פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אין טקסט רציף.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

הרב טוביה בלוי (נולד בט"ז באייר תרצ"ו, 8 במאי 1936) הוא הוגה דעות, וכותב בשבועון כפר חב"ד, פובליציסט, סופר ומתרגם, רב ועסקן חב"די, רב קהילת חב"ד בשכונת נווה יעקב בירושלים[1], ממייסדי בית הספר העל-יסודי בית חנה בירושלים ומנהלו למעלה מארבעים שנה.

קורות חייועריכה

בלוי נולד וגדל בירושלים, לרחל טעמרל ולרב ברוך יהודה בלוי, מראשי פאג"י, וסבו היה הרב משה בלוי, ראש אגודת ישראל בירושלים. החל משנת ה'תשי"ג החל להתקרב לחסידות חב"ד.

בשנת תשט"ו נישא לחנה פרומט למשפחת רוזנברג.

בשנים תשט"ו - תשי"ז היה מהפעילים במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים. בין פעולותיו, היה ממארגני ומפעילי ישיבות הערב שנוסדו בשכונותיה של ירושלים, ביוזמתו ובניהולו, של הרב שמואל אלעזר היילפרין.

בשנת תשי"ט החל לכתוב בבטאון. בתשכ"ו מונה על ידי ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בישראל, למנכ"ל אגף הפעילות בארגון, ושימש בתפקיד עד שנת תשמ"ז. בשנת תש"ל מונה לחבר ה"ועד למען שלימות העם" וכעבור זמן מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה מראשי פעיליו.

בשנת תשל"ב מונה על ידי הרבי מלובביץ' לחבר ב"ועד שבעים מוסדות". בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים שמנוהל היום על ידי בנו הרב פרץ בלוי.

עם הקמתו של שבועון כפר חב"ד בשנת ה'תש"מ, הוא נמנה עם חברי המערכת, ובמשך כעשור, עד לשנת ה'תשמ"ט, כתב מאות מאמרים וטורים בשמו ובשמות עט שונים בנושאים תורניים ופוליטיים. באותה תקופה הוא תרגם וערך פרקים בהמשכים של ספר הזכרונות של רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד ופרסם אותם בשבועון.

בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז ערך ביחד עם יצחק יהודה הולצמן את הירחון "שלימות" (ידיעון פנימי שהיה מופץ בין פעילי הוועד למען שלימות העם, הכולל מאמרים וחדשות בארגון). בשנת תשנ"ה מונה לעורך ראשי במכון 'נחלי דב"ש' שהוקם לעילוי נשמת אחיינו שלום דובער בלוי.

השקפותיועריכה

הרב בלוי פרסם במשך עשרות שנים מאמרים על השקפותיו, שאותן הוא רואה כהשקפת חב"ד והשקפת הרבי מנחם מנדל שניאורסון, הן בנושאים פנים-חב"דיים וכן בנושאים ציבוריים, את מאמריו הוא פרסם מעל בימות שונות, החל מעיתון כפר חב"ד, ולאחר מכן במכתבים כלליים אותם הוא מדוור עד היום לחסידי חב"ד. בין הנושאים עליהם הוא מרבה לכתוב: שלימות הארץ, אנטי ציונות חילונית ודתית, חרדיות חב"דית ומפלגת אגודת ישראל. בנושאים תורניים הוא כותב מאמרים רבים על תולדות החסידות, סקירות ספרים, ועיון במנהגי חב"ד. חלק מהשקפותיו ודעותיו בסוגיות ציבוריות ומנהגי חב"ד עוררו פולמוס בתנועת חב"ד ורבנים ואנשים שונים בחב"ד פרסמו מאמרים החולקים עליו.

משפחתועריכה

לרב בלוי שני בנים ושלוש בנות, בנו הרב פרץ וחתנו הרב אליהו וילהלם הקימו את ההוצאה לאור התורנית-חסידית "חזק".

  • בנו בכורו הרב יעקב מאיר בלוי מחנך בתלמוד תורה 'תורת אמת' חב"ד ליובאוויטש בירושלים ומגיד שיעורים בבית כנסת קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בירושלים.
  • אחיו הרב יעקב בלוי היה חבר הבד"ץ של העדה החרדית ועמד בראש ועדת הכשרות שלה. כן כיהן מטעמה כרבה של שכונת פאג"י בירושלים
  • אחיו הרב עמרם בלוי היה חבר הנהלת "כולל חב"ד" בירושלים וחוקר תולדות החסידות
  • אחיו הרב יוסף ישראל בלוי (יליד שנת תש"ב, 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, רב המועצה האזורית 'תמר', חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, חבר הוועד למען שלימות העם, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל בית הספר למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת אור אבנר ומנהל המועצה הדתית בקרית מלאכי.
  • גיסו ובן דודו הוא הרב דוד נחמן בלוי הוא מראשי החינוך העצמאי.
  • חתנו הוא הרב מרדכי מנשה לאופר, רב רובע י"א באשדוד ומחבר ספרים.

ספריועריכה

  • נר למשיחי, ביאורים על תניא[2], הוצאת חז"ק, מהדורה רביעית תשע"ז
  • על מנהגים ומקורותיהם - על מנהגי חב"ד, הוצאת חז"ק, מהדורה ראשונה תש"ע, מהדורה שלישית תשע"ה
  • לקט ופרט, השלמה לספר "נר למשיחי" וסיפורים ועובדות מהרבי מליובאוויטש ומגדולי חסידים שזכה לחוות ולראות בעצמו[3]

עריכה

  • כללי רש"י - הוצאת ספרים קה"ת, סניף כפר חב"ד. מהדורה ראשונה תש"מ. מהדורה שנייה תשנ"א[4][5]. מהדורה שלישית תשע"ח[6].
  • בטאון חב"ד - כתב עת, רבעון של חב"ד בישראל בין השנים 19521973
  • פרדס חב"ד[7] - כתב עת, בטאון למחשבת חב"ד, 19972007
  • רעיון החודש, בשיתוף עם הרב יוסף שמואל גרליצקי, צפת, תשמ"א

תרגומים

  • שיחות לנוער - ירחון לנוער בעברית, נדפס בסדרה של 9 כרכים (תשי"ז - תשמ"ג), הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד.
  • ספר הזכרונות של רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, תרגום ללשון הקודש, אוצר החסידים, כפר חב"ד תשמ"ה, שני כרכים.
  • מי, מה ואי מתי: אלבום "פנות פלא" בצרוף הסברים על פי התנ"ך וחז"ל / ערוך על ידי ניסן מינדל וגרשון קרנצלר; מהדורת לשון הקדש - טוביה בלוי, תל אביב תשכ"ז
  • תורת מנחם - אגרות מלך: מכתבים כלליים של הרבי מחב"ד למועדי השנה תשי"א-תשנ"א, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד תשנ"ב
  • ספר השיחות תורת שלום, תרגום ללשון הקודש (בהוצאת קה"ת תשע"ד)
  • לקוטי שיחות מאת הרבי מלובביץ' מתורגם לעברית (חלקים ראשונים, שותף, בהוצאת קה"ת)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ [1] [2], חב"ד און ליין
  2. ^ כתבה על הספר, שטורעם.נט
  3. ^ חלק א', ב' וג'
  4. ^ הספר בהיברו בוקס
  5. ^ מרדכי מנשה לאופר, כללי רש"י, מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 831
  6. ^ חדש על המדף - כללי רש"י מהדורה ג' - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, www.shturem.net
  7. ^ חלק מהגליונות באתר 'דעת'