בטאון חב"ד

כתב עת

בטאון חב"ד היה כתב עת שיצא על ידי אגודת חסידי חב"ד בישראל בין השנים תשי"ב-תשל"ג (19521973). במשך פעילותו יצאו ארבעים ואחד גליונות.

שער הבטאון הראשון

היסטוריה עריכה

הבטאון הראשון ראה אור בי"ח באלול תשי"ב. הוא התחיל לצאת כבמה לדיווח על פעילות חב"ד בישראל, וחדשות מחצרו של הרבי מלובביץ' והפצת תורתו. הוצאת הבטאון קיבלה עידוד מהרבי, שלעיתים שלח 'דמי השתתפות'.

עד שנת תשי"ט יצאו לאור תשעה עשר גליונות. בשנת תשכ"ג, לאחר הפסקה של כארבע שנים[דרושה הבהרה] חודשה הוצאת הגיליון ובמסגרתה עבר הגיליון שינוי בתוכן הכללי, עם יותר תמונות ותצלומי כתבי-יד, ומאמרים נוספים עם כתבים חדשים.

בקיץ תשל"ב שלח הרבי מכתב אל מערכת הבטאון[1] שלא עורכים את החומר הנדפס כפי שצריכים, וביקש שעד שלא ימצאו מישהו שיהיה אחראי על העריכה של כל החומר - יפסיקו עם הוצאת הבטאון, חברי המערכת מינו אדם שייקח אחריות על עריכת והגהת החומר בצורה קפדנית, כשנה וחצי אחר־כך בבטאון מספר ארבעים התפרסם סיפור[2] על רבי שניאור זלמן מלאדי ללא שום מקור, בעקבות זאת שלח הרבי מכתב[3] למערכת איך נתן העורך אישור לפרסם את הסיפור בלי שום ציון מקור או הערה, ובנוסף ציין כי אופן העריכה בכללות לא כפי שחברי המערכת הבטיחו שהבטאון יעבור הגהה.

בגיליון ארבעים ואחת פרסמה המערכת תשובה על הסיפור הנ"ל שבה מיישבים את התמיהות הללו בדרך ההלכה, במכתב תגובה הרבי דחה את דבר המערכת על־פי חסידות ועל־פי הנגלה', וענה שעד שלא ימצא אדם שיוכל להיות עורך אחראי יפסיקו עם הוצאת הבטאון.

בעקבות זאת הציע הרב ישראל לייבוב לרב יהושע מונדשיין את התפקיד, אך מונדשיין טען שהוא לא מתאים לכך והראיה, שהוא לא היה רואה שום דבר פסול בפרסום הסיפור על הש"ך ואדמו"ר הזקן.

בעקבות כך הופסקה הוצאתו לאור של הבטאון.

כתבים ומדורים עריכה

מדור "שואל ומשיב", שו"ת במושגים בחסידות "בכרם חב"ד", חדשות ודיווחים על פעילות צעירי חב"ד בישראל כן הופיע כתבות מתורגמות מבטאון "די אידישע היים".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה