למרחב
למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971. עורכי העיתון היו ישראל אבן נור, משה כרמל, אברהם תרשיש ודוד פדהצור אך הרוח החיה, קובע הקו האידאולוגי וכותב רוב המאמרים הפרוגרמטיים בעיתון היה ישראל גלילי.
 | |
| לוגו העיתון | |
| תדירות | עיתון יומי |
|---|---|
| סוגה | חדשות |
| פורמט | ברודשיט |
| מו"ל | למרחב עיתון יומי בע"מ |
| בעלים |
אחדות העבודה  |
| תאריכי הופעה | 2 ביוני 1954 – 31 במאי 1971 (17 שנים) |
| שפה | עברית |
| מדינה | ישראל |
  | |
היסטוריהעריכה
הגיליון הראשון של כתב העת, שהוגדר כ"דו-שבועון מדיני", יצא ב-2 ביוני 1954, אולם החל מדצמבר 1954, בעקבות היפרדותה של המפלגה ממפ"ם, הפך כתב העת לעיתון יומי. עם הקמת מפלגת העבודה הישראלית ב-1968 עברה השליטה בו לידי הקיבוץ המאוחד. ב-31 במאי 1971 יצא גיליונו האחרון כעיתון עצמאי ולמחרת התמזג עם "דבר" (בדש הפנימי של "דבר" נכתב שמו הרשמי של העיתון: "דבר - מאוחד עם למרחב").
העיתון החזיק בדרך כלל ארבעה עמודים וכמעט לא היו בו תצלומים אלא בעיקר איורים.
משאעריכה
חשיבותו של "למרחב" מלבד היותו עיתון מפלגתי הייתה במוסף הספרותי שלו "משא", שצורף לו כל יום שישי. משא יצא כדו-שבועון עצמאי מ-1951, ומדצמבר 1954, עם הפיצול במפ"ם, הפך למסונף ל"למרחב". לאחר המיזוג עם "דבר", המשיך משא לצאת כמדור בעיתון זה.
את "משא" ערך במשך רוב שנותיו אהרן מגד. בנוסף למגד ערכו את "משא" גם אברהם שאנן ויצחק בצלאל. משא ריכז סביבו חבורה ספרותית בה היו חברים אמיר גלבע, זרובבל גלעד, בנימין גלאי, משה שמיר, מתי מגד, יגאל מוסנזון, חיים גורי, נתן שחם, חיים חפר, ע. הלל, ט. כרמי, חנוך ברטוב ודן בן אמוץ, כולם סופרי דור תש"ח שהיו מקורבים אידאולוגית באותה עת למפלגה. בין המשתתפים האחרים ב"משא" היו רם עברון (ביקורת קולנוע), אברהם עוז (ביקורת תיאטרון) ומשה נתן.
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- למרחב, באתר תנועת העבודה הישראלית
- משה שמיר, סופרי משא ויחסם אל בן-גוריון, עיונים בתקומת ישראל 2, 1992, עמ' 426-411
- אורלי צרפתי, למרחב - גלגולו של עיתון בין פילוג לאיחוד, קשר 35, חורף 2007, עמ' 135-118.