בחירת מין היילוד
בחירת מין היילוד הוא ניסיון לשלוט במינו של הצאצא להשגת מין רצוי. ניסיון זה יכול להתבצע במספר דרכים, גם לאחר קליטת העובר וגם לפניה.
שיטות עממיות והיסטוריה עריכה
יש מגוון רחב של שיטות לבחירת מין היילוד המתבססות על תזונה, זמן ביחס לביוץ אופי יחסי המין ועוד, אשר לא הוכחו כיעילות. אף על פי שחלק מהשיטות נמצאו בלתי סבירות עם שיעור "הצלחה" של 50% בלבד, רבים המשיכו להמליץ עליהם מפה לאוזן.
בתרבויות קדומות עריכה
המצרים והיוונים האמינו כי מקור הזרע "הזיכרי" מהאשך הימני ואילו הזרע "הנקבי" מקורו בשמאלי. מכאן קשירת או כריתת האשך השמאלי תהיה ערובה להולדת זכר. תאוריה זו החזיקה מעמד עד המאה ה-18.
ביהדות עריכה
בתלמוד מובא שגבר המשהה את עצמו בבטן כדי שתזריע אשתו לפני הזרעתו, יהיו בניו זכרים[1] הזרעה זו נתפרשה על ידי הראשונים כמתייחסת להנאת האישה[2][3]. כמו כן, הרשב"ץ בפירושו למסכת אבות (פ"ג) מציין שזרע האישה הוא ריר שיוצא מרוב תענוג.
בחוק עריכה
באופן מדעי ניתן לבחור את מין היילוד רק באמצעות השמדת הזרעונים שאינם מהמין הרצוי.[דרוש מקור] בישראל ברירת מין העובר למטרה שאינה רפואית היא אסורה, אך בשנת 2005 הוקמה וועדה שמוסמכת לאשרה במקרים יוצאי דופן כאשר היא מתבצעת באמצעות אבחון טרום השרשה בתהליך הפריה חוץ גופית[4], כך שהעובר המושמד ממילא לא היה יכול לשרוד ללא השתלה ברחם. בחמש שנותיה הראשונות של הוועדה, אישרה הוועדה 27 בקשות של הורים לבחירת מין היילוד, מתוך 377 בקשות שהוגשו. 80% מהפונים מבקשים יילוד זכר[5].
לקריאה נוספת עריכה
- שחר בן מאיר, הזכות לבחור את מין הילוד שלא למטרות רפואיות, משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 5 עמוד 260, 2013
קישורים חיצוניים עריכה
תמר רותם, הישראלים שבוחרים בחשאי את מין העובר: "רציתי בת ולא ראיתי בעיניים עד שקיבלתי אותה", באתר TheMarker, 8 באפריל 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ ”... שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה שיהו בניהם זכרים, ... והיינו דאמר רב קטינא יכולני לעשות כל בני זכרים.” (תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל"א, עמוד ב')
”הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן ... מאי שכר פרי הבטן א"ר חמא ברבי חנינא בשכר שמשהין עצמן בבטן כדי שתזריע אשתו תחילה נותן לו הקב"ה שכר פרי הבטן.” (תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ע"א, עמוד א') - ^ על פי פירוש הראב"ד בשער הקדושה ועוד, וכן בספר "חוקי הנשים" פרק נז
- ^ יש המבארים את דבריהם לפי שיטה מודרנית להשפעה על מין היילוד. לדוגמה ד"ר אבישי יעקובוביץ כתב: ”יש הגורסים כי סביבה חומצית ידידותית יותר לתאי הזרע הנקביים ואילו סביבה בסיסית נוחה יותר לתאי הזרע הזכריים. ... זו גם ההשערה עליה מתבססת הסברה כי לתזמון האורגזמה הנשית (הסיפוק המיני הנשי) השפעה על קביעת מין היילוד.”[1]
- ^ ברירת מין היילוד, משרד הבריאות
- ^ מיטל יסעור בית-אור, בחירת מין היילוד באישור המדינה: כמה מקרים אושרו?, באתר ynet, 25 במאי 2010