ברכת בורא נפשות
ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.
ברכת בורא נפשות
|
|---|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ (יש גורסים: שֶּׁבָּרָא) לְהַחֲיוֹת בָּהֶם (יש משמיטים מלת "בָּהֶם") נֶפֶשׁ כָּל חַי, בָּרוּךְ חֵי[1] הָעוֹלָמִים". למנהג התימנים[2]: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָא חֵי הָעוֹלָמִים. |
מקור הברכה
עריכהלדעת חלק מהפרשנים[3], בתקופת התלמוד הבבלי הייתה ברכה זו נאמרת רק אחרי בשר וביצה, שהם מאכלים שמקורם בנפש, אולם אחרי שאר מיני המאכל לא היו מברכים כלל ברכה אחרונה. כך גם מובן הביטוי המובא בתלמוד על ברכה זו, מברך "ולא כלום" המלמד שלא היו מברכים ברכה זו. גם בתלמוד הירושלמי נזכרת הברכה רק על אכילת "מיני נפשות", כלומר מוצרים שמקורם מן החי.
ברכה זו הובאה לראשונה במשנה:[4] ”השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות” - כוונת רבי טרפון היא לברך לפני שתיית המים 'בורא נפשות'; דעה זו לא נפסקה להלכה.
לדעת הרב מאיר ליכטנשטיין, במקור היו שתי ברכות נפרדות: ברכתו של רבי טרפון קודם שתיית מים, שהייתה ברכה קצרה: "בורא נפשות וחסרונן", וברכתו של רבי לאחר אכילת בשר וביצה (מאכלים מן החי) הנזכרת בירושלמי, שנוסחה כברכה אחרונה: "אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי", בנוסח הדומה ליתר הברכות האחרונות הנזכרות בירושלמי שם. בעוד בברכתו של רבי טרפון ה'נפשות' הם בני האדם השותים, בברכות של רבי ה'נפשות' הם המאכלים מן החי. בתלמוד הבבלי, כדי ליצור ברכה שתתאים להיות ברכה אחרונה לאחר כל המאכלים כולם, הורכבו שתי הנוסחאות הללו זו על גבי זו ונוצר הנוסח המוכר "בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא...".[5]
כברכה כללית
עריכהקיימות שיטות בהלכה לפיהן 'נפשות' היא גם ברכה כללית, המשמשת במקרה שלא ידוע מהי הברכה שצריך לברך לאחר אכילת מזון מסוים, לדוגמה: עוגה שלא ידוע היחס בין הקמח שבה לשאר מוצריה, אם ישנו אחוז מסוים של קמח יש לברך עליה (ביניהם הדעה המקובלת 17% חיטה) ברכה אחת מעין שלוש ומתחת לאחוז מסוים הקמח נחשב טפל ליתר המרכיבים ויש לברך עליה ברכת 'נפשות'. לפי השיטה שברכת 'נפשות' היא ברכה כללית, יש לברך ברכת 'נפשות' אחרי אכילת עוגה כזו.
ברם, יש חולקים וסוברים שברכת 'נפשות', בניגוד לברכת 'שהכל', אינה פוטרת כלל ברכות אחרונות אחרות, לפיכך: במצב של ספק אין לברך ברכה אחרונה בכלל.
חתימת הברכה
עריכהבנוסח הברכה שבתלמוד הבבלי לא נזכרה בברכה זו חתימה, כלומר, אין מסיימים בסופה "ברוך אתה ה'".[6] לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי, כאשר מצוטט נוסח הברכה, הוא מופיע עם החתימה ”ברוך אתה ה' חי העולמים”.[7] הראשונים נחלקו כיצד יש לנהוג: הרמב"ם, הרשב"א ורבנו ירוחם סברו שאין לחתום, וכן נהגו בספרד,[8] ואילו רב סעדיה גאון, חכמי אשכנז והרא"ש סברו שיש לחתום, וכך נהגו בצרפת ובאשכנז.[9] יש שהציעו פשרה – לומר בסוף הברכה "ברוך חי העולמים", מבלי להזכיר את שם ה'.[10] פשרה זו אומצה בידי רבי יוסף קארו, ובעקבותיו הפכה למנהג הרווח במרבית העדות עד היום.[11]
משמעות הברכה
עריכהלהלן פירושה המילולי של הברכה: בורא נפשות רבות - בורא את בני האדם ובעלי החיים, וחסרונן - ואת כל מה שהם חסרים, את כל צורכיהם, על כל מה שברא(ת) - על כל הדברים שברא(ת) בעולם, להחיות בהם - שבאמצעותם להחיות, נפש כל חי - את נפשות כל היצורים החיים, ברוך חי העולמים - ה' המחיה את כל העולמות.
בעל הטור מפרש בספרו כי הברכה מתייחסת לכל מה שנברא בעולם שאינו חיוני לחיי האדם, להבדיל מלחם למשל, שזכה לברכה מיוחדת בשל חיוניותו, ברכת המזון. על כן אנו מזכירים את מציאות המזון החיוני, ומודים גם על בריאת מזון שאינו חיוני לחיינו.
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אליעזר מלמד, "הלכות ברכת בורא נפשות", פניני הלכה ברכות, פרק י', הלכה ד'
- יוסף עופר, בורא נפשות רבות, עלון שבות 72 (סיוון תשל"ח).
- מידע על ברכת בורא נפשות בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בתקופה מאוחרת, יש שהתחילו לגרוס חֵי בצירי במקום פתח, כלומר בלשון סמיכות. עיין חנוך ילון, מבוא לניקוד המשנה, ע' 99.
- ^ (נוסח הרמב"ם)
- ^ ביאור הגר"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ח, סעיף ו' וכך גם דעת כמה ראשונים
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ח'
- ^ הרב מאיר ליכטנשטיין, לתולדות הברכות לפני האכילה בספרות חז"ל, דיסרטציה לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשע"ז, עמ' 256–262. וראו שם סקירה של דעות קודמות שנאמרו במחקר בנושא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א' ועוד.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'.
- ^ תשובות הרמב"ם (בלאו), סימן קפד; שו"ת הרשב"א, חלק א' סימן קמט.
- ^ סידור רב סעדיה גאון, עמ' פג; ספר הרוקח, סימן שמא; ראבי"ה, סימן צח; פסקי הרא"ש ברכות פרק ו' סימן ח; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ר"ז.
- ^ תלמידי רבנו יונה ברכות, דף ל"ב עמוד א; וראו גם תוספות, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א', ד"ה בורא.
- ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן ר"ז; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ז, סעיף א'.
בסידורי תימן אין חתימה כלל (גם לא המילה 'ברוך'), אך נוהגים לסיים את הברכה במילים "חי העולמים". מאידך, הגר"א פסק למעשה כדעת הרא"ש שיש לחתום בשם ה' כנוסח הירושלמי.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.