בית הכנסת הספרדי בווארנה

בית הכנסת "קהל גדול" שהוקם בווארנה אשר בבולגריה ב-1890

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בווארנהלאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר וארנה במזרח בולגריה בין השנים 18901950.[1]

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בווארנה
מבנה בית הכנסת הספרדי החרב בווארנה כפי שצולם ב-2011
מבנה בית הכנסת הספרדי החרב בווארנה כפי שצולם ב-2011
מידע כללי
סוג בית כנסת
כתובת סמוך לצומת הרחובות וארדאר ופרזוויטר קוזמה השכ' היוונית וארנה
מיקום וארנה
מדינה בולגריה
נוסח תפילה נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1890
תאריך פתיחה רשמי 1890 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 2
קואורדינטות 43°11′59″N 27°54′59″E / 43.19972°N 27.91639°E / 43.19972; 27.91639
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

  ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בווארנה

עדויות לקהילה יהודית מאורגנת בווארנה קיימות מראשית המאה ה-19. ב-1835 הגיעו לעיר עשרות רבות של פליטים יהודים מהעיר אדירנה לאחר השריפה הגדולה שכילתה את הרובע היהודי בעיר.[2] ב-1900 נכללה הקהילה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות הבולגרית ומנתה 1,300 נפשות, רובם ספרדים ומיעוטם אשכנזים.[3] קהילת וארנה הייתה מן הבודדות שבקהילות בולגריה אשר בהנהגתן כיהנו נשים ומבין 19 מנהיגי הקהילה 8 היו נשים, האחוז הגבוה ביותר בכל קהילות בולגריה.[4] ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, גורשו יהודי וארנה לערי שדה וכפרים מרוחקים ומנהיגי הקהילה נשלחו למחנה הריכוז סומוביט.[5] לאחר מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר 2,200 יהודים, רובם עלו למדינת ישראל במהלך גל העלייה ההמונית. ב-1949 נותרו בווארנה 331 יהודים.[6] בראשית המאה ה-21 חיו בווארנה כ-250 יהודים.[7]

המבנה עריכה

בית הכנסת נחנך ב-1890 וכונה "קהל גדול". המבנה שכן בשכונה היהודית של וארנה אשר הייתה חלק מהרובע היווני של העיר. לצד בית הכנסת שכנו מגורי הרב הראשי של הקהילה ומשרדי הקהילה. המבנה תוכנן בסגנון אדריכלי נאו קלאסי המשולב עם סגנון נאו-מורי. ב-1950 לאחר העלייה ההמונית לישראל הולאם המבנה. בתקופת הרפובליקה העממית הבולגרית נמנעה מיהודי וארנה הגישה לאזור. במגורי הרב שכנו משרדים של המודיעין הצבאי הבולגרי ובמשרדי הקהילה שכנו משרדי המטה הכללי של הצי הבולגרי. בהמשך, לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי שימש מבנה בית הכנסת כאולם איגרוף ובראשית המאה ה-20 נזנח. המבנה הוכרז אתר מורשת בולגרי, אך לא תוחזק ותקרתו קרסה לתוכו. נכון ל-2015 עמד המבנה חרב והוגדר כ"מבנה מסוכן".[7][1]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, pages 104-108.
  2. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 86.
  3. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), עמוד 65.
  4. ^ אלברט רומנו, אישים, בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 638-637.
  5. ^ חיים קשלס,המצב אחרי הגירוש, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
  6. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
  7. ^ 1 2 צבי קרן, הקהילה היהודית בווארנה, באתר "כולנו בולגרים".