בניין משטרת מחנה יהודה

תחנת משטרה בירושלים

בניין משטרת מחנה יהודה או בית הקונסול מור הוא מבנה אבן דו קומתי ברחוב יפו בירושלים בסמוך לישיבת עץ חיים ולשוק מחנה יהודה. המבנה עבר גילגולים רבים החל מהתקופה העת'מאנית.

בניין משטרת מחנה יהודה
PikiWiki Israel 49065 Police station in Jaffa st.Jerusalem.JPG
מידע כללי
סוג תחנת משטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים משטרת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1860
תאריך פתיחה רשמי 1860? עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′07″N 35°12′50″E / 31.785295°N 35.21377°E / 31.785295; 35.21377
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בניין משטרת מחנה יהודה
בניין משטרת מחנה יהודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
האריות בכניסה למבנה

היסטוריהעריכה

המבנה הוקם סביב שנת 1860 כאחת מ-17 מצדיות, שנועדו לשמור על הדרך שבין נמל יפו לשער יפו. לקראת סוף המאה ה-19 חדל הבניין לשמש כמצדית, נמכר והפך למשכנו של הקונסול הבריטי באותה העת, נואל טמפל מור. מור יזם בבניין שינויים, ששינו לחלוטין את צורתו המקורית. אלה כללו הרחבה משמעותית של קומת הקרקע, הוספת קומה שנייה והקמת אורווה בצמוד לבית. בחצר הגדולה ניטע בוסתן, שהוקף בגדר אבן. יורשיו של מור המשיכו להשתמש בבית עד לסוף המאה התשע-עשרה, כאשר נמכר הבית לערבי מהכפר עין כרם בשם מרחייב. מרחייב השכיר את הבית למשפחת יהודית מבולגריה בשם משפחת אריה, שהתגוררה במקום עד לכיבוש ירושלים בידי הבריטים בשנת 1917. במהלך מגוריה של משפחת אריה בבית, נקבעו בחזיתו שני אריות מפוסלים, יצירתו של האמן הירושלמי ר' שמחה יאנובר.[1]

בימי המנדט הבריטי הפך המקום לתחנה אזורית של משטרת המנדט ולאחר קום המדינה עבר לשמש כתחנה אזורית של משטרת ישראל.

בשנת 2003, במסגרת העבודות להרחבת רחוב יפו על מנת לאפשר את מעבר הרכבת הקלה, פורקה חומת האבן של הגן ועמודי השער והאריות הוצבו מחדש בצמוד לקיר המבנה.

נכון לשנת 2021 משמש המקום את משטרת ישראל כמשרד אבידות ומציאות.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלומי שטרית ואורי קוסובסקי, משטרת ישראל בשביל ישראל: מבני משטרה היסטוריים בארץ ישראל, 2013, עמ' 309-307