בוריס ויאן

בוריס ויַאן (בצרפתית: Boris Vian; ‏10 במרץ 1920 – 23 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.

בוריס ויאן
Boris Vian

לידה	10 במרץ 1920 Ville-d'Avray, צרפת
פטירה	23 ביוני 1959 (בגיל 39) הרובע השביעי של פריז, צרפת
שם לידה	Boris Paul Vian
מדינה	צרפת
אירועים משמעותיים	חתונה (5 ביולי 1941) גירושים (1952)
שם עט	Vernon Sullivan, Bison Ravi, Eugène Minoux, Thomas Quan, Odile Legrillon, Otto Link, Gédéon Molle, Josèfe Pignerole, Adolphe Schmürz, Anna Tof de Raspail, Amélie de Labmineuse, Anna Tof, Lydio Sincrazi, Claude Varnier, Onuphre Hirondelle, Hugo Hachebuisson, S. Culape, Aimé Damour, Xavier Clarke, Andy Blackshick, Zéphirin Hanvélo, Michel Delaroche, Gérard Dunoyer, Fanaton, Joëlle Du Beausset, Bison Duravi, Jules Dupont, Boriso Viana
מקום לימודים	תיכון קונדורסה, תיכון הוש, אקול סנטרל פריז
שפות היצירה	צרפתית
סוגה	ג'אז
זרם ספרותי	Zazou
יצירות בולטות	La Java des bombes atomiques, The Red Grass, Autumn in Peking, Heartsnatcher, Je voudrais pas crever, Le Déserteur, Faut rigoler, Froth on the Daydream, עוד אירק על קבריכן, Vercoquin and the Plankton, Turmoil in the Swaths, Fais-moi mal Johnny, בפסקה זו 18 רשומות נוספות שטרם תורגמו
הושפע מ	ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר
בן או בת זוג	Michelle Vian (5 ביולי 1941–1952) Ursula Kübler (1954–23 ביוני 1959) הילדגרד קנף
צאצאים	פטריק ויאן, קרול ויאן
פרסים והוקרה	ordre de la Grande Gidouille
borisvian.org

ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.

ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן-פול סארטר, ואף רעייתו של ויאן, מישל, הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן. שני ספריו המפורסמים ביותר הם "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947). את הרומן "עוד אירק על קבריכן", וכן מספר רומנים נוספים, כתב ויאן תחת הפסאודונים ורנון סוליבן (Vernon Sullivan, צר'), לכאורה סופר אמריקני. ספר זה כתוב כרומן פשע אמריקני ועוסק ביחסי לבנים-שחורים בדרום ארצות הברית של אותה התקופה. הספר הכה גלים וזכה להצלחה, אך גם הביא למהומה רבה בצרפת ואף נאסר לפרסום לזמן מה. ויאן השתמש במספר פסאודונימים נוספים, חלקם היו אנגרמות על שמו כגון Bison Ravi (בצרפתית: ביזון מרוצה).

ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".

לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה־60, בעיקר בצרפת.

ספריו של בוריס ויאן בעברית

• חרש הלבבות (L'arrache-cœur), תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
• עוד אירק על קבריכן (J'irai cracher sur vos tombes), תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
• העשב האדום (L’herbe rouge), תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
• צל הימים (L’écume des jours), תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.

לקריאה נוספת

• "העריק" בתרגום לעברית של דן דאור, מעין, גיליון 1.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בוריס ויאן (בצרפתית)
• בוריס ויאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר AllMovie (באנגלית)
• בוריס ויאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• בוריס ויאן, באתר Last.fm (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר AllMusic (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• בוריס ויאן, באתר Discogs (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר Genius
• בוריס ויאן, באתר SecondHandSongs
• בוריס ויאן, באתר DNCI
• שיר "העריק" (1954) בתרגומים שונים, באתר של יוסי קאופמן
• שיר "העריק" בביצועו של ויאן.
• העריק ועוד שירים, תרגם דן דאור, "מעיין", 1 במרץ 2008
• אורי הולנדר, החיים מדכאים, אבל תמיד ישנה החצוצרה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2007
• אסתי סגל, ‏צל הימים / בוריס ויאן, באתר גלובס, 14 במאי 2008
• אמוץ גלעדי, קפוץ לקפה בדרך להתאבדות, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
• שמוליק דובדבני, "צל הימים": כיד הדמיון המכבידה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2013
• עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "העריק": סרבו פקודה, המלחמה נפשעת, בבלוג "סופרת ספרים", 27 במרץ 2017
• בוריס ויאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• בוריס וין (1920-1959), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.