ישיבת באר יעקב

ישיבת באר יעקב היא ישיבה חרדית בבאר יעקב שהונהגה במשך שנים רבות על ידי הרב משה שמואל שפירא, שכיהן כראש הישיבה, והרב שלמה וולבה שכיהן כמשגיח רוחני. כיום ראש הישיבה הוא הרב דוד יצחק שפירא, ומשגיח הישיבה הוא הרב משה דוד לפקוביץ.

ישיבת באר יעקב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות ה'תש"ט–הווה
מייסדים הרב שלמה וולבה והרב משה שמואל שפירא
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב דוד יצחק שפירא
תלמידים
כ-300 בחורים ואברכים[דרוש מקור]
שונות
ספרים "קונטרס הביאורים", "שערי שמועות", "זהב משבא", הרבעון "הבאר"
מיקום
מיקום באר יעקב
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°56′28″N 34°50′05″E / 31.941°N 34.834861111111°E / 31.941; 34.834861111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב משה שמואל שפירא ראש הישיבה בשנים תש"ט-תשס"ו
הרב דוד יצחק שפירא, ראש הישיבה מאז תשס"ו

מגידי השיעורים הם הרב שמעון שפירא, הרב יהודה אריה קסטנר, הרב דוד מונק, הרב יעקב זלושינסקי, הרב אבנר שפרלינג והרב יהושע דבורץ. שיטת הלימוד בישיבה מבוססת על דרכו של הרב משה שמואל שפירא, תלמידו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק.

היסטוריה עריכה

תנועת עזרא ביקשה להקים ישיבה לבוגרי התנועה מחוץ לירושלים ולצורך כך קיבלה תרומה של בית אריזה ישן בבאר יעקב ששימש כפנימייה. בהמלצת החזון איש מונה לראשות הישיבה הרב אפרים בורודיאנסקי, ולמשגיח מונה הרב שלמה וולבה. לאחר כחודש ביקש הרב בורודיאנסקי להשתחרר מתפקיד ראש הישיבה, ובמקומו המליץ החזון איש על מינוי הרב משה שמואל שפירא. לאחר כשנה נפרדה הישיבה מתנועת עזרא בהסכמת שני הצדדים. הלימודים התקיימו בבית הכנסת של באר יעקב. באותה עת היו בישיבה כעשרה תלמידים. בשנת 1953 הוקמו מבנים טרומיים עבור פנימייה וחדר אוכל, על קרקע שחלקה נתרם לישיבה וחלקה הוקצה לישיבה על ידי המועצה המקומית. בשנת 1955 הוקם עבור הישיבה בית מדרש שנתרם על ידי סר יצחק וולפסון מקנדה, ולאחר מכן הוקמו שני בתים עבור ראש הישיבה והמשגיח. בליל יום כיפור תשי"ט עלה אחד ממבני הפנימייה באש. בעשר השנים הראשונות של הישיבה שימש הרב שפירא גם כרב המקומי של באר יעקב, אולם כשגדלה הישיבה הוא פרש מהתפקיד כדי להקדיש לה את זמנו.

בי"ב בכסלו תשכ"ה (17 בנובמבר 1964) חנכה הישיבה את המבנה החדש שלה בנוכחות הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב יחזקאל אברמסקי, שר הדתות זרח ורהפטיג ועוד. בעת חנוכת המבנה החדש למדו בישיבה כתשעים תלמידים, כשני שלישים מהם ישראלים. תלמידי חוץ לארץ נדרשו להגיע לאחר פרק זמן מינימלי בישיבה בארצות מוצאם.

בכל שבת התקיימה שיחת מוסר על ידי המשגיח הרב וולבה. הישיבה התייחדה בכך שהשיעורים בה התקיימו בעברית ולא ביידיש, על מנת לאפשר לבני עדות המזרח ללמוד בה.

לאחר ההתרחבות למבנה החדש, פתחה הישיבה ישיבה קטנה לצדה.

בין השנים תש"י-תש"ס הוציאה הישיבה ביטאון תורני בשם "הבאר" אשר הכיל דברי תורה של רבני הישיבה ותלמידיה ושימש גם לגיוס תרומות.

ב-1982 (תשמ"ב) עזב הרב וולבה את ישיבת באר יעקב ועבר לירושלים.

בתחילת שנות התשעים עברה הישיבה לירושלים, עקב גורל הגר"א שערך הרב שפירא. כעבור עשר שנים שבה הישיבה למבניה המקוריים בבאר יעקב.

אריה דרעי עבר את תהליך השיקום שלו בישיבה בשנת 2001.[1]

בתחילת זמן אלול ה'תש"ע פרש הרב אריה שפירא, שהיה ר"מ בישיבה, בתיאום עם אביו הרב דוד יצחק, והקים עם דודו, הרב נפתלי צבי יהודה שפירא, את ישיבת שערי שמועות במושב בית חלקיה. בגרעין המייסד של הישיבה החדשה היו כ-20 מתלמידי ישיבת באר יעקב.

מבוגרי הישיבה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה