בילי מילן
ויליאם "בילי" מילן (אנגלית: William "Billy" Milne; 25 בנובמבר 1895 - יולי 1975) היה כדורגלן סקוטי ששיחק עבור ארסנל, ולאחר פרישתו שימש במשך זמן רב חבר צוות במועדון.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
נובמבר 1895 באקי שבסקוטלנד | |||
| פטירה | יולי 1975 (בגיל 79) | |||
| שם מלא | ויליאם מילן | |||
| עמדה | קשר מרכזי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירה
עריכהמילן נולד בעיירה באקי שבבאנפשייר, והחל את הקריירה במועדון המקומי באקי ת'יסל. הקריירה שלו נקטעה כבר בתחילתה בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה. בזמן המלחמה שירת עם הסיפורת' היילנדרס בצרפת, וב-1918 זכה במדליית ההתנהגות המכובדת (Distinguished Conduct Medal). לאחר המלחמה חזר לבאקי, וזכה למוניטין כקשר מרכזי נמרץ.
בספטמבר 1921 הוא דרומה והצטרף למועדון הלונדוני ארסנל. מילן ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול קארדיף סיטי ב-27 בדצמבר, והשתתף בארבעה משחקים נוספים בלבד באותה עונה. אולם, בעונה שלאחר מכן הוא ביסס את מקומו בהרכב, בעמדת הקשר הימני, והמשיך לשחק במועדון במשך ארבע עונות נוספות. לאחר הגעת אלף בייקר הוא הודח מההרכב; מילן המשיך לשחק באופן חלקי בשתי העונות הבאות, אך במשחק שבר את רגלו במשחק מול האדרספילד טאון ב-2 באפריל 1927, ובכך סיים את קריירת הכדורגל שלו באופן מעשי. הוא השתתף ב-124 משחקים במדי ארסנל, והבקיע בהם שלושה שערים.
הרברט צ'פמן, שאימן את ארסנל באותה תקופה, היה מרוצה מכישוריו ויכולותיו של מילן, ומינה אותו לעוזר מאמן לצידו של טום ויטאקר. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא הוצב בתחנת התרעה מפני פשיטות אוויריות באצטדיון הייבורי, והיה נוכח בלילה שבו הופגז האצטדיון בפצצת תבערה; מילן סייע לכבות את האש והציל את האצטדיון מנזק חמור.
הוא המשיך להחזיק במשרתו עד שוויטאקר התמנה לתפקיד המאמן ב-1947, אז קודם לתפקיד מאמן הכושר הבכיר ומאוחר יותר החל לעבוד כפיזיותרפיסט של המועדון; הוא עבד בסגל של נבחרת אנגליה בתפקידים דומים. מילן פרש מתחום הכדורגל ב-1960, והוחלף על ידי ברטי מיי שהוביל את ארסנל לזכייה בדאבל.
לקריאה נוספת
עריכה- ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who, Independent UK Sports, 1995 (ISBN 1-899429-03-4)
קישורים חיצוניים
עריכה- בילי מילן, באתר WorldFootball.net