פתיחת התפריט הראשי

בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש בטעות ועצמות המת נפרסו והתפזרו בשטח. חז"ל גזרו שעפר השדה מטמא את הנוגע בו או הנושא אותו כאילו נגע או נשא מת, מחשש שמא נגע או הזיז עצם קטנה ולא הבחין בכך. "פרס" הוא מלשון פריסה ושטיחה.[1]

עפר השדה מטמא במגע ובמשא עד מרחק מאה אמות מן הקבר.[2] לעומת זאת, מי שמאהיל על שדה זה ולא נגע או הזיז את עפרו - טהור.[3] ניתן לטהר את בית הפרס, על ידי בדיקה (סריקה) מדוקדקת של כל השטח ואיתור כל העצמות הפזורות בו.[4]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פירוש המשנה לרמב"ם, אהלות פרק ב משנה ג ופרק יז משנה א. לפירושים נוספים ראו תוספות יום טוב, מסכת נידה, פרק ז משנה ה.
  2. ^ משנה, מסכת אהלות, פרק י"ז, משנה א'
  3. ^ משנה מסכת אהלות פרק ב משנה ג
  4. ^ תלמוד בבלי מסכת כתובות דף כח עמוד ב
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.