בן-הדד השני

בֶּן-הֲדַד השני בתעודות ארמיות הוא מופיע בשם בר-הדד וגם הדד-אידרי.[1] היה מלך ארם דמשק אשר שלט באמצע המאה ה-9 לפנה"ס בימי אחאב מלך ישראל. נלחם שלוש פעמים נגד ישראל והיה אחד ממנהיגי ברית הממלכות שנלחמו נגד אשור בקרב קרקר. הוא היה בנו או נכדו של בן-הדד הראשון. אחריו מלך חזאל.

במלחמתו הראשונה (ככל הנראה בשנת 855 לפסה"נ[2]) נגד ישראל הצליח בן הדד יחד עם 32 מלכים שהיו וסלים של ארם להביס את צבא ישראל ולהטיל מצור על הבירה שומרון, המצור גרם ללהט פטריוטי בקרב תושבי ישראל ואחאב הצליח להביס את בן הדד[3]. שנה לאחר מכן כינס בן הדד שנית את צבאו ונערך בעיר אפק (ככל הנראה פיק בגולן, או תל עין גב). גם בקרב זה הצליח אחאב להכות את הארמים, וניצחון זה הביא לשינוי ביחסים בין הצדדים: בן הדד התחייב להחזיר לאחאב את הערים שנלקחו מידי עמרי אביו, ולהעניק לסוחרי ישראל זכויות סחר ("חוצות") בדמשק.

בן הדד היה אחד משלושת המנהיגים העיקריים של ברית שתים עשרה הממלכות (יחד עם אחאב ואירחולינה מלך חמת) שבשנת 853 לפנה"ס נלחמו באימפריה האשורית בקרב קרקר והצליחו לבלום את התפשטותה מזרחה. לפי המונולית מכורח צבאו של בן הדד היה הגדול ביותר מצבאות הברית וכלל 1200 מרכבות, 1200 פרשים ו-20 אלף רגלים.

לאחר בלימת הצבא האשורי שבו הממלכות האזוריות להילחם זו בזו. שלוש שנים לאחר המלחמה הקודמת של בן-הדד עם ממלכת ישראל, יצא אחאב בשנת 852 לפנה"ס יחד עם יהושפט מלך יהודה למלחמה כנגד בן הדד ברמות גלעד, אך הוא נהרג בקרב וצבאו נסוג[4]. בשנת 842 לפנה"ס התרחשה הפיכה שלטונית בארם, ובן-הדד השני נרצח על ידי חזאל שמלך אחריו.[1] במדרש תנחומא נכתב שבן הדד אמר את המילים "והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו" הוא התכוון לתורה.[5]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 עורכים: משה גרינברג ושמואל אחיטוב, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל, הוצאת י"ל מגנס, 1994, עמ' 33
  2. ^ בנימין מזר, "מלחמות ישראל וארם בימי בית עמרי", י. ליוור (עורך), "היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל בימי המקרא, עמ' 210-212.
  3. ^ ספר מלכים א', פרק כ'
  4. ^ ספר מלכים א', פרק כ"ב
  5. ^ אוצר אישי התנ"ך, האות ב', עמוד פא


הקודם:
בן-הדד הראשון
מלך ארם דמשק הבא:
חזאל