אליעזר קרסיק

הרב אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח, 1898 - ה' בניסן תש"כ, אפריל 1960) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, ארגון הגג של חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.

אליעזר קרסיק
אגודת חסידי חב"ד תשי"ב.jpeg
הרב קרסיק (שלישי מימין) באספת אגודת חסידי חב"ד בישראל
לידה 1898
לאפיטש, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אפריל 1960 (בגיל 62 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.
צאצאים נכדו הרב מרדכי שמואל אשכנזי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מימין לשמאל: הרב גרשון חן, הרב חיים אליעזר קרסיק והרב שלמה יוסף זוין.

ביוגרפיהעריכה

נולד בלאפיטש, מחוז מינסק, בלארוס למשפחה המיוחסת להגאון מווילנא.

בשנים 1910–1917 למד בישיבת תומכי תמימים (וסניפיה), שבראשה עמד האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש.

בשנת 1917 נשלח על ידי רבי שלום דובער לכותאיסי שבגאורגיה, בשליחות לחיזוק מצבם הרוחני של היהודים המקומיים. במסגרת זו, קרסיק לימד בישיבת תומכי תמימים בכותאיסי בראשות הרב שמואל לויטין.

בתקופת המהפיכה הקומוניסטית עזב את כותאיסי ונסע לרוסטוב, שם שהה בחצר האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון. וכאשר האדמו"ר נפטר ב-1920, נטל קרסיק חלק בטהרה והלוויה, ומונה על ידי בנו רבי יוסף יצחק שניאורסון לחבר בית דין שהחליט כי בבוא העת יוכלו להעביר את קבר האדמו"ר ללובביץ'[1]. בשנת 1923 למד רבנות בבית המדרש לרבנים בעיירה נוול ברוסיה. ובשנים הבאות כיהן כרב בעיירות נובוסקולניקי ושצ'דרין, תחת מגבלות השלטון הקומוניסטי. בתקופה זו התכתב בהלכה עם רבנים רבים גם מחוץ לברית המועצות ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת 1932 עזב את שצ'דרין ועבר לפטרבורג (לנינגרד באותם ימים), ואת מקומו ברבנות מילא אחיו הרב מנחם נחמן בן ציון קרסיק.

כדי לשמור שבת נאלץ לעסוק במסחר זעיר ללא דיווח לשלטונות, ובגין כך נאסר למספר שבועות. לאחר שחרורו, קיבל הוראה מהאדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון לעלות לישראל ולעזרתו נחלץ הרב אברהם יצחק הכהן קוק ששלח מכתב לשלטונות ברית המועצות כי הוא כבר זקן ומבקש שהרב קרסיק יחליפו[דרוש מקור]. את היתר היציאה קיבל ממיכאיל קלינין נשיא ברית המועצות. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב במרכז תל אביב.

בשנת תרצ"ו (1936) פתח יחד עם כמה שותפים משרד למשלוח חבילות לרוסיה. אזרחי ישראל להם קרובי משפחה או ידידים ברוסיה יכלו לשלוח דרכו חבילות לרוסיה, ובגין השלטון הקומוניסטי הדבר היה כרוך בבירוקרטיה רבה. את המשרד ניהל עד יחד עם רעייתו ושותפים, עד לפטירתו.

בתחילת תרצ"ז (1936) מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב (בהמלצת אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון), לאחר עזיבת קודמו בתפקיד הרב שלמה יוסף זוין. בית כנסת חב"ד בתל אביב שכן בתקופה זו ברחוב מונטיפיורי ולאחר מספר שנים עבר לרחוב נחלת בנימין. מאז ועד פטירתו שימש בתפקיד רב הקהילה, והיה ממנהלי מוסדות חב"ד והקהילה בתל אביב ומראשי חב"ד בארץ ישראל.

בשנת תרצ"ח (1938) ייסד את ישיבת אחי תמימים בתל אביב[2]. על ראשיה נמנו הרב חיים שאול ברוק, הרב יואל קלופט, הרב דוד חנזין והרב דוד פוברסקי. בין תלמידי הישיבה נמנו הרב יואל כהן, הרב מרדכי שלמה ברמן ועוד. חגיגת פתיחת הישיבה התקיימה בל"ג בעומר תרצ"ח, בהשתתפות הרב משה אביגדור עמיאל רבה הראשי של תל אביב, והרב שלמה יוסף זוין. נציג הדתיים בעיריית תל אביב דוד צבי פנקס נעדר במחאה על שפת הלימוד בישיבה - יידיש ולא עברית. לאחר הקמת הישיבה, נאבקו אישים וארגונים שונים בישיבה על רקע שפת הלימוד והרב קרסיק כתב מכתב בנידון אל "האיגוד למען השלטת העברית בארץ ישראל", בו נימק כי שפת הלימוד מותאמת לשפתם של התלמידים[3].

בשנת תשי"ב-1952 פרסם בבטאון חב"ד סדרת מאמרים ובהם סקירה על הישיבה, סדרי הישיבה וההבדל בין ישיבה זו לישיבות אחרות[4].

יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראלעריכה

תש"ט-תש"כ (1949–1960) שימש כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל ובתפקידו זה היה ממקימי כפר חב"ד[5] ומוסדות חב"ד המרכזיים: ישיבת תומכי תמימים בלוד[6], בית ספר למלאכה בכפר חב"ד, נשי ובנות חב"ד, צעירי חב"ד, רשת אהלי יוסף יצחק ועוד, סייע להם באופן משמעותי[7], והעביר הוראות ישירות מחצרו של הרבי מלובביץ'.

היה בקשר מיוחד עם זלמן שזר מראשי הסוכנות היהודית דאז ועם שר החינוך בן-ציון דינור[8].

בה' בניסן תש"כ (1960) נפטר מהתקף לב[9]. לפי בקשתו[10] נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בסמוך לציונם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי מרדכי רוקח.

משפחתועריכה

היה נשוי ללאה, אחות הרב שניאור זלמן גוראריה. אחיו הרב יעקב ברוך קרסיק כיהן כמשגיח בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'.

לקרסיק שלוש בנות:

מנכדיו:


 
 
 
 
 
 
 
 
אליעזר קרסיק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה אשכנזי
 
דבורה אשכנזי
 
 
 
 
 
טעמא גוראריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מרדכי שמואל אשכנזי
 
מלכה
 
יוסף יצחק וילשנסקי
 
הרב יוחנן גוראריה
 
 
 
 
 
הרב מאיר אשכנזי
 



לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מאמרים תורנייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קרסיק חבר בבית דין להעברת קבר רבי שלום דובער שניאורסון.
  2. ^ בהוראת אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון
  3. ^ ימי תמימים חלק א' ע' 106-107
  4. ^ נדפס מחדש בספר "עבד אברהם אנכי" ובו תולדותיו
  5. ^ עבד אברהם אנכי פרק 12. הפרק כולו עוסק בחלקו של קרסיק בהקמת כפר חב"ד
  6. ^ בימי תמימים ע' 319 ואילך, ישנם צילומי התכתבויות מהם עולה כי פעל מול הרשויות לאישור הישיבה, השגת תקציבים ותקנים ובמקביל דיווח לרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד על ההתפתחויות בשנות התייסדות הישיבה
  7. ^ מהביוגרפיה אודות קרסיק (עבד אברהם אנכי ע' 233
  8. ^ גלריית תמונות שלו עם בן-ציון דינור בביקורו של האחרון בישיבת תומכי תמימים לוד, בימי תמימים חלק א' ע' 402-403
  9. ^ המודיע, ז' ניסן תש"כ (1960)
  10. ^ התבטא כי בטבריה קבורים חסידים ותלמידי הבעל שם טוב ולכן יש עדיפות לחסיד להיקבר בטבריה[דרוש מקור].