פתיחת התפריט הראשי

בנו לנדסברגר

בנו לנדסברגר (21 באפריל 1890 - 26 באפריל 1968) היה אשורולוג גרמני, יהודי יליד שלזיה המורבית, אחד מחשובי החוקרים בתחומו. תרם תרומות חשובות לחקר הלקסיקוגרפיה האשורית-בבלית והשומרית, הקטגוריות הדקדוקיות ובניית המלים בשפות השמיות ובשומרית.

בנו לנדסברגר
Benno Landsberger
בנו לנדסברגר
לידה 21 באפריל 1890
פרידק, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1968 (בגיל 78)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יחד עם עמיתים אחרים חיבר את המילון לשפה האשורית של המכון למזרחנות של אוניברסיטת שיקגו (1956).

נעוריו ולימודיועריכה

לנבסברגר נולד בפרידק-מיסטק בשלזיה המורבית, בימי השלטון האוסטרי במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. כיום עיר הולדתו שייכת לרפובליקה הצ'כית. היה בנם היחיד של לאופולד לנדסברגר, בעל מפעל, ומרגרט לבית היטשמן.[1]

אחרי לימודי תיכון באוסטרבה, החל משנת 1908 למד מזרחנות באוניברסיטת לייפציג בגרמניה אצל מורים כמו אוגוסט פישר (ערבית) והיינריך צימרן (אשורולוגיה). ב-1914 סיים לנדסברגר את עבודת הדוקטורט שלו בפילולוגיה שמית - בנושא לוח שנה הפולחני המקומי של הבבלים הקדומים, ובעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרי. שרת כקצין ובשנת 1916 נפצע קשות בקרבות בחזית המזרחית. משום כך זכה בעיטור צבאי - צלב הזהב להצטיינות.

בחזרתו לאוניברסיטת לייפציג בתום המלחמה, השלים בשנת 1920 עבודת ה"הביליטציה" בנושא לוחות השנה לצרכים פרטיים של האשורים והבבלים, והתמנה לפרופסור שלא מן המניין ב-1926.

ב-1928 ירש את הקתדרה של פטר יינסן באוניברסיטת מרבורג, אך חזר כעבור שנה (1929) ללייפציג כדי להיות שם יורשו של צימרן בחוג לאשורולוגיה. לצידו של לנדסברגר פעל אז באוניברסיטת לייפציג גם פרידריך-וילהלם וייסבך. עם התלמידים במכון למזרחנות שם נמנו אדם פלקנשטיין, האנס גוסטב גיטרבוק, פ.ר. קראוס ווולפרם פון זודן.

הקריירה המאוחרתעריכה

כיהודי, בהתאם ל"חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי" של המשטר הנאצי החדש, סולק לנדסברגר ב-1935 מתפקידיו הציבוריים בגרמניה. בנסיבות אלה נסע לטורקיה, שבה מצא משרה באוניברסיטה החדשה של אנקרה, בפקולטה לשפות, היסטוריה וגאוגרפיה (Dil ve Tarih-Cografya Fakültesi) שהוקמה ברוח המשטר הרפובליקני של מוסטפא כמאל אטאטורק. כיהן באנקרה כפרופסור לחקר המזרח הקדום בין השנים 1948-1935. בדומה ללנדסברגר, גם גיטרבוק וקראוס יצאו באותה תקופה לגלות טורקיה. ב-1948 היגר לארצות הברית כדי לעבוד כפרופסור לאשורולוגיה במכון למזרחנות של אוניברסיטת שיקגו עד 1955. בתקופה זו קיבל אזרחות אמריקאית.

לנדסברגר חיבר ספרי לימוד חשובים וערך מחקרים בלשניים יסודיים בתחום האשולוגיה והעביר לתלמידיו את מיטב המסורת המדעית הגרמנית. הקדיש תשומת לב מיוחדת להיסטוריה של המלים בהתפתחותן, למלים שהשומרים, האשורים והבבלים השתמשו בהן בזיהוי בעלי החיים או הצבעים וכו'. שיתוף פעולה פורה התפתח בינו ובין היסטוריון המשפט הקדום פאול קושאקר. בין תלמידיו בשיקגו יש לציין את חיים תדמור ואת אברהם מלמט.

לנדסברגר נפטר בשיקגו עקב מחלה ב-1968.

בחייו הפרטיים - לנדסברגר היה רווק. היה ידוע בהומור השחור שלו ובאהבתו לסיגרים ולבירה.

פרסים ואותות כבודעריכה

  • 1914 - צלב הזהב להצטיינות - בעת שרותו הצבאי
  • 1958 - חבר בהתכתבות של האקדמיה הסקסונית למדעים בלייפציג
  • 1965 - פורסם קובץ מחקרים לכבודו

Chicago AS - Studies Presented to Benno Landsberger on His Seventieth Birthday

מספריו ומאמריועריכה

  • Der kultische Kalender der Babylonier und Assyrer : I. Die altbabylonischen Lokalkalender, Leipzig 1914 thesis) Leipzig Semitic Studies Bd 6, H, 1 February 1915) (לוח השנה הפולחני של בבל ואשור: לוח השנה המקומי בבבל הקדומה)
  • Assyrische Handelskolonien in Kleinasien aus dem dritten Jahrtausend, Leipzig 1925 (Der Alte Orient, Bd. 24. H. 4 (המושבות המסחריות האשוריות באסיה הקטנה באלף השלישי לפנה"ס)
  • Die Fauna des alten Mesopotamien nach der 14. Tafel der Serie Har-ra=Hubullu, Hirzel, Leipzig 1934 פאונה של מסופוטמיה הקדומה לפי הלוח ה-14 מהסדרה Har-ra=Hubullu)
  • Die Serie ana ittisu, Pontificum Institutum Biblicum, Roma 1937 (הסדרה ana ittisu)
  • Die Babylonischen Termini fur Gesetz und Recht 1939, Koschaker Festschrift (המוחנים הבבלים לחוק ומשפט) בכתב עת לכבוד פאול קושאקר
  • Sam'al. Karatepe herabelerinin ke¸sfi ile ilgili ara¸stirmalar; Birinci kisim, Ankara 1948
  • (בשותפות) Materialen zum sumerischen Lexikon Roma 1937- (חומרים ללקסיקון שומרי)
  • 1954 - Assyrische Königsliste und Dunkles Zeitalter JCS, 8 רשימות מלכים אשורים ו"התקופה האפלה"
  • 1955 - Remarks on the archive of soldier Ubarum JCS ,9 הערות של הארכיון של החייל Ubarum
  • The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago (ed. with others) Chicago 1956- (בשותפות) המילון האשורי של המכון למזרחנות של אוניברסיטת שיקגו
  • 1967 The Date Palm and Its by- products according to the Cuneiform sources AfO Beiheft עץ התמר ומוצרי הלוואי שלו לפי מקורות בכתבי היתדות
  • Akkadisch-hebräischen Wortgleichungen 1967 - השוואות אכדיות-עבריות

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Deutsche Biographie