | |
| קוד ISO 639-3 |
bhh  |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
כיתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר מילים גדול מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).
באופן מסורתי וכשפות יהודיות אחרות, נכתבה השפה באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כטג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ותיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.
קישורים חיצוניים עריכה
- בוכרית באתר אומניגלוט
- בוכרית באתר אתנולוג
שפה טג'יקית-יהודית, דף שער בספרייה הלאומית
