בנימין אמירה

בנימין אמירה
Binyamin Amirà
לידה	3 ביוני 1896; מוהיליב-פודילסקי, אוקראינה
פטירה	20 בינואר 1968 (בגיל 71); ירושלים
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת גטינגן; אוניברסיטת ז'נבה ;
תרומות עיקריות
	ממקימי המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית

בנימין אמירָה (כ"א בסיון ה'תרנ"ו, 3 ביוני 1896 – 20 בינואר 1968) היה פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

תוכן עניינים

בין השנים 1921–1924 היה תלמידו של יחזקאל אדמונד לנדאו באוניברסיטת גטינגן בגרמניה. לאחר מכן חזר לז'נבה, ומונה למרצה באוניברסיטה. כעבור שנה הצטרף ללנדאו בהקמת המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שלנדאו עזב, נותר בירושלים והניח את היסודות לעבודת המכון. באוגוסט 1954 נתמנה למנהל המכון^[1].

בשנת 1951 הקים את כתב העת המקצועי Journal d'Analyse Mathématique^[2] וערך אותו יחד עם זאב נהרי ומנחם שיפר.

ב-1966 עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת אביר.

תחביבו בגידול ורדים הביא לייבוא זנים רבים של הצמח לישראל ובגנו הפרטי היו יותר ממאה זנים. בשנת 1938 פיתח אמירה את הזן הארצישראלי "ישראלה אמירה"^[3].

אשתו הראשונה, דיבשה אמירה, הייתה אף היא מתמטיקאית.

רעייתו השנייה ורדה (1914-2008) נטמנה לצידו בהר המנוחות.

'אמירה, בנימין', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 53.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תרומות עיקריות

לידה	3 ביוני 1896 מוהיליב-פודילסקי, אוקראינה
פטירה	20 בינואר 1968 (בגיל 71) ירושלים
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת גטינגן אוניברסיטת ז'נבה
ממקימי המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית