בית הפגודה

בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1925 ומאופיין בסגנון אקלקטי

בית הפגודה או בית האונייה הוא בניין בלב תל אביב אשר נבנה בשנת 1925 ומאופיין בסגנון אקלקטי. הוא מעורר עניין כחלק מההערכה הציבורית הגוברת לאדריכלות התל אביבית של שנות ה-20 של המאה ה-20, ונחשב כיום לאחד מהבניינים המרשימים שנבנו בתקופה זו.

בית הפגודה
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' נחמני 20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1925
תאריך פתיחה רשמי 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אלכסנדר לוי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון האקלקטי בארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′57″N 34°46′27″E / 32.06588333°N 34.77423889°E / 32.06588333; 34.77423889
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית הפגודה
בית הפגודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבניין, הממוקם בכיכר המלך אלברט, בין הרחובות נחמני ומונטיפיורי, תוכנן בשנות ה-20 לבקשת מוריס בלוך, אלמן אמיד שעלה ארצה מארצות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה.[1] הוא תוכנן ידי האדריכל אלכסנדר לוי,[1] בהשראת פגודה מזרח-אסייתית ומאופיין ב-21 קשתות, עמודים דוריים ומאפיינים אחרים המחברים בין אדריכלות המזרח הרחוק, אדריכלות אסלאמית ואדריכלות מערבית מודרנית וקלאסית.[דרוש מקור] הבניין נבנה בידי יצחק טגנסקי ובניו שבנו עוד מבנים רבים בתחילתה של תל אביב.[דרוש מקור]

בלוך התגורר באחת הדירות בקומה השנייה. במרפסת הוא תלה שלושה דגלים: דגל ארצות הברית, דגל בריטניה, ואת הדגל הציוני. שתי דירות בקומה הראשונה הוא הקדיש לקליטת בני משפחה שעלו לארץ. בשנות ה-30 שכנה בקומה השלישית קונסוליה פולנית, ומגורי הקונסול, דב האוזנר (אביו של גדעון האוזנר). בשנת 1935 הותקנה בבניין מעלית נוסעים על ידי מהנדס החשמל יהודה גזונטהייט. המעלית, שהייתה מהראשונות בארץ ישראל, הפכה לאטרקציה בקרב תושבי העיר.[1]

בלוך נפטר ב-1943, הבעלות על הבניין עברה מיד ליד, במקום מגורים נכנסו אליו עסקים ובתי מלאכה, מצבו התדרדר,[2] והחל משנות ה-60 היו תוכניות להריסתו.[3] ב-1995 קנה אותו היזם והקבלן ראובן פלד, על מנת לשפץ אותו. אולם לפני שהשיפוץ החל, הוא מכר אותו תמורת כ-5.2 מיליון דולר למיליארדר היהודי-שוודי רוברט וייל,[4] והשיפוץ החל בשנת 2000.[1] הבניין נחשב לאחד מסמליה של תל אביב. הוא דוגמה בולטת לתהליך השיפוץ והשימור ברחובותיה של העיר, ונחשב לאחד מהבתים היקרים ביותר בתל אביב בפרט ובמרכז הארץ בכלל.

גלריית תמונות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית הפגודה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 שולה וידריך, יוסי גולדברג וד"ר עירית עמית-כהן, בית הפגודה (בית מוריס בלוך), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
  2. ^ טוביה כרמל, אין מציל ל"בית הפגודה", למרחב, 27 במאי 1970 המשך
  3. ^ יהושע שמש, בית האניה "טובע" בים הקידמה..., הצופה, 18 במרץ 1966
  4. ^ אלעזר לוין, ‏משפץ 'בית הפגודה': לפעמים אפשר גם להרוויח, באתר גלובס, 28 ביולי 1997