אופקים
אופקים (אֳפָקִים) היא עיר במחוז הדרום בישראל השוכנת 24 ק"מ צפונית־מערבית לבאר שבע. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הכניסה לאופקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | יצחק דנינו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 141 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1955 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 30,663 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 65 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.7% בשנה עד סוף 2019 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,994 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 72 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 10,240 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 124 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°18′31″N 34°37′15″E / 31.308648361582°N 34.6209167777028°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2017[2] |
0.3936 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 182 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל אופקים נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר הבית הרשמי |
היסטוריהעריכה
שנים ראשונותעריכה
אופקים נוסדה ב־19 באפריל 1955,[3] ותושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה. ראשיתה של אופקים כתחנת טרקטורים של מושבי מועצה אזורית מרחבים,[4] שיועדה להתרחב ולהיות "מרכז אזורי" שיכלול בין השאר מרפאה, בית ספר אזורי, אמפיתיאטרון ותחנה של תנובה לקליטת תוצרת חקלאית.[5] אלא שגל העלייה הביא לכך ש־400 משפחות נשלחו לאופקים ושוכנו במעברה שנבנתה במהירות והכילה צריפים, פחונים ואזבסטונים. המגורים הארעיים חייבו בנייה, ובשנים הראשונות הייתה העבודה בבניין מקור פרנסה עיקרי בעיירה. בסוף 1956, לאחר מלחמת סיני, עם גל העלייה של יהודי מצרים, הגיעו 150 משפחות נוספות למקום (חלקן קראים), וב־1957 מנתה אוכלוסיית היישוב כ־2,500 נפש. באותה העת עדיין היו קיימות שתי מעברות[6] ביישוב: האחת באזור המלאכה הנוכחי של העיר, והשנייה ממערב למרכז העיר הנוכחי (רחובות קיבוץ גלויות וגולומב).
בשנים שלאחר מכן הגיעו 170 משפחות עולים מפרס ועולים נוספים מהודו ורומניה. בשנת 1958 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית. ב־1959 מנתה אוכלוסיית העיירה כ־5,000 נפש, ובה 60% יוצאי צפון אפריקה (רובם יוצאי מרוקו), 15% יוצאי מצרים, 15% יוצאי פרס ו־10% יוצאי הודו, אירופה ותושבים ותיקים. מקורות התעסוקה העיקריים בשנות ה־50 היו לא רק בעבודה בבניין, אלא גם בעבודה בחקלאות במושבים הסמוכים ועבודות דחק שכללו גם נטיעת מטעי אגבות שיועדו לשם פיתוח תעשיית חבלים במקום.
משנות ה־60 ועד שנות ה־80עריכה
מפעל התעשייה הראשון שהוקם באופקים היה מפעל לליטוש יהלומים שהוקם בסוף שנות ה־50 והעסיק כ־60 עובדים. ב־1959 החלה הקמת שני מפעלי טקסטיל שנועדו להביא תעסוקה ולסייע לפיתוח העיירה. אחד מהם היה מפעל אופ־אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה, ממנה הגיעו המשקיעים). בתוך שנה הוקמו המפעלים, והעסיקו יחד כ־500 איש. באותה העת גם נסללו כבישים ורחובות, גנים ציבוריים ניטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים.
בסוף שנות השבעים קלטה אופקים פליטים מווייטנאם, שספינתם היטלטלה בים, כאשר אף מדינה אחרת לא הייתה מוכנה לקלוט אותם. מנחם בגין (שזיכרון השואה ופליטים יהודים המטלטלים בים היו טבועים בו היטב), ראש הממשלה באותה העת, החליט על קליטת הפליטים בישראל.
בשנת 1984 נוסד בעיר בית חב"ד, אשר הקים רשת מוסדות חינוך לכלל האוכלוסייה, אשר סייעו רבות לקליטת עולי ברית המועצות מספר שנים מאוחר יותר. מיד עם פתיחתו בית חב"ד בעיר העמיד בית תמחוי לנזקקים שמחלק מנות חמות וביגוד לתושבים הזקוקים לכך.
משנות ה־90 ועד 2015עריכה
בשנות ה־90 הגיעו אל העיר עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1995 קיבל היישוב מעמד של עיר. ב־1997 הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אפיקי אורות".[7]
על רקע המשבר בענף הטקסטיל שהביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ובצדו גלי העלייה הגדולים שפקדו את העיר בשנות ה־90, גדל בה מאוד אחוז האבטלה מאמצע שנות התשעים. גם בשנות האלפיים סובלת אופקים ממחסור במקומות עבודה, ורמת השכר בה היא מהנמוכות בערי ישראל.
אופקים משמשת כמרכז עירוני ליישובים במועצות האזוריות מרחבים ואשכול.
משנת 2015 ואילךעריכה
בשנים אלו העיר החלה להתפתח לאחר קיפאון דמוגרפי, נבנה בה "מרכז צעירים" הכולל בית קפה וקולנוע, וכן אלפי יחידות דיור חדשות ומרכזי מסחר ותעסוקה.
בינואר 2016 נפתחה תחנת הרכבת באופקים. התחנה היא חלק מקו הרכבת אשקלון-באר שבע. פתיחת התחנה קיצרה את זמני הנסיעה בין אופקים וגוש דן.[8]
בפברואר 2017 נחתם הסכם הגג שיוסיף לעיר אופקים יותר מ-12 אלף יחידות דיור חדשות, חלקן בבנייה צמודת קרקע וחלקן בבנייה לגובה, בבניינים עד 13 קומות.[9]
אוכלוסייהעריכה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2019, מתגוררים באופקים 30,663 תושבים (מקום 65 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.7%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, לאופקים דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-2018) היה 45.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,462 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).[10]
להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בעלי ענייןעריכה
- פארק אופקים – שוכן במזרח העיר, ונטועה בו חורשה של עצי אשל הפרקים. בפארק נמצאת גם מערת אלג'ריר, ששימשה מאגר מים קדום. בפתח המערה נמצאת מחצבה, שממנה נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש – השוכן במזרח הפארק.
- מבצר פטיש – נקרא גם "קלעת פוטיס"; מבנה עות׳מאני שנבנה ב־1894 על מנת לתווך בסכסוכים שפרצו בין שבטי הבדואים באזור ולשמור על הסדר.
- פארק סיירת שקד – שוכן כ־3 קילומטרים דרומית לעיר ומשתרע על כ־6,000 דונם. בפארק מוצבת אנדרטה לזכר הנופלים מקרב לוחמי הסיירת, גשר רכבת באורך 130 מטר מתקופת המנדט ומתקנים קדומים לאיסוף מים. נחל אופקים זורם בשטח הפארק.
- חורבת מנוח – אתר ארכאולוגי מהתקופה הישראלית, ההלניסטית והביזנטית.
- סינגל אופקים – מסלול אופניים מעגלי לרוכבי שטח שאורכו 22 ק"מ יוצא מהעיר אופקים דרך נחל אופקים, פטיש, שמריה ונחל גרר. הסינגל נבנה על ידי העמותה הקהילתית אחוזת נגב וקרן קיימת לישראל.
- אור התורה (ג'ירבת הג'רבה) - בית כנסת שנבנה בשנת 1973 על ידי עולים מתוניסיה הוא תעתיק מדויק של בית הכנסת העתיק מהאי ג'רבה.
תחבורה ציבוריתעריכה
רכבתעריכה
תחנת הרכבת אופקים משרתת את העיר כחלק ממסילת אשקלון - באר שבע.
אוטובוסיםעריכה
חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר, אך אינם מוגדרים כקווי הזנה, ומפעילה שירות עירוני ובין-עירוני לבאר שבע, תפרח, מועצה אזורית אשכול, להבים, אשקלון ואשדוד. חברת אגד מפעילה קווים לירושלים ובני ברק, וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו רחובות ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים אשר מופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש.
ראשי היישובעריכה
שנים | ראש היישוב | הערה |
---|---|---|
1955 | יעקב שמשוני | ראש מועצה אזורית מרחבים, אשר ייצג את הוועד המקומי של אופקים |
1955–1958 | יהודה מרציאנו | יו"ר הוועד המקומי |
1958–1960 | דב פרידקין | ראש המועצה הממונה, מפא"י[11] |
1960–1961 | משה ביתן | ראש המועצה הנבחרת, מפא"י. נבחר דרך כלנתריזם. הודח על ידי שר הפנים חיים משה שפירא |
1961–1963 | יעקב כהן | קצין המחוז, יו"ר ועדה קרואה, עם פיזור המועצה הנבחרת |
1963–1965 | משה מייבסקי | יו"ר ועדה קרואה |
1965–1969 | משה מייבסקי | מפד"ל |
1969–1974 | יחיאל בן טוב | מפא"י |
1974–1978 | יחיאל בן טוב | העבודה |
1978–1983 | אברהם רביבו | מפד"ל |
1983–1989 | יחיאל בן טוב | העבודה |
1989–1993 | יאיר חזן | הליכוד |
1993–1998 | מיכה הרמן | העבודה |
1998–2003 | יאיר חזן | הליכוד |
2003–2007 | אבי אסרף | הליכוד, באוגוסט 2007 הדיח שר הפנים מאיר שטרית את אסרף ומועצת העיר בעקבות תוצאות ועדת חקירה שמינה שר הפנים הקודם רוני בר-און |
2007–2008 | אריה אזולאי | יו"ר ועדה קרואה |
2008–2013 | צביקה גרינגולד | יו"ר ועדה קרואה |
2013-היום | יצחק דנינו | הליכוד |
בתי הכנסת ביישובעריכה
באופקים קיימים 23 בתי כנסת.[12]
גלריהעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- אהרון (אהרל'ה) כהן, תולדות הקמתן של עיירות הפיתוח בנגב המערבי: שדרות, אופקים, נתיבות, ספריית בית אל, 2016.
- דניאל בן סימון, עסקה אפלה בדרום, כתר, 2002
- בתיה גור, מכביש הרעב שמאלה, כתר, 1990
- יחיאל בן טוב, ארבעים שנה במדבר – אוטוביוגרפיה, 1988
- יהושוע זמורה, אופקים, הוצאה עצמית, 1989
- נעימה תפילין, ואהבתי לרעיי כמוני, עתיד בהיר, 1995
- ז'וזף דדון, איציק קריספל, אפרת קובלסקי אדריכלים, דן חסון, אופקים - פרויקט אופ אר, הוצאת מוזיאון פתח תקווה לאמנות, 2012
- שני בר-און, אורגים קהילה - עובדים באופקים 1981-1955, הוצאת מאגנס, 2013.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של אופקים
- פרופיל אופקים נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
- אופקים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- משולם עד, אופקיה של אפקים, דבר, 17 בספטמבר 1959
- סקירה על מצב המרכז ההיסטורי של אופקים באתר 'חלון אחורי', 12 בספטמבר 2010
- מיכאל יעקובסון, סיור אדריכלי באופקים: זהות מקומית מפתיעה, באתר Xnet, 17 באוקטובר 2011
- יריב פלג, אופקים חדשים, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
- ^ מרכז אזורי חדש בנגב, דבר, 20 באפריל 1955
- ^ מפה ומשם, העיירה החקלאית, דבר, 30 במרץ 1955
- ^ מרכז שרותים למושבי כביש הרעב, על המשמר, 13 במאי 1954
- ^ מפת אזור אופקים, 1959, עם סימון אחת המעברות., מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ דף הגרעין באתר קרן קהילות
- ^ אופקים פורטל העיר. "אופקים - תל אביב 88 דקות" מאת עודד בר-מאיר, מרץ 2011
- ^ ynet, הסכם גג באופקים: 14 אלף דירות חדשות, באתר ynet, 29 במאי 2017
- ^ פרופיל אופקים באתר הלמ"ס
- ^ דב פרידקין בפורטל העיר אופקים
- ^ שמותם כדלהלן; א. אחדות ישראל (נוסח מרוקו) רח' הנשיא. ב. אבות ובנים (נוסח ספרד) רח' שכונת שפירא. ג. אוהל יעקב (נוסח מרוקו) רח' שרת. ד. אוהל משה (נוסח עדות המזרח) רח' רבי עמרם בן דיוואן. ה. אהבת שלום (נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא. ו. בית יוסף (נוסח עדות המזרח) רח' אבו חצירא. ז. בית יעקב ואור ישראל (נוסח מרוקו) רח' הכרמל. ח. בית גבריאל (נוסח אשכנז) רחוב חזון איש. ט. בית מנחם (נוסח עדות המזרח) רח' מישור הגפן. י. גרבה גרבת (נוסח תוניס) רח' גולומוב. יא. התימנים (נוסח תימן) רחוב צה"ל 3. יב. זוהר ישראל (נוסח מרוקו) רח' החיד"א. יג. חב"ד (נוסח חב"ד) רח' מישור הגפן, התמר 2. יד. מבצע שלמה (נוסח עדות המזרח) רח' הכרמים 45. טו. עם רב (נוסח אחיד) רח' הכרמים. טז. על שם הרי"ף (נוסח מרוקו) רח' יגאל אלון 9. יז. קוותי ה' (נוסח אחיד) רח' רחבת האר"י. יח. רבי עקיבא לעולי פרס (נוסח עדות המזרח) רח' גן ציגל. יט. רבי דוד ומשה (נוסח עדות המזרח) רח' קיבוץ גלויות. ך. שבטי ישראל (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רח' אלי כהן. כא. שבזי (נוסח תימן שאמי), רח' צה"ל 1. כב. שארית יעקב (נוסח עדות המזרח) רח' שבזי. כג. שערי חיים (נוסח ירושלמי) רח' שבזי
ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|