בני רבינוביץ
בנימין יצחק (בני) רבינוביץ (נולד ב-12 בנובמבר 1959, י"א בחשוון ה'תש"ך) הוא עיתונאי חרדי ישראלי, כתב העיתון יתד נאמן.
 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1959 (בן 64) י"א בחשוון ה'תש"ך ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מעסיק | יתד נאמן |
| בת זוג | רינה רבינוביץ |
| צאצאים | אהרן רבינוביץ |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | 100015129874043 |
| טוויטר | benirabin |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד ב-1959 לקילא, ולאהרן שעלה מברית המועצות לפני נפילת מסך הברזל.[1] בצעירותו למד בישיבת באר יעקב ובישיבת תפרח. נשוי לרינה רבינוביץ ואב לשמונה ילדים. בעבר התגורר באופקים, ושימש כמורה בבית הספר בית יעקב בבאר שבע. נכון ל-2021 מתגורר בבני ברק. בנו הוא אהרן רבינוביץ כתב הארץ, ובתו יפעת נשואה לנתי טוקר כתב TheMarker.
קריירה
עריכהרבינוביץ עובד בעיתון יתד נאמן מאז הקמתו ב-1985, ככתב של תחומים שונים ולעיתים אף כעורך.
הגיש בעבר את התוכנית השבועית "ביני ובינך" ברדיו קול ברמה[2] ואת התוכנית "סוגרים שבוע" ברדיו קול חי.
רבינוביץ שימש גם בתפקידים ציבוריים שונים ביניהם, עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת משה גפני, דובר הכינוס שבו נשא הרב שך את נאום השפנים והחזירים,[3] ודובר חצרו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.[4]
רבינוביץ דוגל בעמדות שמאל, אותן הוא מרבה לבטא בחשבון הטוויטר שלו. בנובמבר 2021 פרסם בעיתון יתד נאמן מאמר המצדד בזכותם של תושבי חאן אל אחמר להמשיך ולהתגורר במקום.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
בני רבינוביץ, ברשת החברתית פייסבוק
בני רבינוביץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- סיון קלינגבייל, יום בחיי בני רבינוביץ, עם השנים למדתי - נכדים זה רק בשביל הכיף, באתר הארץ, 11 ביוני 2019
- אלעד מן, אנשים חוששים למקום עבודתם, ומוכנים לתת יד לתקשורת שכל כולה עובדת על בסיס אינטרסים כלכליים ופוליטיים, באתר העין השביעית, 28 באפריל 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ על אביו של העיתונאי בני רבינוביץ
- ^ ביני ובינך עם בני רבינוביץ באתר רדיו קול ברמה
- ^ העיתונאים נחשפים: יתד נאמן והמודיע • חלק ראשון, באתר בחדרי חרדים
- ^ ישראל כהן, בית הגראי"ל שטיינמן מינה את בני רבינוביץ לדובר הבית, באתר כיכר השבת, 25 בדצמבר 2013
- ^ בנימין י. רבינוביץ, "דו קיום ודו איום", יתד נאמן יום שלישי ה' בכסלו תשפ"ב, עמ' 62-63