בית החולים הצרפתי סן לואי
בית החולים הצרפתי סן לואי (בצרפתית: Hôpital Français Saint Louis) הוא בית חולים בירושלים שהוקם בשנת 1851 ביוזמת הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, שמשמש היום כהוספיס לחולים במחלות חשוכות מרפא.
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | הוספיס |
| בעלים | מסדר האחיות סנט ג'וזף |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1851 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 3 |
| מיטות | 50 |
|
hfsl | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | שבטי ישראל 2 |
| מיקום | ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′46″N 35°13′32″E / 31.779430555556°N 35.2255°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית החולים הצרפתי סן לואי | |
  | |
היסטוריה
עריכהבית החולים נוסד ב-1851 ביוזמת הפטריארכיה הלטינית של ירושלים. הוא נקרא ע"ש לואי התשיעי, שהוביל שני מסעי צלב (השביעי והשמיני) למזרח התיכון ואף נפל בשבי המוסלמים במצרים. המוסד שכן תחילה בבניין קטן בין החומות, סמוך לשער יפו בבניין הראשון של הפטריארכיה הלטינית והופעל על ידי נזירות ממסדר האחיות סן ז'וזף של ההתגלות. מסדר זה נוסד בשנת 1832 בצרפת, ושם לו למטרה לשלוח אחיות לכל מקום בעולם בו תידרש פעולה רפואית וסיעודית.
לאחר רכישת המגרש על ידי דה פיילא וייעוד חלקו למטרת הקמת בית החולים, החלו בבנייתו ב-1879. את אבן הפינה הניח בראקו (Bracco), הפטריארך הלטיני של ירושלים. את בניית קומת הקרקע והמרתפים מימן הברון דה פיילא ובנייתם הסתיימה ב-1881, ואילו שתי הקומות העליונות והכנסייה שבתוך המכלול נבנו בכספן של אחיות סן ז'וזף, אשר קיבלו לידיהן את הפעלת המוסד. הבנייה הסתיימה ב-1896. כדי להבטיח את הכנסותיו הקבועות של בית החולים הוסיף דה פיילא בניין חנויות ליד חומת העיר העתיקה, מול בית החולים.
דה פיילא ומפעליו קיבלו רק תמיכה מועטה ביותר מן המדינה הצרפתית. בית חולים זה היה המוסד הראשון מחוץ לחומות שעמד לשירות האוכלוסייה המקומית. אמנם, בית חולים במגרש הרוסים נבנה כבר בראשית שנות ה-60, אך הוא שירת בעיקר את הצליינים הרוסים.
סגנון הבנייה של בית החולים אופייני לזה של מוסדות ציבור קתוליים בצרפת באותם ימים, וממזג אלמנטים מהרנסאנס הצפוני המאוחר ומהבארוק. בתוך הבניין צבע דה פיילא בעצמו את קירות הכנסייה בדגמי צלבים ופרחי חבצלת (סמל המלוכה הצרפתית), ועל קיר החומה העליונה צייר את מגני האבירים הצלבניים שכבשו את ירושלים ואת תמונת ירושלים ביום הכיבוש, וכן דמויות גדולות של אבירים ממסדרי הטמפלרים וההוספיטלרים. במלחמת העולם הראשונה כיסו הטורקים את ציוריו בשחור והוא חידש אותם לאחר המלחמה. דה פיילא נפטר בבית החולים סן לואי ב-1925.
בין 1948–1967 נמצא בית החולים בסמוך לגבול שחילק את ירושלים בין ישראל לירדן, שעבר בין בית החולים לחומות העיר העתיקה. סיפור מיוחד התרחש כאשר אחת מהחולות הביטה דרך החלון והפילה את שיניה התותבות היישר לתוך שטח ההפקר. רק לאחר תיווכו של האו"ם ומשא ומתן עם הירדנים, הצליחו להיכנס לאזור ולהשיב לחולה את שיניה.
בית החולים כיום
עריכהכיום משמש בית החולים כהוספיס, המעניק לחולים טיפול תומך בסוף חייהם. הוא משרת אוכלוסייה מגוונת מאוד הכוללת מוסלמים, יהודים ונוצרים. נזירות מסדר "סן לואי" הן בעלות האחריות על בית החולים. רבים מהצוות בבית החולים הם מתנדבים שמגיעים מרחבי העולם לארץ לתקופות שבין שלושה חודשים לשנתיים, על מנת להתנדב בו.
בבית החולים יש 50 מיטות המיועדות לחולים סיעודיים. בבית החולים קיימות שלוש מחלקות: סיעודית, סיעודית מורכבת וכן מחלקה אונקולוגית.
כדי להתאים לצורכי חולים מכל הדתות, המטבח בבית החולים כשר ומותאם גם לדרישות האסלאם. האחות מוניקה דולמן היא האחות הראשית של בית החולים והמנהלת שלו, שבעצמה הגיעה מגרמניה כדי להתנדב בבית החולים לכמה חודשים, ומאז נשארה שם.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים הצרפתי סן לואי- דליה מזורי, היחיד בעולם: המנזר שיש לו רב ותעודת כשרות, באתר nrg, 18 במאי 2014
רוני דורות, "לו להשיב ניתן": הסרט שמדגים עד כמה אנחנו שווים במסע הייסורים של סוף החיים, באתר הארץ, 28 בינואר 2018
