בוריס ויאן
סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי
בוריס ויַאן (בצרפתית: Boris Vian; 10 במרץ 1920 – 23 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.
 | |
| לידה |
10 במרץ 1920 Ville-d'Avray, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 1959 (בגיל 39) הרובע השביעי של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Boris Paul Vian |
| מדינה |
צרפת |
| אירועים משמעותיים |
חתונה (5 ביולי 1941) גירושים (1952) |
| שם עט |
Vernon Sullivan, Bison Ravi, Eugène Minoux, Thomas Quan, Odile Legrillon, Otto Link, Gédéon Molle, Josèfe Pignerole, Adolphe Schmürz, Anna Tof de Raspail, Amélie de Labmineuse, Anna Tof, Lydio Sincrazi, Claude Varnier, Onuphre Hirondelle, Hugo Hachebuisson, S. Culape, Aimé Damour, Xavier Clarke, Andy Blackshick, Zéphirin Hanvélo, Michel Delaroche, Gérard Dunoyer, Fanaton, Joëlle Du Beausset, Bison Duravi, Jules Dupont, Boriso Viana |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה, תיכון הוש, אקול סנטרל פריז |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
ג'אז |
| זרם ספרותי |
Zazou |
| יצירות בולטות |
Froth on the Daydream, Autumn in Peking, Heartsnatcher, The Red Grass, Je voudrais pas crever, Faut rigoler, Vercoquin and the Plankton, Turmoil in the Swaths, עוד אירק על קבריכן, Fais-moi mal Johnny, Le Déserteur, בפסקה זו 17 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תקופת הפעילות |
? – 23 ביוני 1959 |
| הושפע מ |
ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
פטריק ויאן, קרול ויאן |
| פרסים והוקרה |
ordre de la Grande Gidouille |
|
borisvian | |
  | |
ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.
ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן-פול סארטר, ואף רעייתו של ויאן, מישל, הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן. שני ספריו המפורסמים ביותר: "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947).
ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".
לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה-60, בעיקר בצרפת.
ספריו של בוריס ויאן בעברית עריכה
- חרש הלבבות, תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
- עוד אירק על קבריכן, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
- העשב האדום, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
- צל הימים, תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בוריס ויאן (בצרפתית)
בוריס ויאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בוריס ויאן, באתר AllMovie (באנגלית)
בוריס ויאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
בוריס ויאן, באתר Last.fm (באנגלית)
בוריס ויאן, באתר AllMusic (באנגלית)
בוריס ויאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- בוריס ויאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
בוריס ויאן, באתר Discogs (באנגלית)- בוריס ויאן, באתר Genius
- בוריס ויאן, באתר SecondHandSongs
- בוריס ויאן, באתר DNCI
- שיר "העריק" (1954) בתרגומים שונים, באתר של יוסי קאופמן
- שיר "העריק" בביצועו של ויאן.
- העריק ועוד שירים, תרגם דן דאור, "מעיין", 01/03/2008
- אורי הולנדר, החיים מדכאים, אבל תמיד ישנה החצוצרה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2007
- אסתי סגל, צל הימים / בוריס ויאן, באתר גלובס, 14 במאי 2008
- אמוץ גלעדי, קפוץ לקפה בדרך להתאבדות, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
- שמוליק דובדבני, "צל הימים": כיד הדמיון המכבידה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2013
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "העריק": סרבו פקודה, המלחמה נפשעת, בבלוג "סופרת ספרים", 27 במרץ 2017
- בוריס ויאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
בוריס וין (1920-1959), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
