פתיחת התפריט הראשי

בסיעתא דשמיא

ביטוי יהודי
(הופנה מהדף ברוך השם)
שלט של חנות תכשיטים ברומא. בקצה הימני העליון של השלט מופיע הביטוי בס'ד באותיות עבריות (ובקצה השמאלי נכתב באיטלקית Sabato Chiuso - "סגור בשבת").

הביטוי בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, המקוצר בראשי תיבות למילה בס"ד והמוכר יותר בצורה זו, הוא ביטוי בארמית שמשמעותו "בסיוע השמיים", במשמעות של "בעזרת האל" או "בעזרת השם"[1].

תוכן עניינים

תפוצת הביטוי ביהדות ותחילת זמנהעריכה

השימוש בביטוי בס"ד לכתיבה בראשי הדפים, התחיל בערך בראשית המאה העשרים בקרב יהודים אורתודוקסיים ומסורתיים. נוהג זה לא רווח במאות הקודמות, ואין לו זכר בכתבים הרבים שנשארו בארכיונים[2]. לפי השערת הרב יוסף קאפח, ראשית נוהג כתיבת ביטוי זה או מקביליו מקורו במזרח אירופה ומשם התפשט לקהילות הספרדיות ולרוב קהילות יהדות המזרח. אך אין להשערה זו הוכחות ברורות[3].

במאות השנים האחרונות התפתח נוהג, ראשית יצירתו כנראה במזרח אירופה ומשם התפשט גם לספרד ולרוב הארצות הקרויות ארצות המזרח, כוונתי לנוהג לנוסס בראש כל איגרת או מכתב המילים בע"ה - בעזרת השם, או בס"ד - בסיעתא דשמיא. לא בכל הארצות התפשט מנהג זה. בין הארצות שלא נהגו בו הייתה תימן... הרבה מכתבים, הרבה אגרות, הרבה שאלות ותשובות, נתגלו בגניזה מגאונים קדמונים, מרמב"ם ובני דורו, והנה ראה זה פלא, אף אחת מהן אינה פותחת לא בע"ה ולא בס"ד ולא ב"ה...

ביטויים מקביליםעריכה

ביטויים מקבילים לבס"ד הנכתבים בראש הדף ואשר מוכרים מהמאה השש עשרה בערך ונפוצים במידה מועטה בימינו, הם: בע"ה (בעזרת השם), ב"ה (ברוך השם או בעזרת השם) ובעזהי"ת (בעזרת השם יתברך). ביטויים אלה מצויים יותר במכתבים רבניים כמו הסכמות, המלצות, ומכתבי משא ומתן הלכתיים.

יהודי תימן נוהגים לכתוב את ראש התיבות לק"י (לישועתך קויתי יהוה) בראשי מכתביהם[4][5]. כמו כן, בתוך טקסטים המדברים על אירועים שצפויים להתרחש, ניתן למצוא את המונחים בעז"ה (בעזרת השם) או אי"ה (אם ירצה השם).

הסיבה לתפוצתו הרבה יותר של הביטוי בס"ד בתקופה האחרונה, היא בעקבות דיונים הלכתיים שהיו בשנים האחרונות שלפי מסקנות חלקם יש איסור למחוק או להשליך מסמך כלשהו שבו רשום הביטוי ב"ה. על מנת לצאת מבעיה זו, רבים עברו לכתוב את הביטוי המקביל בס"ד שלא מוזכרת בו האות ה' הרומזת לאל, ולפיכך דף שעליו רשום בס"ד אינו חייב בגניזה לכל הדעות וניתן להשליך אותו לפח. עם זאת מרבית פוסקי ההלכה סוברים שגם כתיבת קיצור הכולל את האות ה', כגון ב"ה או בע"ה אינה מחייבת את גניזת הדף[6].

מהזווית ההלכתית וההשקפתיתעריכה

כתיבת 'בס"ד' היא נוהג חדש יחסית ביהדות האורתודוקסית, ואיננה חובה הלכתית אלא נוהג לא מחייב המצוי בעיקר בשכבה הרגילה של הזרם הדתי והחרדי. גם מי שכותב ביטוי זה, מסתפק לכתוב זאת בראש המסמך בלבד אף על פי שהוא מכיל עמודים נוספים. מעטים כותבים בכל ראש עמוד ועמוד שהם כותבים.

מאידך, רבים בציבור האורתודוקסי אינם כותבים כלל את הביטוי הזה ומקביליו, אם בכוונה תחילה מסיבות השקפתיות[7] או הלכתיות[8], ואם מחוסר יחס חשיבות למנהג זה. החזון איש לדוגמה, בכוונה תחילה נמנע לכתוב בס"ד בראשי מכתבים, ואף סבר שיש בדבר זה איסור מבחינה הלכתית[9].

הרב משה פיינשטיין שנדרש לחוות את דעתו בנושא כתב[10]:

ומה שהרבה נוהגין לכתוב בכל מכתבים שכותבין למעלה ב"ה שההא הוא אות מן השם הקדוש וגם הכוונה הוא להשי"ת, ששמעתי שיש הסוברין שהוא איסור, הנה אף שגם שהוא רק אות אחד שליכא בזה איסור מחיקה, מ"מ מסתבר שלא גרע מהשני יודין שאסור למחוק שלא לצורך כדאיתא ביו"ד בסוף סימן ער"ו וכן אסור להשליך במקום בזיון, מ"מ איני רואה בזה איסור במדינתנו מכיון שלא מצוי שימחקו ובמדינתנו לא מצוי כלל שיקחו ניר זה לקנוח בבית הכסא שיש נירות מיוחדות לכך, ולהשליך במקום בזיון נמי לא מצוי כי רגילין לשרוף הנירות שאין נצרכין ואין לחוש לדבר שלא מצוי כלל, אבל להקפיד דדוקא שיכתבו נמי איני רואה בדבר שלא הוזכר זה בדברי רבותינו, ואיזה מעלה שייך לכתוב על מכתבי חול שהרבה פעמים כותבים שם דברי הבל וגם לפעמים דברים אסורים כלשון הרע וכדומה שיזכירו על זה ב"ה.

אף על פי שדבריו אלה מכוונים כלפי הביטוי המקביל ב"ה, מכל מקום חלק מדבריו אלה - מתאימים גם לביטוי בסיעתא דשמייא.

ההסבר למנהגעריכה

בספר "תולדות יצחק"[11], מאת ר' יצחק קארו, דודו של מחבר השולחן ערוך רבי יוסף קארו, נתן טעם למנהג לכתוב ב"ה בראש כל מכתב ברוח הפסוק "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחותיך" (משלי ג,ו). לאמור: בכל מעשה אף פעוט או שייך לתחום החולין (=דרכיך), יש לזכור ולהזכיר את שם ה', וזו לשונו:

ולכן נהגו בהתחלת כל כתיבה לכתוב ב"ה, שנאמר [משלי ג ו] "בכל דרכיך דעהו"

.

את אותו רעיון להסבר, ניתן להפנות גם כן לכתיבת בס"ד, שמשמעותו "בעזרת השם" (ובראשי תיבות ב"ה)[12].

מחלוקת אודות השימוש בביטויעריכה

השימוש ב'בס"ד' מצא דרכו אל הוויכוח הפוליטי בין דתיים לחילוניים בישראל. כשנכנס אברהם פורז ממפלגת שינוי למשרד הפנים הורה על הימנעות מכתיבת 'בס"ד' בניירות רשמיים של המשרד, דבר שעורר מורת רוח בין העובדים הדתיים, אך סימל את האופי החילוני שביקש השר לשוות למשרדו.

משרד החינוך מתיר למורים לכתוב בס"ד בראש דפים המחולקים לתלמידים, גם בבתי ספר חילוניים[13].

בשנת 2015, התעוררה סערה ברשתות החברתיות, עקב איסור שהטיל מרצה במכללת ספיר, על רישום הביטוי על הלוח בכיתה[14].

לקריאה נוספתעריכה

הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, חלק ג סימן עח.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השמים הם כינוי נרדף להקב"ה. ראו גם מלכים א, ח, לד. האברבנאל מעיר בפירושו על ספר בראשית פרק א' (בביאור מלת השמים): "וכן כתוב בספר הבהיר מנלן דשמים היו הקדוש ברוך הוא שנאמר ואתה תשמע השמים. אטו שלמה מתפלל לשמים שישמע תפלתו אלא שנקרא שמם על שמך".
  2. ^ ראו ר"י קאפח, כתבים חלק א', ירושלים תשמ"ט, שער שני עמוד 124 ואילך.
  3. ^ ראו ר"י קאפח, כתבים, שם. המילים "במאות השנים האחרונות" מתייחסות בעיקר לביטוי ב"ה, אך שאר דבריו מתייחסים גם לביטוי בס"ד.
  4. ^ ראו ר"י קאפח בתוך כתבים, שם, שמציין מנהג זה
  5. ^ ישנם גם המוסיפים אחרי לק"י - לס"י, שהוא תרגום אונקלוס של "לישועתך קיוויתי השם" - לפורקנך סברית השם
  6. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏שמות השם בלועזית, וסימנים לשם השם, באתר פניני הלכה
  7. ^ ראו מאמרו של הרב יוסף קאפח, '"בעזרת השם"', בתוך: הגות עברית בארצות המזרח, ירושלים תשמ"ב (1981), עמ' 127-­129.
  8. ^ ראו תשובתו של הרב משה פיינשטיין המצוינת להלן. וכן ראו שו"ת צפנת פענח, ורשה תרצ"ה-תרצ"ח, חלק ראשון, סימן קצו.
  9. ^ ראו י. הורביץ בתוך "אורחות רבינו" ב"ב תשנ"א, עמוד רמ"ז אות מ"ג. וראו מאמרו של רי"ש שפיגל המצוין בעמוד זה.
  10. ^ שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קלח
  11. ^ ספר תולדות יצחק, פרשת ויקרא, פרק יד.
  12. ^ ראו בערך זה, לעיל.
  13. ^ דיון בסוגיית כתיבת "בסיעתא דשמייא" על גבי מסמכים בבית-הספר, באתר עמותת "חופש"
  14. ^ שחר חי וקובי נחשוני, כפייה חילונית במכללת ספיר? "לא לכתוב בס"ד על הלוח", באתר ynet, 15 בפברואר 2015