אצטדיון
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.
ההיסטוריה של האצטדיונים
עריכה
השם נגזר מהמילה היוונית "סטדיון" (στάδιον), שציינה יחידת מידה שאורכה המדויק לא ידוע, ומוערך שהוא בטווח של 150–210 מטר. ברומא העתיקה, אורכה של הזירה באצטדיון היה סטדיון אחד, כך ששמה של יחידת המידה הפך לשמו של המבנה. אצטדיונים יוונים ורומים נמצאו בערים רבות בעולם העתיק.
האצטדיון המודרני
עריכהסוגים
עריכהלאצטדיונים מקורים יש גג. הם עדיין מכונים אצטדיונים בגלל היותם גדולים דיים, ותוכננו עבור מה שנחשב "ספורט של חוץ". ישנם אצטדיונים שלהם קירוי חלקי; לאחרים ישנם גגות נעים, וכמה אפילו תוכננו עם מגרש נע.
למקצועות הספורט השונים נדרשים מגרשים בצורות שונות. על כן, אצטדיונים מסוימים מתוכננים בעיקר למקצוע ספורט יחיד בעוד אחרים מתוכננים למקצועות שונים. הרבה אצטדיונים מתוכננים להיות מגרשי כדורגל. הנפוצים מבין האצטדיונים הרב-שימושיים משלבים בין כדורגל ואתלטיקה. החסרון של מגרשים אלו הוא שהקהל מרוחק יחסית מהמגרש, בעיקר בקצותיו. באצטדיונים קטנים מסוימים אין מקומות לקהל בקצוות. באצטדיונים בהם מושבי הקהל מקיפים את המגרש, מקבל האצטדיון צורה אובלית. באצטדיונים בהם צד אחד פתוח, מקבל האצטדיון צורת פרסה.
אסונות באצטדיון
עריכהריכוז ההמונים באצטדיונים, גרם למספר אסונות, בין היתר בגלל האווירה המיוחדת באירועים המתרחשים בהם ולעיתים בשל תכנונם וטעויות בניתוב הקהל אליהם והחוצה מהם. הידועים הם אסון הייזל ב-1985 בעת משחק גמר הגביע בין יובנטוס לבין ליברפול, אסון הילסבורו ב-1989, אסון ברדפורד סיטי ב-1985, אסון לוז'ניקי ב-1982 בו נהרגו 67 בני אדם, התפרעות האוהדים במשחק פרו-ארגנטינה ב-1964 שהביאה למותם של 318 איש, ועוד רבים.[1]
אצטדיונים בישראל
עריכהבישראל קיימים אצטדיוני כדורגל כגון אצטדיון טדי בירושלים שהוקם בשנת 1991 ועבר הרחבה בשנת 1999 ושנת 2013, אצטדיון בלומפילד בתל אביב שהוקם בשנת 1962 ועבר הרחבה בשנים 2019-2016, אצטדיון סמי עופר בחיפה שהוקם בשנת 2014, אצטדיון טרנר בבאר שבע שהוקם בשנת 2015, אצטדיון נתניה בנתניה שהוקם בשנת 2012, אצטדיון המושבה בפתח תקווה שהוקם בשנת 2011. בעבר אצטדיון רמת גן שימש כאצטדיון הלאומי של ישראל עד לשנת 2013, בו נערכו בין היתר משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, כמו גם טקס הפתיחה של המכביה.
אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בתל אביב שם מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה. ואצטדיון קנדה לטניס ברמת השרון שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי גביע דייוויס של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח במרכז קנדה במטולה נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב באולמות ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל אצטדיון יד אליהו בתל אביב, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- Footballmatch
- World Stadia
- World Stadiums
- The Stadium Guide
- Stadionwelt (אורכב 14.12.2005 בארכיון Wayback Machine)
נעמה ריבה, קיצור תולדות השיגעון: איך נהפכו אצטדיוני הכדורגל למפלצות יקרות, באתר הארץ, 21 ביוני 2018- סאם דיס, הגרדיאן, המומחים חושפים: איך יוצרים את איצטדיון הכדורגל המושלם?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2018
- עשרת האצטדיונים הגדולים בעולם
- עשרת האצטדיונים הגדולים באירופה
- אצטדיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- היכלי הספורט הגדולים בעולם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים
עריכה- ^ תומר גנור, הצד האפל של הכדור. אסונות הכדורגל בעולם, באתר ynet, 18 ביוני 2003