ויקיפדיה

שימפנזה ננסי

מין של יונק
(הופנה מהדף בונובו)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך שופע טענות לא מוסמכות, אלו מהן שנבדקו נמצאו לא עדכניות או שגויות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שימפנזה ננסי (בּוֹנוֹבּוֹ, שם מדעי: Pan paniscus) הוא אחד משני המינים בסוג שימפנזה.

קריאת טבלת מיוןשימפנזה ננסי
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף יבש
משפחה: הומינידים
סוג: שימפנזה
מין: שימפנזה ננסי
שם מדעי
Pan paniscus
‏שוורץ, 1929
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שימפנזה ננסי זכר
שימפנזה בגן חיות
גור שימפנזה ננסי

גילוי ומשמעות השם עריכה

חוקר האנטומיה הגרמני ארנסט שוורץ (אנ') נחשב כמי שהבחין לראשונה בייחודו של הבונובו ב-1928, כשחקר גולגולת שהובאה מקונגו לבלגיה ונחשבה כשייכת לשימפנזה מצוי צעיר. שוורץ פרסם את גילויו ב-1929, וקבע שמדובר בפרט בוגר שמבנה גולגולתו קטן. ב-1933 פרסם הרולד קוליג' (Coolidge), חוקר אנטומיה אמריקאי, תיאור מפורט של בונובו והעלה אותו לדרגת מין טקסונומי נפרד, השייך לסוג הטקסונומי שימפנזה (Pan).

משמעות שמו המדעי של הבונובו, Pan paniscus, היא "קטן".

המין נפוץ ביערות גשם וביערות טרופיים יבשים, בנחלות מבודדות שבצידו הדרומי של האגן המרכזי של הנהר קונגו.

רגליהם של הבונובו ארוכות, ראשם קטן וכתפיהם צרות. מצחם גבוה, פיהם אדמדם ובולט על רקע פנים שחורות וארוכות, אוזניהם קטנות ואפם רחב כשל הגורילה. משקל הגוף של הזכרים 39 ק"ג ושל הנקבות 31 ק"ג בממוצע. לשני המינים גובה ממוצע זהה - 115 ס"מ. שיערם שחור וארוך מזה של השימפנזה המצוי, ומכסה גם אזורים החשופים בדרך כלל כלחיים.[2]

שניים מהמאפיינים החברתיים הבולטים הם - שהקבוצה נשלטת על ידי נקבות, ושיחסי המין הם חלק אינטגרלי מיצירת בריתות שמטרתן ליצור גרעין נשי חזק לשליטה בזכרים.[3] דגדגן נקבת הבונובו הוא בין הגדולים שביונקים ונועד ככל הנראה לחיכוך בין נקבות הבונובו.[4] כתוצאה מהיררכיה זאת מידת התוקפנות בין זכרים לבין עצמם בתחרות על הנקבות נמוכה מזו של השימפנזה המצוי. עם זאת, התוקפנות קיימת. יחסי המין הם הן הטרוסקסואלים והן הומוסקסואליים.[5] למרות זאת, קצב ההמלטה דומה לזה של השימפנזה המצוי. הנקבה ממליטה גור אחד כל 5–6 שנים לערך.

אבולוציה עריכה

החל מיוני 2012 ריצוף גנום של פרט בונובו הושלם ונמצא במאגרי הרצפים (DDBJ/EMBL/GenBank) תחת מספר רשומת EMBL AJFE01000000 .[6] מעריכים כי האב הקדמון המשותף לשימפנזה ולאדם חי לפני 5–6 מיליון שנים.[7] הפיצול בין שימפנזה מצוי לבונובו אירע בתקופה מאוחרת יותר, ככל הנראה כחלק מההסתגלות לסביבה יבשה ופתוחה. מתוך כ-22 אלף גנים המבוטאים באדם, מעריכים כי 678 גנים נוספו לגנום האנושי וכ-740 גנים נפחתו מהגנום השימפנזי, מאז שאבותיהם הפסיקו להזדווג אלה עם אלה. כתוצאה מכך, ההבדל התורשתי בין הבונובו לאדם נאמד בכ-1418 גנים, או 6.4% מהגנום, בהם גנים רבים המעורבים בהתפתחות המוח האנושי.[8][7]

ככל הנראה, הבונובו מעולם לא עזב את מקום חיותו. תפוצתו מוגבלת לאזור במרכז אפריקה, ביערות מדרום לנהר הקונגו. בהתחשב בקצב האיטי של ההתרבות, בקצב המהיר של הרס היערות ובחוסר היציבות הפוליטית במרכז אפריקה, קיים חשש רב להמשך קיומו של המין בטבע.

אצל השימפנזה הננסי התגלו מאפיינים אנושיים, כגון: ציד שיתופי, שיתוף במזון, שימוש בכלים[9] ופוליטיקה פרימיטיבית. במחקר מעבדתי אף הובחנה אינטליגנציה יוצאת דופן ומודעות עצמית. נמצא גם כי לבונובו אינטליגנציה דומה לזו של שימפנזים, אך הם בעלי אופי עדין ופגיע יותר. בונובו צעירים הם חברותיים ופעילים ומבדרים את עצמם ואת חבריהם במשחק, בין היתר על-ידי הבעות פנים שונות. בונובו בוגרים שולטים ברגשותיהם, בניגוד לשימפנזים הנתקפים בזעם ופוגעים בחבריהם ובסביבה. התקשורת בין הפרטים נעשית באמצעות הבעות פנים ותנועות ידיים, ולרוב ללא קול או הפקת צלילים. הבונובו מבקש אוכל באמצעות הגשת ידו בתחינה לבעל המזון, ואם הוא לא נענה, הוא מוסיף יבבות. קולו של הבונובו נבחני יותר מאשר צרחות השימפנזה.

בניגוד לשימפנזה, לבונובו אין תת-מינים. ההשערה הרווחת בקרב החוקרים בעניין זה היא, שאוכלוסייתו מרוכזת באזור גאוגרפי קטן ומצומצם, יחסית, שמאפייניו קבועים, ועל כן לא התפתחו תת-מינים אנדמיים לשטח מסוים בתוך האזור הקיים.

התנהגות עריכה

רבייה והתנהגות מינית עריכה

הבונובו נצפו מזדווגים בתדירות גבוהה ולעיתים תכופות, ובדומה לאדם יחסי המין אינם נעשים בהכרח לצורך רבייה, אלא גם ובעיקר לשם חיזוק קשר חברתי.[10] קיום יחסי מין אפשרי גם בין שני זכרים או בין שתי נקבות, אולם לא נצפתה התנהגות הומוסקסואלית קבועה. נקבה יכולה ללדת במרווחים של 5 שנים בין לידה ללידה. כל עוד לא חלף פרק זמן כזה מהלידה, הנקבה אינה פורייה מבחינה הורמונלית. בדומה לאדם, אין לבונובו עונת רבייה קבועה. הפריה אפשרית על ידי הזדווגות במהלך 10–20 ימי הייחום החודשיים המתבטאים בשינוי בצבע איברי המין הנקביים ובגודלם. ההיריון אורך כ-225 ימים (אצל האדם כ-270). בהמלטה אחת נולד, לרוב, גור אחד בלבד. ההנקה נמשכת עד לגיל 4, ומשערים שהיא הדוחה את הביוץ על אף שקיימים סימני ייחום. סימני הייחום חוזרים אחרי שנה מלידת הצאצא ומעודדים הזדווגות, אך ללא סיכוי להיריון מאחר שהנקבה טרם חזרה לפוריות מלאה. אין תבנית ברורה להעדפת בני זוג, ועל פי רוב, נקבה מיוחמת מחוזרת על ידי כל זכרי הלהקה, מלבד בניה, כך שזהות האב אינה ברורה. ההנקה וההשגחה הצמודות על הצאצא נמשכות כשנתיים, תקופה דומה אצל יתר קופי האדם, ונפסקות בהדרגה על-פי תכנון קפדני של הנקבה הקשור ברצונה לראות את צאצאה בונה "קן" משלו. הבונובו הופך לעצמאי לחלוטין בגיל 7–9 אך הבגרות המינית המלאה, בשני המינים, מגיעה רק בגילאים 13–15. תוחלת החיים של הבונובו, על-פי הערכת החוקרים, היא כ-45 שנה, בדומה לתוחלת חייו של השימפנזה המצוי. ההערכות מתבססות על תיארוך מוקדם של פרטים בוגרים שנתפסו.

רמת האלימות של הבונובו פחותה משמעותית מזו של השימפנזה המצוי והם אינם נוטים לתקוף קבוצות בונובו שכנות. במקרה מפגש של שתי קבוצות בונובו, נקבות האלפא, ולאחר מכן גם הזכרים משתי הקבוצות, פורקים את המתח בעזרת פעילות מינית. עובדה זו זיכתה אותם בכינוי "קוף האדם ההיפי", עם זאת, קיים תיעוד על קרבות בין זכרי השימפנזה הננסי שהובילו לפציעות קשות.[11][12]

לאחר כל מריבה גדולה באה גם צורה כלשהי של התפייסות. התנהגות זו היא שתורמת לליכוד החברתי של הקבוצה, ומונעת את התפוררותה בכל משבר ומאבק. בונובו פותרים סכסוכים וקונפליקטים, שלרוב קשורים במזון, באמצעות קיום יחסי מין, בצורה כלשהי. זוהי דרכם להימנע מעימותים ומתחרויות בין פרטים. הצורך החזק של הבונובו בקשרים חברתיים מביא לגיוון רב בהתנהגות המינית שלו, כיוון שזוהי הדרך העיקרית של מין זה לשמור על יחסי ידידות בין פרטים בקבוצה אחת.

הבונובו נצפו מקיימים יחסי מין בתנוחות שונות מאשר השימפנזים. רוב יחסי המין נעשים פנים אל פנים, בדומה לאדם. אברי המין הנקביים הם קדמיים ופונים כלפי חוץ, דבר המקל על צורה זו של יחסים. נקבת הבונובו מיוחמת ברוב מחזור חייה ופעילה מינית. נקבות רבות מקיימות מגע מיני על ידי שפשוף אברי מינן אחת בשנייה, הוכח כי נקבות קופי אדם מסוגלות להגיע ואף לזייף אורגזמה.[13] בין הזכרים קיימת מחווה של "סיף פינים" שבה הזכרים נתלים על עצים ומצמידים את איברי מינם. מגוון המגע המיני כולל גם מין אוראלי, אוננות ונשיקות פה-אל-פה. המגע המיני הוא טבעי ומהווה חלק ממגוון הפעילויות החברתיות. ההזדווגות נמשכת כ־10 דקות, משך זמן קצר בהשוואה לאדם בממוצע, אך ארוך בהשוואה לרוב היונקים האחרים.

התנהגות קבוצתית עריכה

הקבוצה הגרעינית של הבונובו מורכבת מ-3–6 פרטים, אך באזורים שבהם נמצא מזון בשפע (כמו שדות קנה סוכר) נבנית קבוצה אורגנית של 10–30 פרטים, קבוצה שנעה יחד בחיפוש אחר מזון, ולעיתים מתקבצות מספר קבוצות יחד באתרי מזון. לעיתים קרובות עוברים פרטים מקבוצה אחת לקבוצה אחרת, ולעולם אינם נמצאים בקשר תמידי עם פרט אחד ויחיד. הקשר המתמשך היחיד הוא בין אם לוולדה בשנותיו הראשונות. אצל הבונובו, בדומה לשימפנזה, נשארים הזכרים בקבוצות המקוריות שלהם והנקבות עוברות בתקופת ההתבגרות לקבוצות אחרות. כתוצאה מכך מכירים הזכרים הבוגרים את כל בני קבוצתם וכל הזכרים הצעירים גדלים יחדיו. הנקבה, לעומתם, מגיעה לקבוצה שבה היא אינה מכירה אף פרט.

ההבדל בין המינים נעוץ באופן שבו מתקבלת נקבה חדשה לקבוצה חדשה. אצל הבונובו בוחרת הנקבה החדשה נקבה בוגרת ומבקשת תשומת לב על ידי שפשוף איבר מינה בשכנתה, או, לחלופין, בהוצאת טפילים מגופה. אם היא מקבלת יחס הדדי אוהד אזי נוצר קשר בין השתיים, והנקבה החדשה מתקבלת בהדרגה לקבוצה. לאחר הולדת הצאצא הראשון מתחזק מעמדה החברתי, והיא הופכת לנקבה בוגרת ולחלק אינטגרלי מהקבוצה ומקבלת חברות חדשות בעצמה.

אצל השימפנזה המצוי לוחמים הזכרים את קרבותיהם בעצמם. הם נעים בקבוצות בעלות אותו מין, ויוצרים קבוצה מדרגית בעלת מאפיינים שיתופיים ותחרותיים. כישלון ביצירת קבוצה מלוכדת עלול להביא להרג ולאיבוד טריטוריה. אין זה קל להיות זכר – הדבר מתבטא בכמות המעטה של זכרים ביחס לנקבות. לעומת השימפנזה המצוי, מאבקים רציניים בין קבוצות בונובו הם מצב נדיר ביותר. דיווחים רבים הראו השתלבות בין קבוצות דורשות שלום, כולל קיום יחסי מין בין הקבוצות. הבונובו יוצרים רושם של חברה שעיקר ליכודה בא מהנקבות ומהאמהות. הקשר אינו תלוי כלל בקרבה הגנטית בין הפרטים אלא חברי בעיקרו, ועל כן מאבקים בין זכרים מקבוצות שונות הם אירועים נדירים למדי וחסרי משמעות במרקם החברתי.

אין תיעוד ליצירת גרעין משפחתי אצל הבונובו כמו אצל האדם. כל עול גידול הצאצאים נופל על כתפי הנקבה.

עיקר הפעילות החברתית בזמן מנוחה מתרכז סביב ניקיון הגוף, ועל פי רוב פעילות זו נעשית בין זכר לנקבה, אך לעיתים גם בין שתי נקבות. התנהגות זו, שבעבר נחשבה למטרת חיזור או להקטנת מתח חברתי, מובחנת כיום כהתנהגות שמטרתה לחזק קשרים משפחתיים, כחלק ממכלול התנהגותו החברותית של המין.

עיקר תזונתו של הבונובו היא פירות. בשל הכמות היומית הרבה שנאכלת, תורם המין לתפוצת הפירות בתוך היער ולפיזור זרעיהם. בנוסף, צורך המין כל מזון צמחי, כמו נצרים, עלים, פרחים, זרעים, קליפות עצים, עשבים ופטריות. אכילת מזון חי מהווה חלק מזערי מצריכת המזון היומית, וכוללת בעיקר טרמיטים ותולעים. לעיתים רחוקות נצפה המין אוכל חולייתנים קטנים, כמו צביונים, עטלפים ואנומלוריים. הבונובו צורך פחות חלבון מן החי מאשר השימפנזה. עד לאחרונה האמינו שהבונובו אינו צד פרימטים אחרים אך מחקרים חדשים גילו שהוא יותר קרוב לשימפנזה משהיה נהוג לחשוב, ואכן נצפו קבוצות בונובו שצדות וניזונות לעיתים גם מפרימטים.

שימור המין עריכה

אויבו הטבעי העיקרי של הבונובו הוא האדם, אך משערים שנמרים ונחשים גדולים, שנוהגים לתקוף שימפנזים, טורפים גם בונובו. האדם עדיין צד את המין למטרות אכילה וסחר בגורים, על אף החוקים האוסרים על כך. לעומת זאת, פגיעתו של המין באדם היא מינורית, ומתבטאת בפגיעה בשדות קני סוכר חקלאיים וכן בנשאות של מחלות הפוגעות באדם (כפוליו למשל), על אף התקשרותו המעטה של המין עם האדם.

המין נמצא בסכנת הכחדה ממשית בטבע. בשלושת הדורות האחרונים מאז התגלו, קטנה אוכלוסיית המין בכמחצית, וכן ירדה גם יכולת הישרדותו בשל הפגיעה במרחבי המחייה שלו. כיום נותרו מהמין כ-10,000 פרטים בלבד.

לקריאה נוספת עריכה

  • de Waal, Frans and Frans Lanting, Bonobo: The Forgotten Ape, University of California Press, 1997. מסת"ב 0-520-20535-9; מסת"ב 0-520-21651-2
  • de Waal, Frans, Our Inner Ape, Riverhead Books, 2005. מסת"ב 1-57322-312-3
  • Kano, Takayoshi, The Last Ape: Pygmy Chimpanzee Behavior and Ecology, Stanford, CA: Stanford University Press, 1992.
  • Savage-Rumbaugh, Sue and Roger Lewin, Kanzi: The Ape at the Brink of the Human Mind, John Wiley, 1994. מסת"ב 0-471-58591-2; מסת"ב 0-471-15959-X
  • Ewen Callaway, Hippie chimp' genome sequenced, Nature, 2012. doi:10.1038/nature.2012.10822

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שימפנזה ננסי
  טקסונומיה בוויקימינים: Pan paniscus

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שימפנזה ננסי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ bonobo, באתר בריטניקה
  3. ^ Bonobo Sex and Society, Scientific American (באנגלית)
  4. ^ Jonathan Peter Balcombe, The Exultant Ark: A Pictorial Tour of Animal Pleasure, University of California Press, 2011-05-09, מסת"ב 978-0-520-94864-8. (באנגלית)
  5. ^ ד"ר יונת אשחר, כמה טוב שבאת הביתה, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 באוגוסט 2019
  6. ^ Prüfer, Kay; Munch, Kasper; Hellmann, Ines; Akagi, Keiko; Miller, Jason R.; Walenz, Brian; Koren, Sergey; Sutton, Granger; Kodira, Chinnappa; Winer, Roger; Knight, James R.; Mullikin, James C.; Meader, Stephen J.; Ponting, Chris P.; Lunter, Gerton; Higashino, Saneyuki; Hobolth, Asger; Dutheil, Julien; Karakoç, Emre; Alkan, Can; Sajjadian, Saba; Catacchio, Claudia Rita; Ventura, Mario; Marques-Bonet, Tomas; Eichler, Evan E.; André, Claudine; Atencia, Rebeca; Mugisha, Lawrence; Junhold, Jörg; Patterson, Nick; Siebauer, Michael; Good, Jeffrey M.; Fischer, Anne; Ptak, Susan E.; Lachmann, Michael; Symer, David E.; Mailund, Thomas; Schierup, Mikkel H.; Andrés, Aida M.; Kelso, Janet; Pääbo, Svante (2012-06-28). "The bonobo genome compared with the chimpanzee and human genomes". Nature. doi:10.1038/nature11128.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ 1 2 Accelerated Rate of Gene Gain and Loss in Primates
  8. ^ PLOS ONE: The Evolution of Mammalian Gene Families
  9. ^ NicholasTothKathy D.SchickE.SueSavage-RumbaughRose A.SevcikDuane M.Rumbaugh, Pan the Tool-Maker: Investigations into the Stone Tool-Making and Tool-Using Capabilities of a Bonobo (Pan paniscus), Journal of Archaeological Science, ‏1 בינואר 1993
  10. ^ אריה סתר, ‏מדוע יש לשימפנזים אשכים גדולים?, באתר "הידען", 21 באוקטובר 2002
  11. ^ יונת אשחר, מחקר: הבונובו קרובים יותר אנטומית לנו ולאב הקדמון המשותף, באתר ynet, 25 במאי 2017
  12. ^ Rui Diogo, Julia L. Molnar & Bernard Wood, Bonobo anatomy reveals stasis and mosaicism in chimpanzee evolution, and supports bonobos as the most appropriate extant model for the common ancestor of chimpanzees and humans, באתר nature, ‏4 באפריל 2017
  13. ^ Female Bonobos Fake Orgasm, באתר 'researchgate'


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שימפנזה_ננסי&oldid=36947230"