טוביה בלוי
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין טקסט רציף, חוסר בתאריכים כלליים. | |
הרב טוביה בלוי (נולד בט"ז באייר תרצ"ו, 8 במאי 1936) הוא הוגה דעות, וכותב בשבועון כפר חב"ד, פובליציסט, סופר ומתרגם, רב ועסקן חב"די, רב קהילת חב"ד בשכונת נווה יעקב בירושלים[1], ממייסדי בית הספר העל-יסודי בית חנה בירושלים ומנהלו למעלה מארבעים שנה.
 | |
| לידה |
8 במאי 1936 (בן 87) ט"ז באייר תרצ"ו ירושלים |
|---|---|
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | רב קהילה, הוגה דעות |
| תפקידים נוספים | פובליציסט |
| רבותיו |
מנחם מנדל שניאורסון, אוריאל צימר  |
  | |
קורות חייו עריכה
טוביה בלוי נולד וגדל בירושלים, לרחל טעמרל ולהרב ברוך יהודה בלוי, מראשי פאג"י, סבו היה הרב משה בלוי, ראש אגודת ישראל בירושלים. למד בישיבת עץ חיים שם החל בשנת ה'תשי"ג להתקרב לחסידות חב"ד.
בשנת תשט"ו נישא לחנה פרומט למשפחת רוזנברג.
בשנים תשט"ו - תשי"ז היה מהפעילים במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים. בין פעולותיו: היה ממארגני ומפעילי ישיבות הערב של חב"ד שנוסדו בשכונותיה של ירושלים, ביוזמתו ובניהולו, של ראש ישיבת תורת אמת, הרב שמואל אלעזר היילפרין.
בשנת תשי"ט החל לכתוב בבטאון חב"ד. בתשכ"ו מונה על ידי הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בישראל, למנכ"ל אגף הפעילות בארגון, ושימש בתפקיד עד שנת תשמ"ז. בשנת תש"ל מונה לחבר ה"ועד למען שלימות העם" וכעבור זמן מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה מראשי פעיליו.
בשנת תשל"ב מונה על ידי הרבי מלובביץ' לחבר ב"ועד שבעים מוסדות". בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים שמנוהל היום על ידי בנו הרב פרץ בלוי.
עם הקמתו של שבועון כפר חב"ד בשנת ה'תש"מ, הוא נמנה עם חברי המערכת, ובמשך כעשור, עד לשנת ה'תשמ"ט, כתב מאות מאמרים וטורים בשמו ובשמות עט שונים בנושאים תורניים ופוליטיים. באותה תקופה הוא תרגם וערך פרקים בהמשכים של ספר הזכרונות של רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד ופרסם אותם בשבועון.
בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון "שלימות" (ידיעון פנימי שהיה מופץ בין פעילי הוועד למען שלימות העם, הכולל מאמרים וחדשות בארגון). בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון 'נחלי דב"ש' שהוקם לעילוי נשמת אחיינו ר' שלום דובער בלוי.
השקפותיו עריכה
הרב בלוי פרסם במשך עשרות שנים מאמרים על השקפותיו, שאותן הוא רואה כהשקפת חב"ד והשקפת הרבי מנחם מנדל שניאורסון, הן בנושאים פנים-חב"דיים וכן בנושאים ציבוריים, את מאמריו הוא פרסם מעל בימות שונות, החל מעיתון כפר חב"ד, ולאחר מכן במכתבים כלליים אותם הוא מדוור עד היום לחסידי חב"ד.
בין הנושאים עליהם הוא מרבה לכתוב: שלימות הארץ, אנטי ציונות חילונית ודתית, חרדיות חב"דית, גיוס לצה״ל.
בנושאים תורניים הוא כותב מאמרים רבים על תולדות החסידות, סקירות ספרים, ועיון במנהגי חב"ד. חלק מהשקפותיו ודעותיו בסוגיות ציבוריות ומנהגי חב"ד עוררו פולמוס בתנועת חב"ד ורבנים ואנשים שונים בחב"ד פרסמו מאמרים החולקים עליו.
תמיכה פוליטית עריכה
החל מהבחירות לכנסת השבע עשרה, יוצא הרב בלוי מידי בחירות במכתב להצביע לרשימת יהדות התורה[2]; זאת בניגוד לדעת חלק מרבני חב"ד, השוללים תמיכה פומבית של רב חב"די במפלגה מסוימת[דרוש מקור].
משפחתו עריכה
לרב בלוי שני בנים ושלוש בנות.
- אחיו הרב יעקב בלוי היה חבר הבד"ץ של העדה החרדית ועמד בראש ועדת הכשרות שלה. כן כיהן מטעמה כרבה של שכונת פאג"י בירושלים
- אחיו הרב עמרם, היה חבר הנהלת "כולל חב"ד" בירושלים וחוקר תולדות החסידות
- אחיו הרב יוסף ישראל (יליד שנת תש"ב, 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, רב המועצה האזורית 'תמר', חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, חבר הוועד למען שלימות העם, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל בית הספר למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת אור אבנר ומנהל המועצה הדתית בקרית מלאכי.
- גיסו ובן דודו הרב דוד נחמן בלוי היה מראשי החינוך העצמאי.
- בנו בכורו הרב יעקב מאיר, מחנך בתלמוד תורה 'תורת אמת' חב"ד ליובאוויטש בירושלים ומגיד שיעורים בבית הכנסת 770 (ירושלים) בשכונת רמת שלמה בירושלים.
- חתנו, הרב מרדכי מנשה לאופר, רב רובע י"א באשדוד ומחבר ספרים.
- בנו פרץ וחתנו הרב אליהו וילהלם הקימו את ההוצאה לאור התורנית-חסידית "חזק".
ספריו עריכה
- נר למשיחי, ביאורים על תניא[3], הוצאת חז"ק, מהדורה רביעית תשע"ז. לספר יצאו כבר מהדורה חמישית ושישית.
- על מנהגים ומקורותיהם - על מנהגי חב"ד, הוצאת חז"ק, מהדורה ראשונה תש"ע, מהדורה שלישית תשע"ה
- לקט ופרט, השלמה לספר "נר למשיחי" וסיפורים ועובדות מהרבי מליובאוויטש ומגדולי חסידים שזכה לחוות ולראות בעצמו[4]
- נחל עדנים - אמרות וסיפורים על ספר תהילים
עריכה
- כללי רש"י - הוצאת ספרים קה"ת, סניף כפר חב"ד. מהדורה ראשונה תש"מ. מהדורה שנייה תשנ"א[5][6]. מהדורה שלישית תשע"ח[7].
- בטאון חב"ד - כתב עת, רבעון של חב"ד בישראל בין השנים 1952–1973
- פרדס חב"ד[8] - כתב עת, ביטאון למחשבת חב"ד, 1997–2007
- רעיון החודש, בשיתוף עם הרב יוסף שמואל גרליצקי, צפת, תשמ"א
תרגומים
- שיחות לנוער - ירחון לנוער בעברית, נדפס בסדרה של 9 כרכים (תשי"ז - תשמ"ג), הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד.
- ספר הזכרונות של רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, תרגום ללשון הקודש, אוצר החסידים, כפר חב"ד תשמ"ה, שני כרכים.
- מי, מה ואי מתי: אלבום "פנות פלא" בצירוף הסברים על פי התנ"ך וחז"ל / ערוך על ידי ניסן מינדל וגרשון קרנצלר; מהדורת לשון הקודש - טוביה בלוי, תל אביב תשכ"ז
- תורת מנחם - אגרות מלך: מכתבים כלליים של הרבי מחב"ד למועדי השנה תשי"א-תשנ"א, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד תשנ"ב
- ספר השיחות תורת שלום, תרגום ללשון הקודש (בהוצאת קה"ת תשע"ד)
- לקוטי שיחות מאת הרבי מלובביץ' מתורגם לעברית[9] (חלק א', שותף, בהוצאת מכון לוי יצחק)
לקריאה נוספת עריכה
- יהודה גרין, אחד על אחד, עיתון בקהילה, א' תמוז תשנ"ח
קישורים חיצוניים עריכה
- שמעון טיקוצקי, ספר הזכרונות, ראיון עם הרב טוביה בלוי בעיתון עיתון המבשר באתר col - ז' בשבט תשע"ד
- 'הפצת החסידות' - ראיון בשבועון בית משיח.
טוביה בן ברוך יהודה בלוי (1936-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ `קהילות` של המבשר: הרב טוביה בלוי חוזר למחוזות ילדותו, באתר COL [1], חב"ד און ליין
- ^ לדוגמה: "חב"דניקים, תצביעו ג'", באתר בחדרי חרדים.
- ^ כתבה על הספר, שטורעם.נט
- ^ נכון לחשוון ה'תשפ"ג יצאו 17 חוברות, חלק א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', י"א, י"ז
- ^ הספר בהיברו בוקס
- ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, כללי רש"י, מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 831
- ^ חדש על המדף - כללי רש"י מהדורה ג' - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, באתר www.shturem.net
- ^ חלק מהגליונות באתר 'דעת'
- ^ על לקוטי שיחות בלשון הקודש