פתיחת התפריט הראשי
כישורי יונתן ושמעון במערכות בית בצי הייתה נקודת המפנה, בה הבטיחו את מעמדם המדיני של מנהיגי החשמונאים ביהודה

בית בצי הוא אתר ארכאולוגי בספר מדבר יהודה, לא הרחק מבית לחם. במקום שרידים מהתקופות החשמונאית, הרומית, הביזנטית והממלוכית. נודע במיוחד בתקופת החשמונאים. ההתבצרות בו הייתה נקודת המפנה בה הממלכה הסלאוקית הפסיקה ללחום בחשמונאים, והכירה בהם באופן לא רשמי.

מיקוםעריכה

בית בצי ממוקמת בפאתים של בית סחור (כ-3 קילומטרים מצפון להרודיון) בגובה של 656 מטר מעל פני הים ומכונה כיום "ח'רבת בית בצי".

התקופה החשמונאיתעריכה

בתקופת מרד החשמונאים לאחר כישלון המרד ומותו של יהודה המכבי בשנת 160 לפנה"ס, התבצרו אחי יהודה יונתן הוופסי שמעון התרסי בבית בצי. המצביא הסלאוקי בקכידס שחזר ליהודה בשנת 156 לפנה"ס בראש צבא חזק לדכא את המורדים צר על היישוב תקופה ארוכה עם מכונות מצור, אך החשמונאים שהיו למודי ניסיון, הסירו את המצור במתקפת נגד מוצלחת.

בשל כישלונו במצור והכרה בעוצמתם של החשמונאים, שלא בנקל יהיה אפשר להכריעם, בקכידס החליט לעבור לערוץ פרגמטי, והגיע להסכם עם יונתן, שיעניק לו מעמד מדיני כלשהו, בתמורה לשקט בחבל הזה. כך שהשלטון הסלאוקי יתקיים ביהודה, בלא שיהיה צורך לבזבז עליו משאבים צבאיים גדולים וקבועים. בהסכם זה קיבל יונתן רשות להתיישב במכמש כ-10 קילומטרים מצפון לירושלים, ולקבל מעמד מדיני מסוים. ובקכידס עזב את יהודה עם חילותיו, כאשר הוא מותיר בירושלים בחקרא חיל מצב סלאוקי.

התקופה הרומיתעריכה

בתקופת מרד בר כוכבא מוצאו של ישוע בן גלגולא מבכיריו של בר כוכבא ומפקד ההרודיון היה מבית בצי.

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד עמית, הקרב הנשכח על בית בצי, ‫ נקודה 81 (תשמה) 16-17

קישורים חיצונייםעריכה