בית החלוצות (ירושלים)

בית החלוצות בירושלים

בית החלוצות (לשעבר בית ליגת נשים למען ישראל) הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים שהוקם כבית חלוצות. המבנה מצוי ברחוב אבן גבירול 14 ומשמש מאז העשור השני של המאה ה-21 את יד יצחק בן-צבי.

בית החלוצות
בית החלוצות, 1950
בית החלוצות, 1950
מידע כללי
סוג בניין, בית חלוצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים יד יצחק בן צבי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה יוני 1940 – פברואר 1943 (כשנתיים ו־35 שבועות)
תאריך פתיחה רשמי פברואר 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ג'ניה אוורבוך, עדה כרמי-מלמד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′32″N 35°12′54″E / 31.77566667°N 35.21505556°E / 31.77566667; 35.21505556
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית ליגת נשים למען ישראל, 2007
בית החלוצות (קיץ 2012)

היסטוריה עריכה

המגרש עליו הוקם בית החלוצות היה בבעלות "המרכז החקלאי" של ההסתדרות הכללית. אף שהיה במרכז שכונת מגורים ההולכת ונבנית על ידי חברת הכשרת היישוב, יסדה בשנת 1922 האגרונומית רחל ינאית בן-צבי על המגרש משתלה של צמחים שכונתה "משק הפועלות". במשתלה זו העבירה רחל ינאית בן-צבי קורסים לחלוצות שהגיעו לארץ ישראל ורצו ללמוד חקלאות. במשתלה גידלו בין השאר את עצי האורן אשר נשתלו על מורדות שער הגיא על ידי הקרן הקיימת לישראל, וכן גידלו פרחים אשר נמכרו מצריף שהיה ברחוב אבן גבירול (מכירת פרחים בליל שבת לאחר כניסת השבת גררה הפגנות של תושבי השכונות החרדיות של ירושלים מול הצריף).[1]

בשנת 1928 עבר "משק הפועלות" לאזור ארמון הנציב ולימים הוקמה שם חווה ללימוד חקלאות לבני נוער. ברחוב אבן גבירול בשכונת רחביה הוקמה משתלה לחלוצים וחלוצות בתקופת העלייה השלישית.

בשנים 19411943 הוקם על המגרש מבנה לבית חלוצות במימון ליגת הנשים לארץ ישראל מניו יורק.

בבניין היו שמונה חדרי מלאכה, מטבח לימודי, חדר אוכל, מועדון לאימהות ולפועלות, אולם גדול, חדרי משרד, חדרי שירות ושני דירות. הוא שימש מקום מגורים והכשרה מקצועית בחקלאות וכלכלת הבית לעולות חדשות שבאו לארץ ישראל, באמצעות סדנאות מלאכה של בישול, אריגה, תפירה, ייצור צעצועים, שמיכות ועוד, בערבים התקיימו גם לימודי ערב לעולות, כגון אנגלית וחשבון.

במקום שהו גם תקופה קצרה ילדי טהראן.

באפריל 1946, הושלמה תוספת קומות ונוספו 25 דירות ששימשו ל-90 עולות חדשות.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 פעלה מבית החלוצות קול ישראל, תחנת השידור הלא חוקית של ארגון ההגנה שכונתה "תלם שמיר בועז". במקום היה גם סליק של "ההגנה".[2] במהלך מלחמת העצמאות פעל במבנה האולפן הזמני של תחנת הרדיו קול ירושלים, תחנת שידור ישראלית, שפעלה בירושלים במלחמת העצמאות בעקבות קול ירושלים המנדטורית. התחנה שידרה בירושלים במקביל לתחנת קול ישראל ששידרה בתל אביב. התחנה הועברה לשכונת רחביה לקראת סיומו של המנדט הבריטי, בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בקרבת מבנה האולפנים ברחוב הלני המלכה.[3]

במשך השנים עבר המבנה לשמש בית ספר מקצועי לתפירה ולימודים כלליים.

בשנת 2006 מכרה ליגת נשים למען ישראל את הבניין ליד יצחק בן-צבי. הבניין עבר שיפוץ יסודי במהלכו נחשף חלל מוסתר, בתוך רצפת הבניין, בו נמצאו פחיות שימורים ריקות, ששימשו ככל הנראה לאחסון חפצים, וגזיר עיתון, המתוארך לשנת 1948.[3] לאחר פרסום הידיעה על מציאת החלל המוסתר בעיתון "הארץ" אישרה בת של אחת העובדות כי במקום אכן פעל סליק של ההגנה.[2] השיפוץ הושלם בספטמבר 2012 והוקם בו בית הספר ללימודי ירושלים, ע"ש חיים קוברסקי הכולל ספרייה ציבורית גדולה.[4]

בשנת 2011 שופץ ושוחזר הצריף של משק הפועלות.[5]

המבנה עריכה

המבנה בן שתי הקומות, תוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, בסגנון הבינלאומי שרווח אז, את שיפוץ המבנה תכננה עדה כרמי-מלמד.[6]

במבנה כיום מרכזיה פדגוגית ומשרדים, ספרייה, חנות ספרים, אודיטוריום ל- 300 איש וקפיטריה.

גלריית תמונות עריכה

ביום א' בשבת, כ"ח אדר ב' בשנת חמשת אלפים ושבע מאות ליצירה, היא אלף ושמונה מאות ושבעים ושתים לחורבן, הונחה אבן הבניין לבית החלוצות בירושלים, בעצם ימי חורבנה של היהדות בגרמניה ובשואה האיומה שבאה על יהדות פולין אשר לא היה דומה לה בכל תולדותינו מזמן חורבן המקדש […] בימי בניין הבית החדש ידנו האחת עושה במלאכה והשנייה אוחזת בשלח […] והבניין הזה נוסף לעת כזאת, אות היא כי עלה נעלה ובנה נבנה".

מגילת היסוד

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית החלוצות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה