בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני). המוסד היה מוקדה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית, שהיהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה.
בית מדרש לרבנים | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1854–הווה (כ־170 שנה) |
מיקום | |
מיקום | ברסלאו, פרוסיה |
מדינה | פרוסיה |
היסטוריה
עריכהבית המדרש נפתח ב-10 באוקטובר 1854. הוא מומן בעיקר על ידי הנדבן היהודי יונה פרֶנקֶל (בנו של דוד בן משה פרנקל), ובשל כך נקרא גם מכון פרנקל (Fränkel'sche Stiftung). הסמינר נועד למלא צורך חשוב שעלה כבר בראשית המאה ה-19: הכשרה מקיפה של רבנים מודרניים שירכשו השכלה כללית רחבה יחד עם מספיק ידע מסורתי ויוכלו להוות סמכויות דתיות בקהילות שעברו מודרניזציה גורפת ודחו את הרבנים מן הדור הישן; הטיפוס החדש של המנהיגות הדתית, שהתפתח במקביל במספר רב של אתרים, נועד לשמש ככהן דת האחראי על הרווחה והמצב המוסרי בקרב היהודים, לא כמשפטן בעל סמכות פוליטית כפי שהיה המרא דאתרא בעבר. הפער הגדול בין הרבנות המסורתית לקהל היה אחד מגורמי משבר ההתבוללות בשחר ימי האמנציפציה, וסמינר פרנקל נועד לספק פתרון מלא.
מנהלו הראשון וקובע הקו ההשקפתי בו היה הרב זכריה פרַנקל. בין המורים שהביא זכריה פרנקל היו צבי גרץ, יעקב ברנייס, מנואל יואל ובנדיקט צוקרמן.
תחומי הלימודים היו כתבי הקודש, הפירושים השונים, התרגומים ולימודי העברית והארמית. לימדו גם גאוגרפיה של ארץ ישראל, מבוא למשנה, התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, שפות קלאסיות, היסטוריה של העם היהודי והספרות היהודית, מדרשים, פילוסופיה דתית ואתיקה על בסיס מקורות יהודיים, נוהגים וטקסים, רוח ההלכה והיבטיה האזרחיים והפליליים, עם דגש על ענייני אישות.
תלמידי הסמינר, שהוכשרו לרבנות, חויבו בלימודים כלליים ובהשגת תואר דוקטור. הם היו פטורים מתשלום, זכו לתנאי פנימייה ולעיתים גם קיבלו מלגות. רבים התפרסמו בהמשך כמנהיגים רבניים ורוחניים בקהילותיהם. בין בוגרי הסמינר היו ישראל לוי, יצחק משה אלבוגן, משה גידמן, חנוך יהודה קאהוט, משה גסטר, לאו בק, מיכאל גוטמן, יואכים פרינץ, הרמן שרייבר ועוד. מתוך 728 בוגרים במהלך השנים, 249 הוסמכו לרבנות.
לסמינר הייתה, החל מ-1851, הוצאה לאור יוקרתית שפעלה ברציפות (עם הפסקה קצרה אחת) עד לסגירתה על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בספטמבר 1938, כאשר נסגר גם הסמינר.
בית המדרש היה המוסד הראשון מסוגו בגרמניה, ושימש דגם למוסדות נוספים: בית המדרש לרבנים באמריקה נקרא בשם זה כחיקוי לברסלאו, ובית המדרש לרבנים בבודפשט גם הוא חיקה את הקו שננהג שם. המכון היה מרכז של חוקרי חכמת ישראל, וממנו הופצו רעיונות היהדות הקונסרבטיבית המוקדמת. ההיסטוריון מרדכי ברויאר כותב: "הסמינר שבברסלאו נעשה לאב-טיפוס של מוסד ללימודים גבוהים, שראה במדען יהודי-מודרני את הדמות האידיאלית של רב המשלב מנהיגות דתית עם מחקר מדעי. בכך שימש הסמינר בברסלאו דוגמה למוסדות אחרים שקמו לאחר מכן בצמידות לזרמים שונים ביהדות, ואילו הוא בעצמו נעשה למרכז הרוחני של הזרם "הפוזיטיבי-היסטורי", שנטל על עצמו לאחר מכן את השם "קונסרבטיבי". בכך ביקש להביא לידי ביטוי את הפער שבין עמדתו לבין שאר הזרמים, הן האורתודוקסי הן הליברלי".[1]
לקריאה נוספת
עריכה- מיכאל א' מאיר, "חילוקי דעות על חינוך מודרני לרבנים בגרמניה של המאה הי"ט", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1973.
- "Positive-Historical Judaism" – The Jewish Theological Seminary in Breslau, בתוך: Christian Wiese, Challenging Colonial Discourse: Jewish Studies And Protestant Theology In Wilhelmine Germany, Brill, 2005. עמ' 83-88.
- קריסטינה טומה - "סמינר ברסלאו או לגיטימציה חדשה של היהדות באירופה של המאה ה-19" (Seminarul de la Breslau sau o nouă legitimare a iudaismului în Eurpa secolului XIX). ברומנית
- אורי קובר, "בית המדרש לרבנים בברסלאו", בתוך: שמואל ק' מירסקי (עורך), מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, ניו-יורק תשט"ז 1956, עמ' 605 - 633
- מיכאל א' מאיר, "הקמתם של בתי מדרש לרבנים בגרמניה - מבט השוואתי", בתוך: עמנואל אטקס (עורך), ישיבות ובתי מדרשות, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ז, עמ' 199 - 207
- גיא מירון, "הסמינר לרבנים בברסלאו – הדור האחרון", בתוך: גיא מירון (עורך), מברסלאו לירושלים, בתי מדרש לרבנים: פרקי מחקר והגות, ירושלים, תשס"ט, עמ' 86 – 99
קישורים חיצוניים
עריכה- א"א אורבך, זכריה פרנקל, ישראל לוי, שאול הורוביץ, שלושת מורי התלמוד של הסמינר בברסלוי, פורסם ב: Das Breslauer Seminar, (1963), 175-185, באתר Academia.edu
- "הסמינר היהודי-תאולוגי (מוסד פרנקל)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- המתווה לבית המדרש מאת פרנקל, (1854). (בגרמנית)
- הדו"חות השנתיים של בית המדרש לרבנים, 1854-1937. (בגרמנית)
- ספר חצי-היובל (1879) ספר היובל לבית המדרש (1904). (בגרמנית)
- בית המדרש לרבנים (ברסלאו), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מרדכי ברויאר, "בין סמינר לישיבה", בתוך: המעין, תמוז תשנ"ה