בוצין אופקי

מין של צמח

בוצין אופקי (שם מדעי: Verbascum levanticum I.K.Ferguson) בעבר שמו היה "בוצינית אופקית". הוא צמח בר חד-שנתי או דו-שנתי או רב שנתי נושא פרחים צהובים, גדולים וערוכים בתפרַחת ממשפחת הלועניתיים[1]. מין זה תת-אנדמי מדרום טורקיה דרך סוריה ולבנון ועד צפון ישראל. בישראל צומח רק בכרמל על גבי מצוקים וסלעים ונחשב צמח נדיר ועל סף איום[2]. הצמח פורח באביב בחודשים אפריל עד מאי. הוא נקרא בוצין אופקי כי עוקצי הפרחים ארוכים וגדלים אופקית לעמוד הפריחה. מלבד תכונתו הבולטת הזו שמבדילה אותו משאר צמחי הבוצין הוא מאופיין גם בעלי הגבעול נגדיים (העליונים לעיתים מסורגים), ב-4 אבקנים מכוסים שערות ארגמניות, ובפרחים בודדים בחיקי העלים שנישאים כאמור על עוקצים ארוכים מפושקים[2]. הפרחים ממוקמים בניצב למישור הקרקע, כלומר הם בעלי עמדה אנכית ולא אופקית כשאר הצמחים בעלי פרחי גלגליים.

קריאת טבלת מיוןבוצין אופקי
בוצין אופקי בגבעת נשר
בוצין אופקי בגבעת נשר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: צינוראים
משפחה: לועניתיים
סוג: בוצין
מין: בוצין אופקי
שם מדעי
Verbascum levanticum I.K.Ferguson
פרגוסון, 1971
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

הגבעול עגול, כמעט ואינו מסתעף, מכוסה על פי רוב שערות בלוטיות בחלקו העליון ולא שערות מסועפות (אין לו כלל שערות מסועפות, כמו לרוב מיני הבוצין)[3].

כל העלים או חלקם נגדיים (העליונים לעיתים מסורגים), התחתונים ערוכים בשוֹשֶנֶת (rosette). בשושנת העלים צמודים על פי רוב אל פני האדמה ומרוכזים בצורה מעגלית ולוליינית מסביב לבסיס גבעול זקוף. העלים התחתונים גדולים הרבה יותר מעלי הגבעול, והם מנוצים לאונות. עלי הגבעול דמוי כינור, העלים העליונים משולשים או דמויי ביצה, שפתם משוננת, וקודקודם חד[4].

הפרחים דו-מיניים, ובלתי נכונים (כמעט סימטריים), בעלי עטיף כפול. הם בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת ועלי גביע. הפרחים ממוקמים בניצב למישור הקרקע, כלומר הם בעלי עמדה אנכית ולא אופקית כשאר הצמחים בעלי פרחי גלגליים.

הפרחים צהובים ומרכזם ארגמני, גדולים, ערוכים אחד אחד בחיקי החפים לכל אורך גבעול התפרחת.

עוקצי הפרח וההלקט ארוכים פי 2 עד 3 מהגביע[3]. עוקצי הפרחים הארוכים מפושקים (אופקיים לגבעול), ובעלי שערות בלוטיות[4].

הגביע קצר בעל 5 אונות שוות. הגביע משתייר גם בזמן הבשלת הפרי[5].

הכותרת גלגלית, כמעט סימטרית, בעלת 5 עלים וקוטרה 25 עד 30 מ"מ. חמשת עלי הכותרת פרושים לרווחה על מישור אחד ומאוחים בבסיסם, לכדי צינור כותרת קצר מאוד. עלי הכותרת (האונות) אליפטיות, חופות במקצת זו לזו. בלתי שווים במקצת. הפרח אינו בעל סימטריה רב-צדדית (מעגלית), אלא בעל סימטריה דו-צדדית בגלל שעלה הכותרת התחתון קטן יותר משאר עלה הכותרת.

השחלה עילית בעלת שני עלי שחלה, שתי מגורות ושיליה זוויתית[6]. עמוד השחלה אחד, והצלקת בראשו דמוית גולה.

אבקנים 4, הזירים קבועים על הכותרת, במרכזה, לסירוגין עם אונות הכותרת והם אינם שווים באורכם, שלושת העליונים או כולם צמירים[3]. הזירים של שני המאבקים אינם מחוברים אליהם באמצעם[4].

ההלקט, שבראשו נישא עמוד שחלה, עטוף בגביע משתייר וקצר ממנו. והוא נפתח בראשו על ידי 2 קשוות שהן שסועות לשניים[5].

הזרעים מרובים, קטנים, שחורים ומקומטים (בעלי גומות).

העלווה מצויה מתחילת נובמבר עד תחילת יולי. הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני. פרי ירוק מתחילת יוני ופרי מפיץ זרעים עד תחילת אוקטובר[2].

תפוצה עריכה

בוצין אופקי צומח בארצות המזרח התיכון: קפריסין, איים במזרח הים האיגאי, טורקיה, סוריה, לבנון וישראל[1]. בישראל הוא גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד, באזורים סלעיים ועל גבי מצוקים, במחצבות נטושות ובחורש.

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בוצין אופקי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Verbascum levanticum I.K.Ferguson, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
  2. ^ 1 2 3 בוצין אופקי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏7-2023
  3. ^ 1 2 3 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 403-407
  4. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 594598
  5. ^ 1 2 עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 94-95
  6. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400