בית ענות

12 staemme israels heb.svg

בֵּית עֲנוֹת היה יישוב מקראי בממלכת יהודה הנזכר ברשימת הערים של נחלת שבט יהודה, בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ט, בקבוצה 8 של הערים: ”חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר, וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן, עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן“.

בית ענות במקראעריכה

בית ענות נזכרת פעם אחת ויחידה במקרא, ברשימת ערי יהודה בספר יהושע, פרק ט"ו, בקבוצה 8 מבין הערים, קבוצה שמקומה בהר יהודה צפונית לחברון.

רשימה זו היא המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה המקראית. ניתוח טקסטואלי והסטורי מראה כי היא חלק מרשימה גדולה יותר שכללה גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ח, כלומר את מלוא היקפה של ממלכת יהודה. הרשימה איננה מהתקופה המשוערת של יהושע או של ההתנחלות, שכן היא משקפת שיא יישובי אליו הגיעה ממלכת יהודה רק במאות 7–8 לפסה"נ, בערך ימי חזקיהו או יאשיהו (עדיפות מסוימת לאחרון)[1]. אשר למהות הרשימה המקורית יש מחלוקת. היה מקובל להניח שהיא שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה, שכן הערים ערוכות בקבוצות גאוגרפיות. אולם גבולותיהן של הקבוצות אינם מוגדרים, והן נכנסות לעיתים זו לתוך זו. כל שניתן לומר הוא שהרשימה משקפת את המצב היישובי בממלכת יהודה, כנראה בימי יאשיהו. סקר הר יהודה והמחקר הנלווה אליו תומך במסקנה זו[2].

גלגולי השם והיישוב לאור המקורות[3]עריכה

שיחזור שמה המקורי של בית ענות הוא בעייתי, לאור הנתונים הטקסטואליים השונים. בנסחי המסורה הוא מופיע תמיד כ'בית-ענות'. אשר לתרגום השבעים, הצורה המשתקפת מנוסח ה-70א היא 'בית-ענון', ומה-70ב 'בית-ענם'. יש הקושרים שם זה ל'בית-ענו' הנזכרת בספר יהודית (א 9) כיישוב ביהודה, כנראה דרומית לירושלים. אוסביוס בספר האונומסטיקון מביא צורה הדומה ל-70א[4]; בערך עין[5] הוא מזכיר כפר בן זמנו בשם 'בית-עניין' או (לפי היארונימוס) 'בית-ענים' (Bethennim), המצוי 2 מילין מהאלה ו-4 מילין מחברון; בערך עינם[6], אותו הוא מביא בצורה 'עיניים', חוזר ונזכר אותו כפר בצורה 'בית-ענים'. מקובל להניח בעקבות רובינסון[7] כי השם המקראי, וגם שם היישוב מימי אוסביוס, נשתמרו בח' בית-עינון (במפות החדשות: בית-ענון).

לפי דעה נפוצה אין 'בית-ענות' אלא צורה משנית או שיבוש של השם 'בית-ענת', הקשור לאלה הכנענית בשם זה[8]. מרגוליס[9] סבור שגם נוסח ה-70ב אינו אלא שיבוש אופייני לצורה 'בית-ענת'. מאידך, פרט לנוסח המסורה עצמו כל הנתונים הטקסטואליים (לרבות ה-70ב) הם וריאציות על השמות 'בית-ענ{ו}ן' או 'בית-ענ{י}ם', כאשר האותיות 'ם' ו-'ן' בסופי מילים מתחלפות תכופות הן בעברית והן ביוונית[10]. אבי-יונה[11] שיחזר את שם היישוב מימי אוסביוס כ'בית-עיניים'. אנשי הסקר הבריטי הציעו פתרון מקורי, בעקבות גזניוס, לפיו כשם ש'עינון' בערבית הוא ריבוי של המילה עין\מעין, כך גם הצורה 'ענות' (או עיניים) עשויה להיות ריבוי של אותה מילה בעברית[12]. קלאי[13] הציע כי לפנינו אחד מאותם שמות שבמקורם לא נסתיימו בעיצור ולפיכך נהגו בצורות שונות כבר בתקופה קדומה, והגיוונים הטקסטואליים אינם שיבושים אלא משקפים צורות ממשיות שונות של השם. - לסיכום, נראה כי במחקר החדש מתגבשת הדעה כי הצורות 'בית-ענ{ו}ן' או 'בית-ענם\ענים\עיניים' הן המקוריות, ומכל מקום אין הצורה 'בית-ענות' קשורה לאלה ענת. למניעת סירבול מצוין היישוב כאן כ'בית-ענות'.

בעיית הזיהוי[14]עריכה

מקובל היה כמעט ללא עוררין במחקר כי ח'רבת בית-עינון, שבסמוך לכפר הערבי בית עינון, לא זו בלבד משמרת את שם היישוב הקדום, אלא אף יש לזהותו בה. מסתמכים הרבה על סקר החרום של משה כוכבי[15] על בסיס דיווחם של חרסים מהתקופה ה'ישראלית' II. ח' בית-ע{י}נון[16] כוללת שרידי כנסייה ביזנטית (אתר 1) ובמרחק מה חורבה קטנה (אתר 3), שתיהן שוכנות בלב העמק. הגדרת החורבה כ'תל'[17] נראית מופרזת: זוהי חורבה ששטחה כ-6 דונם ואף פחות, אין להבחין בה הצטברות עיים קדומים וחרף דלילות המבנים המאוחרים הממצא הקראמי דל (12 שפות בס"הכ). נראה שבעמק היה יישוב כלשהו בתקופת הברונזה הקדומה 1, ששרידיה נמצאו בסקרים הן בחורבה והן בסמוך למעין[18]. בפעולות בניה בכפר הקטן שבחורבה נתגלו גם כלי חרס משלב המעבר בין תקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת: ספק אם מדובר ביישוב, וייתכן שכאן קבורות בלבד. כיוון שהחורבה מצויה בלב עמק מעובד, שבשוליו כמה אתרים גדולים, ייתכן מאוד ששאר השרידים הקדם-ביזנטיים שייכים רק לאתר-בת של אחד היישובים הללו, ושמא אינם אלא חרסי-שדה בלבד. בדיקת קופסאות החרסים והרישומים מורה כי בסקר כוכבי נמצא באתר אך שבר שפה יחיד מתקופת הברזל (שלב 2), ובסקר הר יהודה של אבי עופר אף לא אחד[3]. לאור אופיו של האתר ספק אפוא אם נתקיים בו יישוב של ממש בתקופה זו, אף אין מוכר כל יישוב משמעותי מאותה תקופה בהר-יהודה השוכן כמו ח' בית-ע{י}נון בלב עמק מישורי. האתר הסמוך ביותר לח' בית-ע{י}נון ואשר מתאים לזיהוי בית-ענות\ן הוא ח' רס א-טויל[19], השולטת על העמק בו שוכנת בית-ע{י}נון וממוקמת רק כ-1,500 מ' ממנה.

ח' רס א-טויל[20]עריכה

ח' רס א-טויל[19] נמצאת בנ"צ 1636.1083, גובה מוחלט 1,013 מ', גובה יחסי 32 מ', תצפית מצוינת, שטח מרבי מוערך בכ-45 ד'; החורבה משתרעת מעבר לתחום המסומן במפות, וכוללת את האוכף שמדרום לפסגה העיקרית. אתר זה הוא אחד מאתרי תקופת הברזל הגדולים, החזקים, הגבוהים והמוגנים ביותר שבהר-יהודה כולו. ראשית היישוב בתקופת הברזל 1 (כ-23 ד'), אז שני האתר בגדלו רק לתל חברון, וכך גם בתקופת הברזל 2א (כ-28 ד'). בתקופת הברזל 2ב שטחו מוערך בכ-33 ד' והוא הגדול באתרי ההר, לפני חברון; בתקופת הברזל 2ג האתר הוא השני בגדלו בהר (כ-44 ד'), אחרי דביר ולפני חברון. תקופת הברזל 2ד בולטת בייצוגה באתר, שהוא אולי מהבודדים הנותרים בשיא היקפם (כ-45 ד') גם לאחר מסע סנחריב וחוזר להיות הגדול באתרי ההר. לאחר מכן נחלש היישוב בהדרגה: כ-25 ד' בתקופה הפרסית (עדיין הגדול באתרי ההר), כ-17 ד' ושמא הרבה פחות בתקופה ההלניסטית. מהתקופה הרומית טרם זוהו שרידים באתר, ובתקופה הביזנטית הוא נושב לאחרונה, בהיקף צנוע (אולי רק כ-4 ד'); בתקופה זו מתחיל לפרוח היישוב בעמק, בו אף נחשפה כנסייה[21].

שמו הנוכחי של האתר הוא שם ערבי המצביע על גובהו הבולט, ומכאן ששמו הקדום אבד או נשתמר בסביבות האתר. אשר למרחקים שמביא אוסביוס בספר האונומסטיקון הרי לפיהם בית-עניין\ם מצויה במרחק 2 מילין (כ-3 ק"מ) מהאלה היא טרבינתוס\ בטנה\ ממרא, כיום ראמת אל חליל (אלוני ממרא), ו-4 מילין (כ-6 ק"מ) מחברון. ח' רס א-טויל ממוקמת כ-3.4 ק"מ צפון-מזרחה לראמת אל-חליל וכ-5.8 ק"מ צפון-צפון-מזרחה לחברון הקדומה, בעוד שח' בית-ע{י}נון מצויה אך כ-1.9 ק"מ (מעט יותר ממיל אחד) מראמת אל-חליל וכ-4.5 ק"מ (כ-3 מילין) מחברון; הנתון כאילו המרחק מראמת אל-חליל הוא כ-3 ק"מ[22] מופרך בעליל. אמנם אין לדקדק עם נתוני אוסביוס על קוצו של יוד, אך מכל מקום הם מתאימים היטב לרס א-טויל, אף יותר מאשר לבית-ע{י}נון. לפי הצעת זיהויה של בית-ענות\ן עולה כי זו נוסדה ברס א-טויל בתקופת הברזל 1, ובמהלך כל תקופת המקרא ועד התקופה ההלניסטית נתקימה באותו מקום: עיר גדולה ששדותיה משתרעים בעמק עד מעבר למקור המים שבעין בית-ע{י}נון. בתקופות שגשוגו של האתר נתקימו בעמק יישובי-בת ("חצרים"?) של העיר, באתרה של ח' בית-ע{י}נון ושמא במקומות נוספים. ייתכן שהאתר הקדום ברוג'ם אל-קצר, בהמשך רכס ספר המדבר, מהווה אף הוא יישוב-בת כזה. נראה שבתקופה הרומית עבר היישוב לעמק, ובתקופה הביזנטית נתקיים הן בעמק והן ברס א-טויל. יש להניח ששני האתרים הוכרו בתקופה זו באותו שם, אך אבזביוס כיוון בנתוניו לאתר שודאי הוכר כקדום ואולי עדיין החשוב יותר, ברס א-טויל. רק בראשית התקופה האיסלמית ניטש סופית רס א-טויל. שם היישוב נותר בחורבה המאוחרת, בעוד ששם האתר הקדום ניטש לטובת שם המבטא את גובהו יוצא הדופן ומיקומו הנראה למרחקים.

לקריאה נוספתעריכה

  • משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89.
  • אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17-71.
  2. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 31: 74-92, 4: 21-25.
  3. ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 24-26
  4. ^ אונומסטיקון 94, שורה 20–21 {מס' 230})
  5. ^ אונומסטיקון 24, שורה 15–17 {מס' 74}
  6. ^ אונומסטיקון 95 {מס' 474}
  7. ^ Eduard Robinson, Later Biblical Researches in Palestine etc. (= Biblical Researches III)., 1852, עמ' 281
  8. ^ ליונשטאם, בית ענות אנציקלופדיה מקראית, כרך ב, עמ' 96
  9. ^ M.L. Margolis, The Book of Joshua in Greek (Parts I-IV: Joshua 1,1-19,38), 1931/8, עמ' 316
  10. ^ .Auld A.G, A Judean Sanctuary of `Anat (Josh. 15:59)? ., Tel Aviv 4: 85-86, 1977
  11. ^ מיכאל אבי-יונה, גיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל: למן שיבת-ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי., ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ט, עמ' 158
  12. ^ Conder, C.R. & Kitchener, H.H, The Survey of Western Palestine, Vol. III - Judaea. (Sheets XVII-XXVI), London: PEF, 1883, עמ' 311, וכן אינדקס:108.
  13. ^ .Kallai (Kleinmann), Z, Historical Geography of the Bible, 1986, עמ' 391
  14. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 24-25
  15. ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: 58-57,29 , אתר 118
  16. ^ אתר 3,1/27/310{16-10}) בסקר א"י
  17. ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: 57
  18. ^ אתר 1/18/310{16-10} בסקר א"י
  19. ^ 1 2 אתר 1/38/310{16-10} בסקר א"י
  20. ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 25-26
  21. ^ יצחק מגן, כנסייה ביזאנטית בבית ענון (בית ענות) שבהר חברון., קדמוניות כה, תשנ"ב, עמ' 44-40
  22. ^ אנציקלופדיה מקראית כרך ב: עמ' 96