אופקים

עיר בישראל

אופקים (אֳפָקִים) היא עיר במחוז הדרום בישראל השוכנת 24 ק"מ צפונית־מערבית לבאר שבע. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

אופקים
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה איציק דנינו
גובה ממוצע[1] ‎141 מטר
תאריך ייסוד 1955
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 36,829 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 63
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎-1.33 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,255 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 101
תחום שיפוט[4] 16,330 דונם
    - דירוג ארצי[2] 124
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 184
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3806
    - דירוג ארצי[2] 183
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 13.9%
גילאי 5 - 9 11.2%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 6.8%
גילאי 20 - 29 15.6%
גילאי 30 - 44 19.3%
גילאי 45 - 59 12.3%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 8.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 17
–  על-יסודיים 12
תלמידים 6,877
 –  יסודי 4,524
 –  על-יסודי 2,353
מספר כיתות 309
ממוצע תלמידים לכיתה 24.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אופקים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר הבית הרשמי
השדרה המרכזית רחוב הרצל
המרכז המסחרי החדש באזור התעשייה בעיר
שיכון באופקים
הספרייה העירונית שנמצאת ברחבת המתנס
בית הספר התיכון
תחנת הרכבת אופקים

היסטוריה עריכה

 
אחד מסמלי העיר הראשונים
 
אחד מסמלי העיר הראשונים

שנים ראשונות עריכה

אופקים נוסדה ב־19 באפריל 1955,[6] ותושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה. ראשיתה של אופקים כתחנת טרקטורים של מושבי מועצה אזורית מרחבים,[7] שיועדה להתרחב ולהיות "מרכז אזורי" שיכלול בין השאר מרפאה, בית ספר אזורי, אמפיתיאטרון ותחנה של תנובה לקליטת תוצרת חקלאית.[8] אלא שגל העלייה הביא לכך ש־400 משפחות נשלחו לאופקים ושוכנו במעברה שנבנתה במהירות והכילה צריפים, פחונים ואזבסטונים. המגורים הארעיים חייבו בנייה, ובשנים הראשונות הייתה העבודה בבניין מקור פרנסה עיקרי בעיירה. בסוף 1956, לאחר מלחמת סיני, עם גל העלייה של יהודי מצרים, הגיעו 150 משפחות נוספות למקום (חלקן קראים), וב־1957 מנתה אוכלוסיית היישוב כ־2,500 נפש. באותה העת עדיין היו קיימות שתי מעברות[9] ביישוב: האחת באזור המלאכה הנוכחי של העיר, והשנייה ממערב למרכז העיר הנוכחי (רחובות קיבוץ גלויות וגולומב).

בשנים שלאחר מכן הגיעו 170 משפחות עולים מפרס ועולים נוספים מהודו ורומניה. בשנת 1958 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית. ב־1959 מנתה אוכלוסיית העיירה כ־5,000 נפש, ובה 60% יוצאי צפון אפריקה (רובם יוצאי מרוקו), 15% יוצאי מצרים, 15% יוצאי פרס ו־10% יוצאי הודו, אירופה ותושבים ותיקים. מקורות התעסוקה העיקריים בשנות ה־50 היו לא רק בעבודה בבניין, אלא גם בעבודה בחקלאות במושבים הסמוכים ועבודות דחק שכללו גם נטיעת מטעי אגבות שיועדו לשם פיתוח תעשיית חבלים במקום.

משנות ה־60 ועד שנות ה־80 עריכה

מפעל התעשייה הראשון שהוקם באופקים היה מפעל לליטוש יהלומים שהוקם בסוף שנות ה־50 והעסיק כ־60 עובדים. ב־1959 החלה הקמת שני מפעלי טקסטיל שנועדו להביא תעסוקה ולסייע לפיתוח העיירה. אחד מהם היה מפעל אופ־אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה, ממנה הגיעו המשקיעים). בתוך שנה הוקמו המפעלים, והעסיקו יחד כ־500 איש. באותה העת גם נסללו כבישים ורחובות, גנים ציבוריים ניטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים.

בעיירה הוקמו שני בתי קולנוע; ב-1959, קולנוע כוכב במרכז העיירה,[10] ובסביבות 1970, קולנוע מרחבים, בכניסה אליה.

בסוף שנות השבעים קלטה אופקים פליטים מווייטנאם, שספינתם היטלטלה בים, כאשר אף מדינה אחרת לא הייתה מוכנה לקלוט אותם.[11] מנחם בגין (שזיכרון השואה ופליטים יהודים המטלטלים בים היו טבועים בו היטב), ראש הממשלה באותה העת, החליט על קליטת הפליטים בישראל.

בשנת 1984 נוסד בעיר בית חב"ד, אשר הקים רשת מוסדות חינוך לכלל האוכלוסייה, אשר סייעו רבות לקליטת עולי ברית המועצות מספר שנים מאוחר יותר. מיד עם פתיחתו בית חב"ד בעיר העמיד בית תמחוי לנזקקים שמחלק מנות חמות וביגוד לתושבים הזקוקים לכך.

משנות ה־90 ועד 2015 עריכה

בשנות ה־90 הגיעו אל העיר עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1995 קיבל היישוב מעמד של עיר. ב־1997 הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אפיקי אורות".[12]

על רקע המשבר בענף הטקסטיל שהביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ובצדו גלי העלייה הגדולים שפקדו את העיר בשנות ה־90, גדל בה מאוד אחוז האבטלה מאמצע שנות התשעים. גם בשנות האלפיים סובלת אופקים ממחסור במקומות עבודה, ורמת השכר בה היא מהנמוכות בערי ישראל.[דרוש מקור]

אופקים משמשת כמרכז עירוני ליישובים במועצות האזוריות מרחבים ואשכול.

משנת 2015 עד 2023 עריכה

בשנים 2015 עד 2023 העיר החלה להתפתח לאחר קיפאון דמוגרפי, נבנה בה "מרכז צעירים" הכולל בית קפה וקולנוע, וכן אלפי יחידות דיור חדשות ומרכזי מסחר ותעסוקה.

בינואר 2016 נפתחה תחנת הרכבת באופקים. התחנה היא חלק מקו הרכבת אשקלון-באר שבע. פתיחת התחנה קיצרה את זמני הנסיעה בין אופקים וגוש דן.[13]

בפברואר 2017 נחתם הסכם הגג שיוסיף לעיר אופקים יותר מ-12 אלף יחידות דיור חדשות, חלקן בבנייה צמודת קרקע וחלקן בבנייה לגובה, בבניינים עד 13 קומות.[14] במסגרת הסכם זה החלו להיבנות שכונת הפארק ששטחה 1,000 דונם (בין נחל אופקים לשכונת שפירא) ושכונת חורשת נח ששטחה 453 דונם[15] (ממזרח לאזור התעשייה וצפונית לחורבת פטיש, ומדרום לתחנת הרכבת ונחל פטיש. על פי מסמכי התכנית מוצעת בניה של 1,000 יח"ד בצפיפות של כ – 5.7 יחידות דיור לדונם נטו[15]).

כיום פועלים באופקים כפר סטודנטים של עמותת איילים, מתנדבי שנת שירות של ארגון צמר"ת ותוכנית "קדימה". בנוסף על כך, פועלים בעיר גרעין חיילים של תוכנית "עם:וארץ" מטעם מכינת עין פרת[16] ומכינה קדם צבאית "אופקים למדע" מטעם מכון דוידסון לחינוך מדעי.[17]

לאחר מתקפת הפתע על ישראל עריכה

  ערך מורחב – הטבח באופקים

ב-7 באוקטובר 2023, פתח חמאס במתקפת פתע על ישראל, שפתחה את מלחמת חרבות ברזל. במהלך המתקפה פרץ בעיר קרב אופקים כאשר מחבלי חמאס פלשו לעיר מרצועת עזה ורצחו כ-50 מתושבי ושוטרי העיר והאזור, בהם סנ"צ ג'יי אר דוידוב. כנראה שמלבד ההרוגים מספר אזרחים נחטפו לעזה על ידי המחבלים. מחבלים השתלטו על ביתה של רחל אדרי והחזיקו בה ובבעלה דוד כבני ערובה, כאשר יחידת המשא ומתן של משטרת ישראל ניהלה מולם משא ומתן שנמשך כ-18 שעות, שבסופו פרץ לבית כוח לוחמי ימ"מ שהביא לשחרורם, לאחר שהרגו את המחבלים. אופקים מרוחקת כ-26 ק"מ מרצועת עזה והיא היישוב המרוחק ביותר שעליו פשטו מחבלי חמאס (ואחריה צאלים, 20 ק"מ).

בינואר 2023 שוכנו 30 משפחות ממפוני קיבוץ סופה בדירות בבניינים חדשים באופקים שטרם אוכלסו[18]. בדצמבר 2023 רשות מקרקעי ישראל הגדירה את חיזוק יישובי הנגב המערבי, ובהם גם העיר אופקים, כאחד היעדים החשובים של הרשות[19].

רבים מתושבי העיר פונו מבתיהם, ובהיעדר סיוע מממשלת ישראל או מעיריית אופקים נאלצו לקבל סיוע ומימון מארגוני חברה אזרחית, בהם בונות אלטרנטיבה, הקרן החדשה לישראל ואחים לנשק[20]. בפברואר 2024 פורסם כי מנהלת תקומה הגדירה רק מספר מצומצם של רחובות בעיר כאזורים שהתחוללה בהם לחימה, והיא לא מתכוונת לשקם את העיר או להכיר בשאר תושביה כנפגעי פעולות איבה[21].

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים באופקים 36,829 תושבים (מקום 63 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 53.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,462 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[22]

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בעלי עניין עריכה

  • פארק אופקים – שוכן במזרח העיר, ונטועה בו חורשה של עצי אשל הפרקים. בפארק נמצאת גם מערת אלג'ריר, ששימשה מאגר מים קדום. בפתח המערה נמצאת מחצבה, שממנה נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש – השוכן במזרח הפארק.[1]
  • מבצר פטיש – נקרא גם "קלעת פוטיס"; מבנה עות׳מאני שנבנה ב־1894 על מנת לתווך בסכסוכים שפרצו בין שבטי הבדואים באזור ולשמור על הסדר.
  • פארק סיירת שקד – שוכן כ־3 קילומטרים דרומית לעיר ומשתרע על כ־6,000 דונם. בפארק מוצבת אנדרטה לזכר הנופלים מקרב לוחמי הסיירת, גשר רכבת באורך 130 מטר מתקופת המנדט ומתקנים קדומים לאיסוף מים. נחל אופקים זורם בשטח הפארק.
  • חורבת מנוחאתר ארכאולוגי מהתקופה הישראלית, ההלניסטית והביזנטית.
  • סינגל אופקים – מסלול אופניים מעגלי לרוכבי שטח שאורכו 22 ק"מ יוצא מהעיר אופקים דרך נחל אופקים, פטיש, שמריה ונחל גרר. הסינגל נבנה על ידי העמותה הקהילתית אחוזת נגב וקרן קיימת לישראל.
  • אור התורה (ג'ירבת הג'רבה) - בית כנסת שנבנה בשנת 1973 על ידי עולים מתוניסיה, והוא תעתיק מדויק של בית הכנסת העתיק מהאי ג'רבה.
  • בקיץ 2023 נפתח בקאנטרי פארק מים חדש המשתרע על כ-7 דונמים, יש בו שמונה מגלשות בהן מגלשת אבובים באורך 86 מטר, ומגלשות נוספות באורך של 4-58 מטרים. כמו כן בפארק יש מיני-גולף, בריכה ומזרקות מים.[23]

תחבורה ציבורית עריכה

רכבת עריכה

תחנת הרכבת אופקים משרתת את העיר כחלק ממסילת אשקלון - באר שבע.

אוטובוסים עריכה

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר, אך אינם מוגדרים כקווי הזנה, ומפעילה שירות עירוני ובין-עירוני לבאר שבע, תפרח, מועצה אזורית אשכול, להבים, אשקלון ואשדוד. חברת גלים מפעילה קווים לירושלים ובני ברק, וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו רחובות ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים אשר מופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש.

ראשי היישוב עריכה

שנים ראש היישוב הערה
1955 יעקב שמשוני ראש מועצה אזורית מרחבים, אשר ייצג את הוועד המקומי של אופקים
1955–1958 יהודה מרציאנו יו"ר הוועד המקומי
1958–1960 דב פרידקין ראש המועצה הממונה, מפא"י[24]
1960–1961 משה ביתן ראש המועצה הנבחרת, מפא"י. נבחר דרך כלנתריזם.
הודח על ידי שר הפנים חיים משה שפירא
1961–1963 יעקב כהן קצין המחוז, יו"ר ועדה קרואה, עם פיזור המועצה הנבחרת
1963–1965 משה מייבסקי יו"ר ועדה קרואה
1965–1969 משה מייבסקי מפד"ל
1969–1974 יחיאל בנטוב מפא"י
1974–1978 יחיאל בנטוב העבודה
1978–1983 אברהם רביבו מפד"ל
1983–1989 יחיאל בנטוב העבודה
1989–1993 יאיר חזן הליכוד
1993–1998 מיכה הרמן העבודה
1998–2003 יאיר חזן הליכוד
2003–2007 אבי אסרף הליכוד, באוגוסט 2007 הדיח שר הפנים מאיר שטרית את אסרף ומועצת העיר
בעקבות תוצאות ועדת חקירה שמינה שר הפנים הקודם רוני בר-און
2007–2008 אריה אזולאי יו"ר ועדה קרואה
2008–2013 צביקה גרינגולד יו"ר ועדה קרואה
2013-היום יצחק דנינו הליכוד

בתי הכנסת ביישוב עריכה

באופקים מספר גדול של בתי כנסת.[25]

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אופקים בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ מרכז אזורי חדש בנגב, דבר, 20 באפריל 1955
  7. ^ מפה ומשם, העיירה החקלאית, דבר, 30 במרץ 1955
  8. ^ מרכז שרותים למושבי כביש הרעב, על המשמר, 13 במאי 1954
  9. ^ מפת אזור אופקים, 1959, עם סימון אחת המעברות., באתר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  10. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב במרכז העיר של אופקים / קולנוע כוכב באתר 'חלון אחורי', 12 בספטמבר 2010
  11. ^ נתי גבאי, כשתושבי אופקים פתחו את הלב לפליטים מווייטנאם, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 18 באוקטובר 2023
  12. ^ דף הגרעין באתר קרן קהילות
  13. ^ אופקים פורטל העיר. "אופקים - תל אביב 88 דקות" מאת עודד בר-מאיר, מרץ 2011
  14. ^ ynet, הסכם גג באופקים: 14 אלף דירות חדשות, באתר ynet, 29 במאי 2017
  15. ^ 1 2 תמל 1027, אופקים שכונת חורשת נח, באתר www.arcgis.com
  16. ^ היכנס/י לפייסבוק, באתר Facebook
  17. ^ הלל קרוגר, מכינת אופקים למדע, באתר מועצת המכינות הקדם צבאיות בישראל
  18. ^ אילנה קוריאל, מפוני קיבוץ סופה עברו לדירות חדשות באופקים: "זה עדיין לא בית", באתר ynet, 18 בינואר 2024
  19. ^ הילה ציאון, 45 אלף דירות חדשות: התוכנית לחיזוק ערי הדרום, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  20. ^   יפעת ראובן, הפקרת אופקים לא הסתיימה בטבח. הממשלה והעירייה נטשו את הניצולים בעיר, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2023
  21. ^   קים לגזיאל, גרים באופקים? תוכיחו שהתחולל בעיר טבח, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2024
  22. ^ פרופיל אופקים באתר הלמ"ס
  23. ^ "הגענו ממש מוקדם בבוקר והפארק כבר היה מלא באנשים", באתר ‏מאקו‏, 31 באוגוסט 2023
  24. ^ דב פרידקין בפורטל העיר אופקים
  25. ^ שמותם כדלהלן; א. אחדות ישראל (נוסח מרוקו) רח' הנשיא. ב. אבות ובנים (נוסח ספרד) רח' שכונת שפירא. ג. אוהל יעקב (נוסח מרוקו) רח' שרת. ד. אוהל משה (נוסח עדות המזרח) רח' רבי עמרם בן דיוואן. ה. אהבת שלום (נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא. ו. בית יוסף (נוסח עדות המזרח) רח' אבו חצירא. ז. בית יעקב ואור ישראל (נוסח מרוקו) רח' הכרמל. ח. בית גבריאל (נוסח אשכנז, בשבת מתקיימת תפילה גם בנוסח תימן) רחוב חזון איש. ט. בית מנחם (נוסח עדות המזרח) רח' מישור הגפן. י. גרבה גרבת (נוסח תוניס) רח' גולומוב. יא. התימנים (נוסח תימן) רחוב צה"ל 3. יב. זוהר ישראל (נוסח מרוקו) רח' החיד"א. יג. חב"ד (נוסח חב"ד) רח' מישור הגפן, התמר 2. יד. מבצע שלמה (נוסח עדות המזרח) רח' הכרמים 45. טו. עם רב (נוסח אחיד) רח' הכרמים. טז. על שם הרי"ף (נוסח מרוקו) רח' יגאל אלון 9. יז. קוותי ה' (מתחם בתי כנסת בנוסח עדות מזרח, אשכנז, ובשבת גם בנוסח תימן) רח' רחבת האר"י. יח. רבי עקיבא לעולי פרס (נוסח עדות המזרח) רח' גן ציגל. יט. רבי דוד ומשה (נוסח עדות המזרח) רח' קיבוץ גלויות. ך. שבטי ישראל (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רח' אלי כהן. כא. שבזי (נוסח תימן שאמי), רח' צה"ל 1. כב. שארית יעקב (מתחם בתי כנסת בנוסח עדות המזרח) רח' שבזי. כג. שערי חיים (נוסח ירושלמי) רח' שבזי. תורת יעקב (בראשות הרב הרשקוביץ. נוסח אשכנז). בית כנסת לעולי אתיופיה ברחוב חזון איש. ועוד



ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים  
לפני ההכרה
במועצה המקומית
יעקב שמשוני
(ראש מרחבים)
יהודה מרציאנו
(ועד מקומי)
1955 1955–1958
כמועצה מקומית דב פרידקין
(מועצה ממונה)
משה ביתן יעקב כהן
(ועדה קרואה)
משה מייבסקי
(ועדה קרואה ונבחר)
יחיאל בנטוב אברהם רביבו יחיאל בנטוב יאיר חזן
מ-1958 מ-1960 מ-1961 מ-1963 מ-1969 מ-1978 מ-1983 1989–1993
כעירייה מיכה הרמן
(מועצה / עירייה)
יאיר חזן אבי אסרף אריה אזולאי
(ועדה קרואה)
צביקה גרינגולד
(ועדה קרואה)
איציק דנינו
מ-1993 מ-1998 מ-2003 מ-2007 מ-2008 2013–והלאה