יוסף יהודה מרטון

אין תמונה חופשית

הרב יוסף יהודא מרטון (כ' בסיוון ה'תרצ"ג, 1933כ"ט בכסלו ה'תשע"ד, 2013) היה מוזיקאי, מנצח, מתזמר, מעבד ומנהל מוזיקלי, מלחין, חזן, כותב תווים, עורך, היסטוריון, מאייר, מעצב גרפי, מחנך ומנהל. עסק במחקר, בהוראת, בהנחלת ובביצוע טעמי המקרא, נוסחאות התפילה, מוזיקה יהודית וניגוני חב"ד. מייסד, מנצח, מעבד, מפיקה ומנהלה המוזיקלי של מקהלת ניח"ח של חסידות חב"ד ומחלוצי הזמר החב"די בישראל[1]. נודע כמחבר הניגון ופרצת[2].

ביוגרפיהעריכה

נולד בסיגישוארה, שברומניה, ליעקב וביילא מלכה. בהיותו בגיל 10 בה'תש"ז העפיל עם קבוצת ילדים באניית המעפילים פאן יורק. חיל הים הבריטי כלא את יושבי האנייה בקפריסין ולאחר 3 ימים נכנסו לישראל.

למד אצל הרב משה צבי נריה והרב אברהם צוקרמן בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר מעלה, שירת בצה"ל בחיל ההנדסה ולמד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון חיפה.

בתחילה עסק בהוראה והמשיך לעסוק במוזיקה בחיפה.

בה'תשי"ז התקרב לחסידות חב"ד, ביקר בישיבת תומכי תמימים ויצר קשר עם הרבי מלובביץ'. היה מורה בתיכון בית חנה בירושלים משנת הקמתו. בה'תשי"ט הפך למנהל בית הספר הראשון של רשת אהלי יוסף יצחק כשניהל את בית הספר בלוד. בהמשך ניהל את בית הספר בעיר גנים בירושלים.

נשא את חנה גולדברג, והיה ממייסדי קהילת חב"ד בשיכון פאג"י בירושלים. בהמשך נפטרה אשתו, נשא את שיינדל והתגורר בשכונת בית וגן שם היה ממייסדי קהילת חב"ד. בבתי כנסת אלו ובבית הכנסת "חסידים" בבית וגן היה בעל-הקורא ובעל-התפילה.

פעילותעריכה

בתחילת דרכו השתתף בפעילות המקהלה הקאמרית של עיריית חיפה ומקהלת הפועלים של ההסתדרות, שימש מורה למוזיקה בבית הספר הריאלי[3], וניצח על מקהלת בית הספר ומקהלת בני עקיבא בחיפה. כן היה ממארגני המופעים המוזיקליים של חגיגות העשור למדינת ישראל. מרטון אחראי לעיבודים המוזיקליים של "אירוע העשור" הגדול שהתקיים באצטדיון ייעודי שהוכשר לכך, בסמוך למערת אליהו בחיפה. בהשתתפות המקהלה הקאמרית של חיפה, מקהלת קול ישראל ותזמורת חיפה, בניצוח איתן לוסטיג[4].

עסק בהוראה, ניהל שני בתי ספר והיה מנהל בית הספר הראשון ברשת חינוך חב"ד.

לעיתים עסק בחזנות ושירת סולו, בין היתר בקונצרט להוצאת האנתולוגיה למוזיקה חסידית של אליהו שלייפר[5], במופע כנס חנוכה למוזיקה דתית ב-1968[6], ובהקלטות שונות מטעם צעירי אגודת חב"ד ועוד[7]. היה בעל קורא, חזן ובעל תפילה[8] מבוקש, בין היתר באופן קבוע בשבתון ועידת רבני ישראל השנתית של מכון אריאל[9].

בה'תשכ"ג בבקשת משה צבי סגל והרבי מלובביץ'[10] הקים את מקהלת ניח"ח - המקהלה הראשונה שביצעה ניגוני חב"ד, אותה ניהל. וכן היה מנצח ומעבד המקהלה[11][12]. היה מראשי מנחילי הניגונים בחב"ד במסגרת חברת ניח"ח[13]. ב-1967 כתב את הספר "אנעים זמירות"[14] שהיה אנתולוגיה ראשונה מסוגה לחלק מניגוני חב"ד, עם ביאורים מאת הרב טוביה בלוי[15] וזכה לתפוצה בחסידות חב"ד אודות לכמה ניגונים שהופיעו בו לראשונה[16]. בהמשך סייע בכתיבת התווים ל-3 כרכי ספר הניגונים החב"די בהוצאת ניח"ח.

ב-1958 חיבר את מילות הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" עם ניגון עתיק ובלתי-מוכר, שהפך לניגון ופרצת והושר רבות בחסידות חב"ד ומחוצה לה. ב-1988 הלחין את הניגון "הקהל" שהתפרסם ב-2015 לרגל שנת הקהל[17][18][19] ובוצע על ידי שמחה פרידמן ועמי כהן[20][21][22].

במסגרת חברת ניח"ח הפיק אירועים ו"ערבי חב"ד" בקיבוצים בשנות ה-60 וה-70, בהם מופעים גדולים בהשתתפות שרים ואישי ציבור באמפיתיאטרון קיסריה[23], היכל התרבות בתל אביב ובנייני האומה, ועוד[24]. ממופעים גדולים שהפיק, עיבד וניצח ב-1971 יצאו שתי קלטות שמע.

במשך שנים כתב מדור מוזיקלי בבטאון חב"ד.

עסק בחקר טעמי המקרא וחידש שיטת לימוד שמטרתה לפרש את המקרא באמצעות הטעמים. השיטה מתועדת בספרי "מקראי קודש" של הד"ר שניאור זלמן צייטלין ובספרו "קרא בטעם" ששירת אותו בסדנאות שהעביר אך טרם יצא בהוצאה מסחרית. התנדב ומסר הרצאות בנושא במוסדות חינוך ובקהילות שונות[25][26][27]. כתב תווים לטעמי המקרא באנציקלופדיה התלמודית. ברשות הספרייה הלאומית ישנם עשרות הקלטות של טעמי המקרא ונוסחאות חזנות התפילה בביצועו.

פעל בחקר השירה האידית, וסייע לד"ר אהרן וינקובייצקי וסיני לייכטר מהאוניברסיטה העברית בירושלים במחקרם, במסגרתו יצאו 7 כרכי האנתולוגיה לשירי עם ביידיש ועוד שורת פרסומים. כן היה מעורב בפרויקט המונומנטלי של האנתולוגיה לשירת יהדות ספרד יחד עם חברו הד"ר יצחק לוי; ובפרויקט להנחלת שירת יהדות תימן עם יעקב מזור.

היה ממפיקי ומייסדי חידון התנ"ך העולמי (במסגרת שירות מילואים פעיל) מהשנה הראשונה במשך 38 שנים ברציפות ותרם רבות לעיצוב האירוע כפי שהוא מתנהל כיום, בין היתר מהבחינה הלשונית[28]. עבודותיו המוזיקליות משרתות את המחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, חלק מעיבודיו המוזיקליים משמשים עד היום את תזמורת משטרת ישראל ועוד.

חיבורים שהשתתף בעריכתםעריכה

  • אנעים זמירות - יוסף מרטון. עם ביאורים מאת הרב טוביה בלוי, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד
  • מגלת אסתר וקריאתה, עורך: שניאור זלמן צייטלין, תווים: יוסף מרטון
  • שרטוט תווים בערך ובנספח "טעמי המקרא" באנציקלופדיה תלמודית
  • צמאה לך נפשי - כ"ג לחנים, פנחס קהתי, עריכה גרפית: יוסף מרטון. תשמ"א
  • מקראי קודש, סדרת ספרים, ד"ר שניאור זלמן צייטלין. טעמי המקרא בסיוע יוסף מרטון.
  • קרא בטעם, יוסף מרטון. יצא במהדורה מצומצמת, טרם ראה אור
  • ספר הניגונים - חב"ד, 3 כרכים. שרטוט תווים יוסף מרטון ויעקב מזור. בעריכת שמואל זלמנוב, תשמ"ד
  • שנים עשר פסוקים ומאמרי חז"ל - לנוער ולעם, ביאור: ר' נפתלי רוט. איור: ר' יוסף מרטון, בהגהת הרבי מלובביץ'
  • שירים עממיים למקהלה, בשניים ובשלושה קולות שווים. יצחק אדל. כתיבת תווים ועיבוד מוזיקלי, יוסף מרטון
  • שירי ט"ו בשבט, הוצאת בית הספר הריאלי העברי, מאת יוסף מרטון
  • לגן לגנון לילד הגדול והקטן, צביה שוויג. שירים ותווים, בעריכת יוסף מרטון
  • התעמלות וריתמיקה בשיר, תנועה ומשחק, לגני הילדים ולכיתות א-ד, צביה שוויג, עורך יוסף מרטון
  • 12 ריקודי ילדים לגני הילדים ולכיתות א-ד, צביה שוויג. עריכת תווים יוסף מרטון
  • שירי משחק ומחול לגני הילדים ולכיתות א-ד, צביה שוויג, מלחין אוריאל אופק, עריכת תווים יוסף מרטון. 1966
  • שירי משחק ומחול, 143 עמ'. שירים של פנינה לנדנר בן ארצי וצביה שוויג, שירים ופזמונים לפי קטגוריות. תווים: יוסף מרטון 1966
  • מחזות ושירים לילדים, צביה שוויג ויוסף מרטון, 1972
  • ארבע עונות השנה לגני הילדים ולכיתות א-ד. 145 עמ', צביה שוויג, תווים -יוסף מרטון. 1976
  • משירת הארץ במלה ובצליל, לבית הספר הממלכתי והממלכתי-דתי. תווים: אדווין סרוסי ויוסף מרטון. תש"ם
  • מאוצר נעימות יהודי תימן אוסף יחיאל עדאקי, תווים, 1981
  • סלסול ישראלי, 50 שנות זמר יהודי ים-תיכוני, 311 עמ', איורים, פורטרטים, תווים. 2004

דיסקוגרפיהעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הרב יוסף יהודא מרטון, באתר שטורעם.נט
  2. ^ הרב מרטון מספר: כך הולחן השיר "ופרצת" ■ לצפייה, באתר שטורעם.נט
  3. ^ שירי ט"ו בשבט, בהוצאת ביה"ס הריאלי העברי, יוסף מרטון. באתר הספרייה הלאומית
  4. ^ חגיגות העשור, האירועים בחיפה, באתר נוסטלגיה אונליין
  5. ^ קונצרט, באתר הספרייה הלאומית
  6. ^ מופע חנוכה, באתר הספרייה הלאומית
  7. ^ ביצוע חזנות בשמחה משפחתית, שיבנה בית המקדש באתר יוטיוב
  8. ^ ביצוע חזנות מהסליחות: במוצאי מנוחה. באתר יוטיוב
  9. ^ רבני חב"ד בוועידה השנתית של רבני ישראל באתר COL
  10. ^ אגרת הרבי מלובביץ' אל הרב מרטון
  11. ^ סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב באתר שטורעם.
  12. ^ ברוך דיין האמת: הרב יוסף יהודה מרטון ע"ה, חב"ד אינפו
  13. ^ השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן / יעקב מזור. מאמר, באתר "הזמנה לפיוט". פרק 9
  14. ^ אנעים זמירות, שירים ישראלים באתר סימפל בוקס
  15. ^ הרב טוביה בלוי לשטורעם: "איבדתי חבר ותיק ויקר", באתר שטורעם.נט
  16. ^ ניגון "ושמחת בחגיך", באתר קיר הניגונים
  17. ^ הרב מרטון שר את הניגון שלו על שנת הקהל, באתר חב"ד אינפו
  18. ^ ביצוע של מקהלת "פרחי ברקאי" של ילדי ת"ת חברון, חב"ד אינפו
  19. ^ מלחמה במוסקבה: ילדי החיידר במחזמר מרהיב, שטורעם.נט
  20. ^ הקהל שמחה פרידמן & עמי כהן ותזמורתו באתר יוטיוב
  21. ^ שמחה פרידמן ועמי כהן מגישים סינגל של פעם בשבע שנים: "הקהל" באתר כיכר השבת
  22. ^ שמחה פרידמן ועמי כהן מגישים: ‘הקהל’ בלחן חב”די, המלחין האגדי ר' יוסף מרטון. חרדים10
  23. ^ קטע וידיאו היסטורי, 1966, חב"ד און ליין
  24. ^ אירוע חב"ד מטעם עיריית תל-אביב, מנצח: יוסף מרטון, 1961. הספרייה הלאומית
  25. ^ שיעור בטעמי המקרא. שיעורים נוספים. הרב יוסף מרטון, קול הלשון
  26. ^ לדעת לקרוא בתורה, שיעור של הרב מרטון
  27. ^ הרב יוסף מרטון, באתר קול הלשון
  28. ^ 'המוסיקה שבתורה - הטעם של הטעם'. ריאיון עם המלחין, המוזיקאי ומחבר ספרים על טעמי המקרא, הרב יוסף מרטון. מגזין "שירו לו" גליון 4. העתק של הכתבה בפורום עצור כאן חושבים
  29. ^ יוסף מרטון, באתר הספרייה הלאומית