ברכת בורא נפשות
ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.
ברכת בורא נפשות
|
|---|
|
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ (יש גורסים: שֶּׁבָּרָא) לְהַחֲיוֹת בָּהֶם (יש משמיטים מלת "בָּהֶם") נֶפֶשׁ כָּל חַי, בָּרוּךְ חֵי[1] הָעוֹלָמִים". למנהג התימנים[2]: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת עַל כָּל מָה שֶׁבָּרָא חַי הָעוֹלָמִים. |
מקור הברכהעריכה
לדעת חלק מהפרשנים[3], בתקופת התלמוד הבבלי ברכה זו הייתה נאמרת רק אחרי בשר וביצה, שהם מאכלים שמקורם בנפש, אולם אחרי שאר מיני המאכל הייתה ברכה זו רשות. כך גם מובן הביטוי המובא בתלמוד על ברכה זו, מברך "ולא כלום" המלמד שלא כולם היו מברכים ברכה זו.
ברכה זו הובאה לראשונה במשנה:[4] "השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות" - כוונת רבי טרפון היא לברך לפני שתיית המים 'נפשות'; דעה זו לא נפסקה להלכה.
כברכה כלליתעריכה
קיימות שיטות בהלכה לפיהן 'נפשות' היא גם ברכה כללית, המשמשת במקרה שלא ידוע מהי הברכה שצריך לברך לאחר אכילת מזון מסוים, לדוגמה: עוגה שלא ידוע היחס בין הקמח שבה לשאר מוצריה, אם ישנו אחוז מסוים של קמח יש לברך עליה ברכה אחת מעין שלוש ומתחת לאחוז מסוים הקמח נחשב טפל ליתר המרכיבים ויש לברך עליה ברכת 'נפשות'. לפי השיטה שברכת 'נפשות' היא ברכה כללית, יש לברך ברכת 'נפשות' אחרי אכילת עוגה כזו.
ברם, יש חולקים וסוברים שברכת 'נפשות', בניגוד לברכת 'שהכל', אינה פוטרת כלל ברכות אחרונות אחרות, לפיכך: במצב של ספק אין לברך ברכה אחרונה בכלל.
חתימת הברכהעריכה
לפי תלמוד הבבלי אין חותמים בברכה הזאת כלל (לומר בסיומה 'ברוך'). לעומת זאת, בתלמוד ירושלמי סברו שיש לחתום עם שם ה'. להלכה: נוהגים (מלבד נוסח הרמב"ם) לחתום ב'ברוך' בלי שם ה'. אך הגר"א פוסק כירושלמי שחותמים גם בברכה זו בשם השם בצורה הבאה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', חֵי הָעוֹלָמִים.
משמעות הברכהעריכה
להלן פירושה המילולי של הברכה: בורא נפשות רבות - בורא את בני האדם ובעלי החיים, וחסרונן - ואת כל מה שהם חסרים, את כל צורכיהם, על כל מה שברא(ת) - על כל הדברים שברא(ת) בעולם, להחיות בהם - שבאמצעותם להחיות, נפש כל חי - את נפשות כל היצורים החיים, ברוך חי העולמים - ה' המחיה את כל העולמות.
בעל הטור מפרש בספרו כי הברכה מתייחסת לכל מה שנברא בעולם שאינו חיוני לחיי האדם, להבדיל מלחם למשל, שזכה לברכה מיוחדת בשל חיוניותו, ברכת המזון. על כן אנו מזכירים את מציאות המזון החיוני, ומודים גם על בריאת מזון שאינו חיוני לחיינו.
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב אליעזר מלמד, הלכות ברכת בורא נפשות, באתר פניני הלכה
- יוסף עופר, בורא נפשות רבות
הערות שולייםעריכה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.