ויקיפדיה

אופקים

עיר בישראל
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אופקים (פירושונים).

אופקים (אֳפָקִים) היא עיר במחוז הדרום בישראל השוכנת 24 ק"מ צפונית־מערבית לבאר שבע. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

אופקים
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
הכניסה לאופקים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה איציק דנינו
גובה ממוצע[1] ‎141 מטר
תאריך ייסוד 1955
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 35,794 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 63
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.5% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,192 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 103
תחום שיפוט[2] 16,330 דונם
    - דירוג ארצי 124
31°18′31″N 34°37′15″E / 31.308648361582°N 34.6209167777028°E / 31.308648361582; 34.6209167777028
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]		 3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 184
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]		 0.3806
    - דירוג ארצי 183
לאום ודת[2]
יהודים: 92.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 7.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 13.9%
גילאי 5 - 9 11.2%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 6.8%
גילאי 20 - 29 15.6%
גילאי 30 - 44 19.3%
גילאי 45 - 59 12.3%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 8.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 17
–  על-יסודיים 12
תלמידים 6,877
 –  יסודי 4,524
 –  על-יסודי 2,353
מספר כיתות 309
ממוצע תלמידים לכיתה 24.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל אופקים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר הבית הרשמי
השדרה המרכזית רחוב הרצל
המרכז המסחרי החדש באזור התעשייה בעיר
שיכון באופקים
הספרייה העירונית שנמצאת ברחבת המתנס
בית הספר התיכון
תחנת הרכבת אופקים

היסטוריהעריכה

ההיסטוריה הבדואית של האזורעריכה

לפני 1948, נקרא האזור חורבת פטיש (ח'רבת פוטיס, خربة فطيس) שהיה כפר בדואי קטן שבו גרו חברי חמולת אל-קודיראת משבט תיאהא. כפר זה נמצא ליד " וואדי פוטיס" לאורך כביש באר שבע-עזה, מקום אסטרטגי בו הוקמה המצודה פוטיס ב-1894. תושבים הבדואים רעו כבשים ועיזים וגידלו חיטה, שעורה ואבטיחים.[4] לאחר מבצע אנ-פאר, אחרי אמצע יולי 1948, היה האזור בשליטת צה"ל. התושבים הבדואים נמלטו לכפר אל-מוחרקה ומשם גורשו לרצועת עזה.[5] הכפר הבדואי הנטוש נהרס על ידי צה"ל בספטמבר או אוקטובר 48 מסיבות שנטען כי הן "צבאיות".[6]

שנים ראשונותעריכה

אופקים נוסדה ב־19 באפריל 1955,[7] ותושביה הראשונים היו עולים ממרוקו ותוניסיה. ראשיתה של אופקים כתחנת טרקטורים של מושבי מועצה אזורית מרחבים,[8] שיועדה להתרחב ולהיות "מרכז אזורי" שיכלול בין השאר מרפאה, בית ספר אזורי, אמפיתיאטרון ותחנה של תנובה לקליטת תוצרת חקלאית.[9] אלא שגל העלייה הביא לכך ש־400 משפחות נשלחו לאופקים ושוכנו במעברה שנבנתה במהירות והכילה צריפים, פחונים ואזבסטונים. המגורים הארעיים חייבו בנייה, ובשנים הראשונות הייתה העבודה בבניין מקור פרנסה עיקרי בעיירה. בסוף 1956, לאחר מלחמת סיני, עם גל העלייה של יהודי מצרים, הגיעו 150 משפחות נוספות למקום (חלקן קראים), וב־1957 מנתה אוכלוסיית היישוב כ־2,500 נפש. באותה העת עדיין היו קיימות שתי מעברות[10] ביישוב: האחת באזור המלאכה הנוכחי של העיר, והשנייה ממערב למרכז העיר הנוכחי (רחובות קיבוץ גלויות וגולומב).

בשנים שלאחר מכן הגיעו 170 משפחות עולים מפרס ועולים נוספים מהודו ורומניה. בשנת 1958 קיבל היישוב מעמד של מועצה מקומית. ב־1959 מנתה אוכלוסיית העיירה כ־5,000 נפש, ובה 60% יוצאי צפון אפריקה (רובם יוצאי מרוקו), 15% יוצאי מצרים, 15% יוצאי פרס ו־10% יוצאי הודו, אירופה ותושבים ותיקים. מקורות התעסוקה העיקריים בשנות ה־50 היו לא רק בעבודה בבניין, אלא גם בעבודה בחקלאות במושבים הסמוכים ועבודות דחק שכללו גם נטיעת מטעי אגבות שיועדו לשם פיתוח תעשיית חבלים במקום.

משנות ה־60 ועד שנות ה־80עריכה

מפעל התעשייה הראשון שהוקם באופקים היה מפעל לליטוש יהלומים שהוקם בסוף שנות ה־50 והעסיק כ־60 עובדים. ב־1959 החלה הקמת שני מפעלי טקסטיל שנועדו להביא תעסוקה ולסייע לפיתוח העיירה. אחד מהם היה מפעל אופ־אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה, ממנה הגיעו המשקיעים). בתוך שנה הוקמו המפעלים, והעסיקו יחד כ־500 איש. באותה העת גם נסללו כבישים ורחובות, גנים ציבוריים ניטעו והוקמו בתי ספר ממלכתיים ודתיים.

בעיירה הוקמו שני בתי קולנוע; ב-1959, קולנוע כוכב במרכז העיירה,[11] ובסביבות 1970, קולנוע מרחבים, בכניסה אליה.

בסוף שנות השבעים קלטה אופקים פליטים מווייטנאם, שספינתם היטלטלה בים, כאשר אף מדינה אחרת לא הייתה מוכנה לקלוט אותם. מנחם בגין (שזיכרון השואה ופליטים יהודים המטלטלים בים היו טבועים בו היטב), ראש הממשלה באותה העת, החליט על קליטת הפליטים בישראל.

בשנת 1984 נוסד בעיר בית חב"ד, אשר הקים רשת מוסדות חינוך לכלל האוכלוסייה, אשר סייעו רבות לקליטת עולי ברית המועצות מספר שנים מאוחר יותר. מיד עם פתיחתו בית חב"ד בעיר העמיד בית תמחוי לנזקקים שמחלק מנות חמות וביגוד לתושבים הזקוקים לכך.

משנות ה־90 ועד 2015עריכה

בשנות ה־90 הגיעו אל העיר עולים רבים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1995 קיבל היישוב מעמד של עיר. ב־1997 הוקם בעיר גרעין תורני בשם "אפיקי אורות".[12]

על רקע המשבר בענף הטקסטיל שהביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ובצדו גלי העלייה הגדולים שפקדו את העיר בשנות ה־90, גדל בה מאוד אחוז האבטלה מאמצע שנות התשעים. גם בשנות האלפיים סובלת אופקים ממחסור במקומות עבודה, ורמת השכר בה היא מהנמוכות בערי ישראל.[דרוש מקור]

אופקים משמשת כמרכז עירוני ליישובים במועצות האזוריות מרחבים ואשכול.

משנת 2015 ואילךעריכה

בשנים אלו העיר החלה להתפתח לאחר קיפאון דמוגרפי, נבנה בה "מרכז צעירים" הכולל בית קפה וקולנוע, וכן אלפי יחידות דיור חדשות ומרכזי מסחר ותעסוקה.

בינואר 2016 נפתחה תחנת הרכבת באופקים. התחנה היא חלק מקו הרכבת אשקלון-באר שבע. פתיחת התחנה קיצרה את זמני הנסיעה בין אופקים וגוש דן.[13]

בפברואר 2017 נחתם הסכם הגג שיוסיף לעיר אופקים יותר מ-12 אלף יחידות דיור חדשות, חלקן בבנייה צמודת קרקע וחלקן בבנייה לגובה, בבניינים עד 13 קומות.[14] במסגרת הסכם זה החלו להיבנות שכונת הפארק ששטחה 1,000 דונם (בין נחל אופקים לשכונת שפירא) ושכונת חורשת נח ששטחה 453 דונם[15] (ממזרח לאזור התעשייה וצפונית לחורבת פטיש, ומדרום לתחנת הרכבת ונחל פטיש. על פי מסמכי התכנית מוצעת בניה של 1,000 יח"ד בצפיפות של כ – 5.7 יחידות דיור לדונם נטו[15]).

כיום פועלים באופקים כפר סטודנטים של עמותת איילים, מתנדבי שנת שירות של ארגון צמר"ת ותוכנית "קדימה". בנוסף על כך, פועלים בעיר גרעין חיילים של תוכנית "עם:וארץ" מטעם מכינת עין פרת[16] ומכינה קדם צבאית "אופקים למדע" מטעם מכון דוידסון לחינוך מדעי.[17]

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים באופקים 35,794 תושבים (מקום 63 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 53.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,462 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[18]

להלן נתוני התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בעלי ענייןעריכה

  • פארק אופקים – שוכן במזרח העיר, ונטועה בו חורשה של עצי אשל הפרקים. בפארק נמצאת גם מערת אלג'ריר, ששימשה מאגר מים קדום. בפתח המערה נמצאת מחצבה, שממנה נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש – השוכן במזרח הפארק.
  • מבצר פטיש – נקרא גם "קלעת פוטיס"; מבנה עות׳מאני שנבנה ב־1894 על מנת לתווך בסכסוכים שפרצו בין שבטי הבדואים באזור ולשמור על הסדר.
  • פארק סיירת שקד – שוכן כ־3 קילומטרים דרומית לעיר ומשתרע על כ־6,000 דונם. בפארק מוצבת אנדרטה לזכר הנופלים מקרב לוחמי הסיירת, גשר רכבת באורך 130 מטר מתקופת המנדט ומתקנים קדומים לאיסוף מים. נחל אופקים זורם בשטח הפארק.
  • חורבת מנוח – אתר ארכאולוגי מהתקופה הישראלית, ההלניסטית והביזנטית.
  • סינגל אופקים – מסלול אופניים מעגלי לרוכבי שטח שאורכו 22 ק"מ יוצא מהעיר אופקים דרך נחל אופקים, פטיש, שמריה ונחל גרר. הסינגל נבנה על ידי העמותה הקהילתית אחוזת נגב וקרן קיימת לישראל.
  • אור התורה (ג'ירבת הג'רבה) - בית כנסת שנבנה בשנת 1973 על ידי עולים מתוניסיה, והוא תעתיק מדויק של בית הכנסת העתיק מהאי ג'רבה.

תחבורה ציבוריתעריכה

רכבתעריכה

תחנת הרכבת אופקים משרתת את העיר כחלק ממסילת אשקלון - באר שבע.

אוטובוסיםעריכה

חברת דן בדרום מפעילה בעיר 5 קווים פנימיים אשר יוצאים מתחנת הרכבת אל העיר, אך אינם מוגדרים כקווי הזנה, ומפעילה שירות עירוני ובין-עירוני לבאר שבע, תפרח, מועצה אזורית אשכול, להבים, אשקלון ואשדוד. חברת גלים מפעילה קווים לירושלים ובני ברק, וחברת מטרופולין מפעילה קווים לתל אביב-יפו רחובות ודימונה. כמו כן בסופי שבוע ובחגים פועלים קווים אשר מופעלים על ידי החברות דן בדרום וקווים לערים החרדיות ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ובית שמש.

ראשי היישובעריכה

שנים ראש היישוב הערה
1955 יעקב שמשוני ראש מועצה אזורית מרחבים, אשר ייצג את הוועד המקומי של אופקים
1955–1958 יהודה מרציאנו יו"ר הוועד המקומי
1958–1960 דב פרידקין ראש המועצה הממונה, מפא"י[19]
1960–1961 משה ביתן ראש המועצה הנבחרת, מפא"י. נבחר דרך כלנתריזם.
הודח על ידי שר הפנים חיים משה שפירא
1961–1963 יעקב כהן קצין המחוז, יו"ר ועדה קרואה, עם פיזור המועצה הנבחרת
1963–1965 משה מייבסקי יו"ר ועדה קרואה
1965–1969 משה מייבסקי מפד"ל
1969–1974 יחיאל בנטוב מפא"י
1974–1978 יחיאל בנטוב העבודה
1978–1983 אברהם רביבו מפד"ל
1983–1989 יחיאל בנטוב העבודה
1989–1993 יאיר חזן הליכוד
1993–1998 מיכה הרמן העבודה
1998–2003 יאיר חזן הליכוד
2003–2007 אבי אסרף הליכוד, באוגוסט 2007 הדיח שר הפנים מאיר שטרית את אסרף ומועצת העיר
בעקבות תוצאות ועדת חקירה שמינה שר הפנים הקודם רוני בר-און
2007–2008 אריה אזולאי יו"ר ועדה קרואה
2008–2013 צביקה גרינגולד יו"ר ועדה קרואה
2013-היום יצחק דנינו הליכוד

בתי הכנסת ביישובעריכה

באופקים מספר גדול של בתי כנסת.[20]

גלריהעריכה

  •  

    התקנת גדר תייל סביב היישוב החדש בנגב אופקים

  •  

    מזרח שכונת רמת שקד

  •  

    צפון שכונת רמת שקד (בבנייה)

  •  

    שכונת שפירא

  •  

    תחנת הרכבת אופקים

  •  

    הבית הטורקי

  •  

    אנדרטה לזכר הניצחון על גרמניה הנאצית

  •  

    אנדרטת הטנק

  •  

    מרכז להב"ה בשכונת מישור הגפן

  •  

    בלוקים בשדרות הרצל

  •  

    כיכר הכניסה לעיר

  •  

    בית הספר התיכון הרב תחומי אופקים

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אופקים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ דבאר', מוסטפא מוראד. “פוטיס (כפר) (فطيس (قرية)).” Essay. In הארץ שלנו פלסטין (بلادنا فلسطين) 1, 2st ed. Vol. 1. ביירות, 1966. https://www.palestinapedia.net/فطيس-قرية/.
  5. ^ עווילי, מוחמד אבו. “הנגב: מפגש עם חאג' אבו מאהיר אבו עטיה משבט אל-תיאהא!! (النقب : لقاء مع الحاج ابو ماهر ابو عطايا من قبيله التياها!!).” דיאר אל-נגב ديار النقب, April 26, 2015. Link.
  6. ^ Morris, B. (2004). The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited. Cambridge University Press. p. 355. ISBN 978-0-521-00967-6.
  7. ^ מרכז אזורי חדש בנגב, דבר, 20 באפריל 1955
  8. ^ מפה ומשם, העיירה החקלאית, דבר, 30 במרץ 1955
  9. ^ מרכז שרותים למושבי כביש הרעב, על המשמר, 13 במאי 1954
  10. ^ מפת אזור אופקים, 1959, עם סימון אחת המעברות., באתר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  11. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב במרכז העיר של אופקים / קולנוע כוכב באתר 'חלון אחורי', 12 בספטמבר 2010
  12. ^ דף הגרעין באתר קרן קהילות
  13. ^ אופקים פורטל העיר. "אופקים - תל אביב 88 דקות" מאת עודד בר-מאיר, מרץ 2011
  14. ^ ynet, הסכם גג באופקים: 14 אלף דירות חדשות, באתר ynet, 29 במאי 2017
  15. ^ 1 2 תמל 1027, אופקים שכונת חורשת נח, www.arcgis.com
  16. ^ היכנס/י לפייסבוק, Facebook
  17. ^ הלל קרוגר, מכינת אופקים למדע, באתר מועצת המכינות הקדם צבאיות בישראל
  18. ^ פרופיל אופקים באתר הלמ"ס
  19. ^ דב פרידקין בפורטל העיר אופקים
  20. ^ שמותם כדלהלן; א. אחדות ישראל (נוסח מרוקו) רח' הנשיא. ב. אבות ובנים (נוסח ספרד) רח' שכונת שפירא. ג. אוהל יעקב (נוסח מרוקו) רח' שרת. ד. אוהל משה (נוסח עדות המזרח) רח' רבי עמרם בן דיוואן. ה. אהבת שלום (נוסח עדות המזרח) רחוב אבו חצירא. ו. בית יוסף (נוסח עדות המזרח) רח' אבו חצירא. ז. בית יעקב ואור ישראל (נוסח מרוקו) רח' הכרמל. ח. בית גבריאל (נוסח אשכנז, בשבת מתקיימת תפילה גם בנוסח תימן) רחוב חזון איש. ט. בית מנחם (נוסח עדות המזרח) רח' מישור הגפן. י. גרבה גרבת (נוסח תוניס) רח' גולומוב. יא. התימנים (נוסח תימן) רחוב צה"ל 3. יב. זוהר ישראל (נוסח מרוקו) רח' החיד"א. יג. חב"ד (נוסח חב"ד) רח' מישור הגפן, התמר 2. יד. מבצע שלמה (נוסח עדות המזרח) רח' הכרמים 45. טו. עם רב (נוסח אחיד) רח' הכרמים. טז. על שם הרי"ף (נוסח מרוקו) רח' יגאל אלון 9. יז. קוותי ה' (מתחם בתי כנסת בנוסח עדות מזרח, אשכנז, ובשבת גם בנוסח תימן) רח' רחבת האר"י. יח. רבי עקיבא לעולי פרס (נוסח עדות המזרח) רח' גן ציגל. יט. רבי דוד ומשה (נוסח עדות המזרח) רח' קיבוץ גלויות. ך. שבטי ישראל (בית כנסת נוסח עדות המזרח) רח' אלי כהן. כא. שבזי (נוסח תימן שאמי), רח' צה"ל 1. כב. שארית יעקב (מתחם בתי כנסת בנוסח עדות המזרח) רח' שבזי. כג. שערי חיים (נוסח ירושלמי) רח' שבזי. תורת יעקב (בראשות הרב הרשקוביץ. נוסח אשכנז). בית כנסת לעולי אתיופיה ברחוב חזון איש. ועוד



ראשי ועד המתיישבים, מועצת ועיריית אופקים  
לפני ההכרה
במועצה המקומית 		יעקב שמשוני
(ראש מרחבים) 		יהודה מרציאנו
(ועד מקומי)
1955 1955–1958
כמועצה מקומית דב פרידקין
(מועצה ממונה) 		משה ביתן יעקב כהן
(ועדה קרואה) 		משה מייבסקי
(ועדה קרואה) 		יחיאל בנטוב אברהם רביבו יחיאל בנטוב יאיר חזן
מ-1958 מ-1960 מ-1961 מ-1963 מ-1969 מ-1978 מ-1983 1989–1993
כעירייה מיכה הרמן
(מועצה / עירייה) 		יאיר חזן אבי אסרף אריה אזולאי
(ועדה קרואה) 		צביקה גרינגולד
(ועדה קרואה) 		איציק דנינו
מ-1993 מ-1998 מ-2003 מ-2007 מ-2008 2013–והלאה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אופקים&oldid=35839245"