בנימין אמירה
בנימין אמירָה (כ"א בסיון ה'תרנ"ו, 3 ביוני 1896 – 20 בינואר 1968) היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
![]() | |
לידה |
3 ביוני 1896 מוהיליב-פודילסקי, אוקראינה ![]() |
---|---|
פטירה |
20 בינואר 1968 (בגיל 71) ירושלים ![]() |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום קבורה |
הר המנוחות ![]() |
מקום לימודים | |
פרסים והוקרה |
לגיון הכבוד ![]() |
בן או בת זוג |
דיבשה אמירה ![]() |
תרומות עיקריות | |
ממקימי המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית | |
![]() ![]() |
קורות חייםעריכה
נולד במוהיליב-פודילסקי שבמערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) לאברהם (רופא שינים, לימים בתל אביב) ובשנת 1910 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב ולאחר מכן למד מתמטיקה באוניברסיטת ז'נבה.
בין השנים 1921–1924 היה תלמידו של יחזקאל אדמונד לנדאו באוניברסיטת גטינגן בגרמניה. לאחר מכן חזר לז'נבה, ומונה למרצה באוניברסיטה. כעבור שנה הצטרף ללנדאו בהקמת המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שלנדאו עזב, נותר בירושלים והניח את היסודות לעבודת המכון. באוגוסט 1954 נתמנה למנהל המכון[1].
בשנת 1951 הקים את כתב העת המקצועי Journal d'Analyse Mathématique[2] וערך אותו יחד עם זאב נהרי ומנחם שיפר.
ב-1966 עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת אביר.
תחביבו בגידול ורדים הביא לייבוא זנים רבים של הצמח לישראל ובגנו הפרטי היו יותר ממאה זנים. בשנת 1938 פיתח אמירה את הזן הארצישראלי "ישראלה אמירה"[3].
אשתו הראשונה, דיבשה אמירה, הייתה אף היא מתמטיקאית.
רעייתו השנייה ורדה (1914-2008) נטמנה לצידו בהר המנוחות.
לקריאה נוספתעריכה
- 'אמירה, בנימין', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 53. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצונייםעריכה
- פרופ' בנימין אמירה, דבר, 21 בינואר 1968
- In Memoriam, Journal d'Analyse Mathématique(הקישור אינו פעיל)
- מידע על בנימין אמירה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 12 באוגוסט 1954
- ^ כי מציון תצא ... מאתמטיקה, מעריב, 23 ביוני 1952
- ^ ג. שרוני, ממלכת בריטניה עד כרמן ומוצרט, מעריב, 11 באפריל 1960