בית בצי
בית בצי הוא אתר ארכאולוגי בספר מדבר יהודה, לא הרחק מבית לחם. במקום שרידים מהתקופות החשמונאית, הרומית, הביזנטית והממלוכית. נודע במיוחד בתקופת החשמונאים. ההתבצרות בו הייתה נקודת המפנה בה הממלכה הסלאוקית הפסיקה ללחום בחשמונאים והכירה בהם באופן לא רשמי.
מיקום
עריכהבית בצי ממוקמת בפאתי בית סחור (כ-3 קילומטרים מצפון להרודיון) בגובה של 656 מטרים מעל פני הים ומכונה כיום "ח'רבת בית בצי".
התקופה החשמונאית
עריכהבתקופת מרד החשמונאים, לאחר מותו של יהודה המכבי בשנת 160 לפנה"ס, התבצרו אחי יהודה, יונתן ושמעון, בבית בצי. המצביא הסלאוקי בקכידס שחזר ליהודה בשנת 156 לפנה"ס בראש צבא חזק לדכא את המורדים צר על היישוב תקופה ארוכה עם מכונות מצור, אך החשמונאים שהיו למודי ניסיון, הסירו את המצור במתקפת נגד מוצלחת.
בשל כישלונו במצור והכרה בעוצמתם של החשמונאים, שלא בנקל יהיה אפשר להכריעם, בקכידס החליט לעבור לערוץ פרגמטי והגיע להסכם עם יונתן על פיו יוענק לו מעמד מדיני כלשהו בתמורה לשקט בחבל הזה, כך שהשלטון הסלאוקי יתקיים ביהודה בלא שיהיה צורך לבזבז עליו משאבים צבאיים גדולים וקבועים. בהסכם זה קיבל יונתן רשות להתיישב במכמש כ-10 קילומטרים מצפון לירושלים ולקבל מעמד מדיני מסוים. בקכידס עזב את יהודה עם חילותיו, כאשר הוא מותיר בירושלים בחקרא חיל מצב סלאוקי.
התקופה הרומית
עריכהבתקופת מרד בר כוכבא מוצאו של ישוע בן גלגולא מבכירי מפקדיו של בר כוכבא (אולי מפקד ההרודיון) היה מבית בצי.[1]
תעודת נישואין ביוונית משנת 124 (תעודה 115 ממורבעאת), שנמצאה במערות מורבעת (מערה מספר 2) מתעדת את נישואיהם של אליאס בן סימון וסלומי בת־ואנוס גלגולה, שמוצאה מהכפר בית בצי שבחבל הרודיון. הזוג בנה את ביתו בכפר בית ארדה שבחבל גופנה, ולפיכך הימצאותה של התעודה בוואדי מורבעאת מעידה על אפשרות שסלומי עזבה את ביתה במהלך מרד בר כוכבא, הצטרפה אל משפחתה שבבית בצי, ועמה הגיעה אל המערה.[2] ייתכן שסלומי היתה אחותו של ישוע בן גלגולה.[1]
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- יצחק זעקיל פרענקיל (תרגום), מקבים א', ט 59-75, באתר דעת
בית בצי (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 חנן אשל, "תולדות המחקר וסקירת הממצא ממערות המפלט במדבר יהודה", בתוך: חנן אשל ודוד עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, תל אביב תשנ"ט, עמ' 26.
- ^ חנן אשל, "תולדות המחקר וסקירת הממצא ממערות המפלט במדבר יהודה", בתוך: חנן אשל ודוד עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, תל אביב תשנ"ט, עמ' 25.