בולען
בולען (באנגלית: Sinkhole או Doline) הוא שקע הנפער באופן פתאומי בקרקע. בולענים נפוצים בין היתר בסביבה קרסטית בה הם נוצרים בתהליך איטי מהתמוססות שכבות של גיר כמו גם באזורי חוף ים כתוצאה מהמסה של שכבת מלח מתחת לפני הקרקע, תהליך מהיר יותר מהמסת שכבת גיר.
בישראל נוצרים בולענים בסביבת ים המלח כתוצאה מירידת מפלס ים המלח, שהיא מעשה ידי אדם (הסבר בהמשך). ירידת המפלס גורמת לזרימת מי תהום מתוקים לאזור, ואלה ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית.
לעיתים נוצרים בולענים עקב השפלת מי תהום שגורמת לשקיעת הקרקע.
שמות מקומיים
עריכה- חורים שחורים (Black holes) - מונח זה מתייחס לקבוצה של בורות ייחודיים, עגולים, מלאי מים באיי בהאמה. תצורות אלה נראים שמומסים בבוץ פחמתי מלמעלה, על ידי מי הים. הצבע הכהה של המים נגרם על ידי שכבה של מיקרואורגניזמים שפונה אל אור מרוכז בשכבה צפופה, בצבע סגול בעומק 15 עד 20 מטרים. שכבה זו "בולעת" את האור. חילוף חומרים בשכבה של מיקרואורגניזמים גורם לחימום של המים, המקרה היחיד הידוע בעולם הטבעי שבו מיקרואורגניזמים היוצר אפקטים תרמיים משמעותיים.
- חורים כחולים (Blue holes) - שם זה ניתן בתחילה לבולענים מתחת למים העמוקים של איי בהאמה, אך משמש לעיתים קרובות לכל הבורות המלאים מים עמוקים שנוצרו בסלעי קרבונט. מקור הצבע הכחול העמוק של מי בולענים האלה, מהבהירות הגבוהה של המים והעומק הרב של הבולענים; רק הצבע הכחול העמוק בספקטרום הנראה יכול לחדור לעומק כזה ולחזור אחרי ההשתקפות.
- סוטנוס (Sótanos) - כינוי מקובל בכמה ממדינות מקסיקו - לבולענים גדולים מאוד.
- סנוטה - בולען שנפער בסלע, המוצף בחלקו במי תהום. מרבית הסנוטות מצויות בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, ובחלק מהאיים הקריביים הסמוכים.
- טְייֵנְקֶנְג (בסינית: 天坑, בפין-יין: Tiānkēng, מילולית "חור השמים") - בולענים גדולים מאוד, בדרך כלל עמוקים יותר ורחבים יותר מ-250 מטרים, עם קירות אנכיים בעיקר, לרוב נוצרו על ידי הקריסה של מערות תת-קרקעיות. בולענים רבים מסוג גדול זה נמצאים בסין, לדוגמה בקרסט של דרום סין.
- טומו (Tomo) - מונח זה משמש באזור הקרסט בניו זילנד לתאר בולענים.
בולענים בישראל
עריכה
ישנן 6 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
בולענים באזור ים המלח
עריכהבולענים נפוצים, בין השאר, בסביבות ים המלח,[1] בחלק הצפוני של האגם. הבולענים מהווים סכנה בשל הפתאומיות בה הם נפערים ובשל גודלם. עומקו של הבולען הגדול ביותר שנמדד עד כה מגיע ל-26 מטר. עד היום דווח על ארבעה מקרי נפילה לבולענים. מספרם של הבולענים נכון לאמצע שנת 2018, עמד על יותר מ-6,000, ומספרם גדל לעיתים בקצב של כמה מאות בשנה[2].
הבולענים הם תופעה המוכרת עוד משנות השבעים של המאה ה-20. הסיבה להיווצרותם היא ירידת מפלס ים המלח, שמקורה בעיקר בהפחתת הזרימה בנהר הירדן. הסיבה העיקרית להפחתת הזרימה בירדן קשורה בסגירת סכר דגניה ובניית סכרים על רוב הנחלים הנשפכים לנהר הירדן ממזרח. סיבה נוספת לירידה במפלס מקורה בפעילות מפעלי האשלג של ישראל וירדן. בתהליך הפקת האשלג נשאבים מי האגן הצפוני של ים המלח ומועברים אל ברכות האידוי באגן הדרומי. פיזור מי הים בשטחי ברכות האידוי מגדיל את ההתאיידות מאגן ים המלח.
על פי מחקר שביצע פרופסור שלמה שובאל מהאוניברסיטה הפתוחה[3] תהליך יצירת הבולען מתחיל במי תהום מתוקים הזורמים לכיוון ים המלח בעקבות ירידת מפלס מי ים המלח. המים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר וכוסתה במשקעים של חרסיות וקונגלומרטים. שכבת החרסית באזור ים המלח מכונה תצורת צאלים,[4] כאשר החרסיות מכילות בעיקר מינרלים מקבוצת הסמקטיט המתאפיינים בכושר ספיחת מים, והבוץ שנוצר עקב כך הוא אלסטי. לכן שכבת החרסית המצויה מעל שכבת המלח ומתחת למפלס מי התהום היא בוצית וגמישה מאוד. כאשר מי התהום ממיסים את שכבת המלח זורמת החרסית הבוצית הגמישה אל החלל שנוצר מתחתיה וכך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. מעל לחרסית הבוצית מצויה שכבת חרסית יבשה שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה ולכן שכבה זו נשארת שלמה מעל החלל שנפער מתחתיה. עם הזמן נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה ההולכים ומתרחבים וגם מתרבים, ובסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה. תופעה דומה מתרחשת כאשר על פני הקרקע מצויה שכבת קונגלומרט,[5] שגם היא נשארת תלויה מעל לחלל שנוצר מתחתיה עד שמשקלה העצמי מושך אותה מטה או שמשקל נוסף, רכב או בני אדם, גורם להתמוטטותה. מאחר שמתחת לכל צדו הישראלי של האגם ישנה שכבת מלח, סכנת הבולענים מורגשת בעיקר שם. בצד הירדני ישנה שכבת מלח רק באזור המפעלים, ולכן ישנם רק כחמישה בולענים בשטח ירדן.
הבולענים מסכנים בעיקר את העוברים בכביש העובר לאורך ים המלח (כביש 90), בקיבוץ עין גדי ובמלונות שנמצאים בחלק הדרומי של האגם. עקב כך נסלל כביש חדש בשנים האחרונות באזור נחל דוד, העוקף את האזור המסוכן לבולענים.
שיקום
עריכהמכיוון שתופעת הבולענים נגרמת כתוצאה מירידת מפלס מי ים המלח, ברור כי המצב לא ישוב לקדמותו כל עוד ימשיך המפלס לרדת או יישאר במצבו הקיים. נכון לשנת 2005 קיים גירעון שנתי של 650 מיליון מטרים מעוקבים של מים בים המלח. מפלס האגם יורד בקצב של מטר בשנה. קיימות שתי דרכים להזרים מים לים המלח כדי להשיב את המפלס לקדמותו: להשיב את הזרימה הטבעית מהכנרת או להקים את "תעלת הימים" – תעלה שתחבר את ים המלח לים סוף או לים התיכון. גם אם תתקבלנה החלטות בנידון, תחלופנה כ-30 שנה עד שישתנה מאזן המים באופן מהותי. בינתיים ממפים את אזורי הסיכון תוך מעקב אחרי התפתחות התופעה. פרופ' שובאל טוען[3] כי לא ניתן למנוע את התופעה, מכיוון שאין סיכוי להשבת הזרימה הטבעית מהכנרת, ומכיוון שתעלת הימים תגרום לאסון כלכלי בכך שתעכיר את מי ים המלח בגלל שקיעת גבס ובגלל התפתחות אצות במים המלוחים פחות, ובכך תפגע הן בתיירות המקומית והן במפעלי ים המלח. הפתרון לדעת שובאל יבוא באופן טבעי כאשר כל הבולענים יתחברו וכל השטח יתיישר ויתאים עצמו בכך לבסיס הסחיפה החדש שנוצר עם ירידת מפלס מי ים המלח.
בולענים במקומות אחרים
עריכהבשנת 1979 נפער בולען גדול-ממדים במושב עזריה שבשפלה שקוטרו שמונה מטרים ועומקו כ-24 מטרים. הבולען נחקר, אך הגאולוגים לא הגיעו למסקנה באשר למקורו, ובשל חשש לחיי אדם נסתם הבולען בעזרת עפר שנחפר ביישוב סמוך שהקים בריכת שחיה. כעבור 22 שנים נפער הבולען מחדש ונסתם בשנית.
ביולי 2022 נשאב גבר לבולען, שנפער בקרקעית בריכת שחייה פרטית, בכרמי יוסף, והוא אותר ללא רוח חיים.[6]
בספטמבר 2022 נפער בולען בנתיבי איילון.[7]
מקרי מוות בעקבות בולענים בעולם
עריכהמקרי מוות כתוצאה מבולענים הם נדירים, אך בהחלט לא בלתי ידועים. במילים אחרות, הבולענים עצמם אינם נדירים, אך מוות והרס קטסטרופלי כתוצאה מהם כן.[8] מקרי מוות ידועים כוללים לדוגמה את הבולענים של גואטמלה סיטי.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- כרמית איש שלום, "אימת הבולענים", מטרופוליס 78, מאי 2022, עמ' 114–121
קישורים חיצוניים
עריכה- יוסף יחיאלי ומאיר אבלסון, בולענים בחוף ים המלח, "מלח הארץ", חוברת מס' 2, 2006
- מפת היתכנות להתפתחות בולענים לאורך חופי ים המלח
- אתר ובו תצלומים והסברים על בולענים
- ארצי חלפון, בדרום: "בולען" נפער בכביש ים המלח, באתר ynet, 16 ביולי 2004
- דיון על השלכות הבולענים, בוועדת הכספים של הכנסת
- מגזין הטכניון, פיתוח: זיהוי בולענים באמצעות הלייזר, באתר ynet, 9 במאי 2007
- בולען ענק נפער בלב גואטמלה סיטי, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
- דן קשאני, בולענים מסביב לעולם: ממש חור המקום הזה, באתר ynet, 7 במרץ 2013
- הבולען המסתורי, באתר מושב עזריה
- אילנה קוריאל, תיעוד נדיר מול המצלמה: כך נפער בולען בים המלח, באתר ynet, 4 בפברואר 2015
- המכון הגאולוגי, תיעוד הקשר בין שיטפונות לבולענים (מרץ 2014) והיווצרות בולען בנחל חבר (ינואר 2015)
- זיו ריינשטיין, נקמתו של הטבע: טיול בעקבות בולענים בים המלח, באתר וואלה, 14 במאי 2015
- Huge sinkhole swallows street in Fukuoka, Japan מאתר ה-BBC
- צפריר רינת, הבולענים בים המלח מסכנים את היעלים בעין גדי, באתר הארץ, 6 במרץ 2019
- science/swallow-hole בולען, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- משה גלעד, ברוכים הבאים לארץ הבולענים, באתר הארץ, 21 ביוני 2021
- The Croatian village where the land became 'Swiss cheese' - מאתר ה-BBC
- ארז דגן, עולם אחר: הצצה ל"ארץ הבולענים" בים המלח, באתר מאקו, 20 בינואר 2022
- איתן לשם, סיור בולענים מרהיב ועצוב בים המלח, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2022
- איך נוצרים בולענים?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
הערות שוליים
עריכה- ^ אסף קמר, בריכות טבעיות ו"יהלומי מלח": יצאנו למסע בארץ הבולענים בים המלח, באתר ynet, 25 בינואר 2022
- ^ משה גלעד, יש בין 6,000 ל–8,000 בולענים וכ–400 נוספים מדי שנה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה"
- ^ על שם תצורת הקרקע המופיעה בנחל צאלים
- ^ סלע משקע שנוצר מהתלכדות חלוקי סלע
- ^ אבי גדלוביץ', אחרי שעות: הצעיר שנשאב לבולען אותר ללא רוח חיים, באתר בחדרי חרדים, 21 ביולי 2022
- ^ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, אילנה קוריאל, הילה ציאון, בולען נפער בנתיבי איילון, שצפויים להיחסם הרמטית תוך שעות: תיעוד, באתר ynet, 17 בספטמבר 2022
- ^ The 5 Most Terrifying Sinkholes In History Will Have You Running For The Hills, Bustle (באנגלית)
- ^ 1 2 chix on board, Dig In Deep, Tripoto (באנגלית)