בוקה ג'וניורס
בוקה ג'וניורס (בספרדית: Club Atlético Boca Juniors) הוא אחד ממועדוני הכדורגל המובילים בארגנטינה, מעיר הבירה בואנוס איירס. בנוסף לקבוצת הכדורגל מפעילה הקבוצה גם קבוצות ספורט אחרות.
 | ||||||||||
| מידע כללי | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון אתלטיקו בוקה ג'וניורס | |||||||||
| כינוי | בוקיטה, בוסטרוס | |||||||||
| תאריך ייסוד | 1905 | |||||||||
| אצטדיון |
הבונבוניירה, בואנוס איירס (תכולה: 57,400) | |||||||||
| נשיא | דניאל אנג'ליסי | |||||||||
| יו"ר |
Jorge Amor Ameal  | |||||||||
| מאמן | מיגל אנחל רוסו | |||||||||
| ליגה | ליגת העל הארגנטינאית | |||||||||
|
www | ||||||||||
| ||||||||||
  | ||||||||||
בוקה היא הרביעית בעולם יחד עם אינדפנדיינטה מארגנטינה ומילאן מאיטליה בזכיות בגביעים בינלאומיים המוכרים על ידי פיפ"א ו-CONMEBOL עם 18 זכיות. הקבוצה זכתה בין היתר ב-34 אליפויות ארגנטינה (28 מקצועניות ו-6 חובבניות) , 6 פעמים בגביע הליברטדורס ו-3 פעמים בגביע הביניבשתי.
המועדון הוא גם המצליח ביותר בדרום אמריקה בגביעים בינלאומיים, הפופולרי ביותר בארגנטינה ואחד מהמועדונים המצליחים ביותר בעולם.
לבוקה יש יריבות רבת שנים עם המועדון ריבר פלייט.
האצטדיון הביתי של בוקה ג'וניורס, הממוקם בשכונת "לה בוקה" בפרברי בואנוס איירס, נקרא הבונבוניירה בגלל צורתו המזכירה קופסת בונבוני שוקולד. הוא נבנה ב-1940 ומכיל 58,740 מקומות.
בוקה מחזיקה בשיא של משחקים רצופים ללא הפסד, 40 במספר, שהתקיים בין טורניר הקלואסורה 1998 לקלאוסורה של 1999. בוקה ג'וניורס היא הקבוצה היחידה בארגנטינה שמעולם לא ירדה לליגה השנייה.
היסטוריהעריכה
הקבוצה נוסדה ב-3 באפריל 1905 בעיר בואנוס איירס. צבעי הקבוצה, כחול וצהוב, נבחרו לאחר שהוחלט כי צבעי דגל הספינה הבאה שתכנס לנמל העיר יהיו צבעי הקבוצה. הואיל וספינה שוודית נכנסה לנמל באותו הזמן, נבחרו הצבעים כחול וצהוב. הקבוצה הוקמה בשכונת בוקה ומכאן גם שמה.
למרות שנוסדה ב-1905, שיחקה הקבוצה במסגרות חובבניות עד למשחקה המקצועי הראשון ב-31 במאי 1931 מול קבוצת צ'קריטה ג'וניורס.
היריבה הגדולה של הקבוצה היא היריבה העירונית ריבר פלייט, שני המועדונים נחשבים לגדולים ולמצליחים ביותר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי. משחק הדרבי בין שתי הקבוצות מכונה "הסופר קלאסיקו" ונחשב לאחד המפגשים המעניינים, החמים, החשובים והאלימים בכדורגל העולמי.
כינוי הקבוצהעריכה
לקבוצה מספר כינויים. הקבוצה ואוהדיה מכונים los xeneizes - הגנואים, על שם מייסדי הקבוצה ומרבית תושבי שכונת לה בוקה שהיו מהגרים איטלקים מהעיר ג'נובה. אוהדי קבוצות יריבות בעיקר אוהדי ריבר פלייט מכנים את הקבוצה bosteros - גללי צואה, וזאת בשל גללי הסוסים שהיו מפוזרים סביב אצטדיונה של הקבוצה. הקבוצה מכונה גם la azul y oro - הכחולים-זהובים. אוהדי הקבוצה המסורים נקראים la número 12 או La Doce - השחקן ה-12.
סמלעריכה
למועדון היו 5 גרסאות שונות לסמלים במהלך ההיסטוריה שלו. הסמל הראשון מתוארך לשנת 1911, 6 שנים לאחר הקמת המועדון הרשמי, שהופיע על מסמכים רשמיים מטעם המועדון, וכלל עיגול שבתוכו ראשי תיבות של הקבוצה C.A.B.J. בשנת 1920 הופיע שונה הסמל לחלוטין וכלל מגן עם צבעי המועדון כחול וצהוב וראשי התיבות שלו. בשנת 1932 הכריז המועדון כי יוסף כוכב קטן לסמל המועדון בעבור כל אליפות פרימיירה דיוויזיון שיזכה בו. למרות זאת הכוכבים לא הופיעו בסמל המועדון, ורק ב-1943 החל המועדון להציג כוכבים ליד הסמל במסמכיו הרשמיים. ב-1955 שונה סמל המועדון שוב כשעיצוב הסמל שונה והוספו לו שני עיטורי גבעולים לציון 50 שנים להקמת המועדון. בשנות ה-60 סמל המועדון שונה ובמקום ראשי התיבות הופיע שמו המוכר "Boca Juniors" במלואו. החל משנות ה-70 ועד 1996 חזר המועדון לסמל הכולל את ראשי התיבות והכוכבים ששולבו לראשונה ממש בתוך הסמל. ב-1996 שונה הסמל למצב הנוכחי בו הפס הצהוב נמחק והכיתוב והשוליים הפכו צהובים בזמן שהמגן עצמו הוא כחול.
סמל הקבוצה הראשון מ-1911 ועד 1914
סמל הקבוצה מ-1920 ועד 1955
סמל הקבוצה ב-1955 לרגל חגיגות 50 שנים למועדון
סמל הקבוצה משנות ה-60 ועד 1970
סמל הקבוצה מ-1970 ועד 1996
סמל הקבוצה מ-1996 ועד היום
שחקנים מפורסמיםעריכה
- שנות ה-30 עד שנות ה-70
- שנות ה-70 עד שנות ה-90
- דייגו ארמנדו מראדונה
- הוגו גאטי
- מיגל אנחל ברינדיסי
- דייגו לאטורה
- קרלוס נבארו מונטוז'ה
- חואן סימון
- חואן ראמון רוצ'ה
- שנות ה-90 ועד היום
תאריםעריכה
- אליפות ארגנטינה:
- עידן חובבני - 6 (1919, 1920, 1923, 1924, 1926, 1930)
- עידן מקצועני - 28 (1931, 1934, 1935, 1940, 1943, 1944, 1954, 1962, 1964, 1965, 1969 לאומית, 1970 לאומית, 1976 מטרופוליטנית, 1976 לאומית, 1981 מטרופוליטנית, 1992 אפרטורה, 1998 אפרטורה, 1999 קלאוסורה, 2000 אפרטורה, 2003 אפרטורה, 2005 אפרטורה, 2006 קלאוסורה, 2008 קלאוסורה, 2011 אפרטורה, 2015, 2016/2017, 2017/2018), 2019/2020
- גביע ארגנטינה - 3: (שיא משותף)
- (1969, 2012, 2015)
- גביע מראדונה - 2020
- הגביע הביניבשתי - 3: (שיא משותף)
- (1978, 2000, 2003)
- גביע ליברטדורס - 6:
- גביע סודאמריקנה - 2:
- (2004, 2005)
- הסופר קאפ הדרום אמריקאי - 4: (שיא)
- (1990, 2005, 2006, 2008)
- סופרקופה סודאמריקנה - 1:
- (1989)
- סופר-קופה מסטרס - זכייה אחת (1992)(לא מתקיים יותר בוקה יצרה גביע זה)
- קופה דה אורו - זכייה אחת (1993) (הגביע לא מתקיים יותר בוקה יצרה הגביע הזה)
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בוקה ג'וניורס (בספרדית)- בוקה ג'וניורס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בוקה ג'וניורס, ברשת החברתית פייסבוק
בוקה ג'וניורס, ברשת החברתית טוויטר
בוקה ג'וניורס, ברשת החברתית אינסטגרם
בוקה ג'וניורס, סרטונים בערוץ היוטיוב- ספי פסטרנק, מולדתם של נפילים: המורשת של בוקה ג'וניורס, אתר ynet
.svg){kind=icon}
_looking_east.jpg)