אברהם פורז

פוליטיקאי ישראלי

אברהם פורז (פוזמנטיר) (נולד ב-9 באוגוסט 1945) הוא פוליטיקאי ישראלי, המשמש כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו. בעבר היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל. עורך דין במקצועו.

אברהם פורז
אברהם פורז, 2012
אברהם פורז, 2012
לידה 9 באוגוסט 1945 (בן 78)
ממלכת רומניהממלכת רומניה בוקרשט, ממלכת רומניה
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1950
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה מפלגת שינוי, מרצ, מפלגת חץ עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה שינוי, מרצ, חץ
שר הפנים ה־20
28 בפברואר 20034 בדצמבר 2004
(שנה ו־40 שבועות)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198817 באפריל 2006
(17 שנים)
כנסות 12 - 16
יו"ר ועדת הכלכלה ה־17
19 ביולי 199917 בפברואר 2003
(3 שנים ו־30 שבועות)
יו"ר ועדת החינוך והתרבות ה־16
23 במאי 200517 באפריל 2006
(47 שבועות ויום)
חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו
2018–הווה
(כ־6 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פורז נולד בבוקרשט שברומניה ב-9 באוגוסט 1945 ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1950. למד בתיכון אליאנס בתל אביב[1]. לאחר שירות צבאי במחלקת החקירות של המשטרה הצבאית, למד לתואר משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ועסק בעריכת דין.

ב-1974 היה בין מקימי תנועת "שינוי" (יחד עם פרופ' אמנון רובינשטיין והתעשיין סטף ורטהיימר). בשנים 19821983 כיהן כיושב ראש המזכירות שלה, ובשנת 1983 נבחר מטעמה למועצת העיר בתל אביב, עיר מגוריו. מ-1983 עד 1988 שימש כיו"ר ועדת הביקורת בעיר. באותו זמן, עמד פורז גם בראש מנהלת ההקמה של הערוץ השני בטלוויזיה, הטלוויזיה בכבלים והרדיו האזורי[2].

ב-1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם שינוי. פורז הוא היוזם הראשון של 46 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[3] בפעילותו בכנסת, התמקד בנושאי כלכלה ותקשורת ואף עמד בראש ועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (בכנסת ה-13) ובראש ועדת הכלכלה של הכנסת (בכנסת ה-15). בתקופת כהונתו כיו"ר ועדת הכלכלה ספג פורז איומים מצד עובדי חברת החשמל, עקב כוונותיו להגביל את כמות החשמל הניתנת להם חינם כהטבה, ואף הוצמד לו מאבטח.[4]

בשנת 1999, לקראת הבחירות לכנסת ה-15, פינה את מקומו בראש הרשימה לטומי לפיד ו"שינוי" זכתה לשישה מנדטים. בבחירות לכנסת השש עשרה כבר זכתה ל-15 מנדטים.

ב-2003 התמנה פורז לשר הפנים, וטיפל בעיקר במשבר הכלכלי של הרשויות המקומיות ובניית תוכנית הבראה עבורן. במסגרת זו ספג ביקורת קשה מצד בית הדין לעבודה, משום שרצונו ליישום תוכניות הבראה לרשויות הנמצאות בגרעון יצר עיכוב בתשלום משכורות של עובדים במספר עיריות במשך חודשים רבים.

ב-28 במאי 2003 דנה הכנסת בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. בעקבות חשדות להצבעה כפולה מצד כמה חברי כנסת הקים יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, ועדת בדיקה לעניין. ממצאי הבדיקות העלו חשד כי חמישה חברי כנסת הצביעו פעמיים, ביניהם השר אברהם פורז. השר פורז הודה כי הצביע גם במקומו של השר ישראל כץ, אך טען כי עשה זאת בשוגג וכי ביקש מיו"ר הכנסת לבטל את הצבעתו מיד לאחר שעשה זאת, והיא אכן בוטלה מיידית.

בדצמבר 2004 פוטר פורז (כמו יתר שרי שינוי) מתפקידו כשר הפנים, עקב הצבעתו נגד תקציב המדינה בכנסת[5]. ביוני 2005 התמנה ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת.

ב-12 בינואר 2006, בבחירות הפנימיות שנערכו במפלגה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, הפסיד את המקום השני ברשימת שינוי לרון לוינטל, ועקב כך התפלג יחד עם קבוצת ח"כים משינוי, והקים את מפלגת חץ. בסופו של דבר, שתי המפלגות לא עברו את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הצטרף פורז למפלגת הירוקים ושובץ במקום החמישי ברשימתה, אך הסכם זה לא התבצע בסוף.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 הוצב במקום הרביעי בתנועת "מהפך ירוק-לתת לחיות" למועצת העיר תל אביב.

בבחירות למועצה ב-2018 הוצב פורז במקום השני ברשימת "חי - חילונים ירוקים" לאחר שמפלגת חץ בראשותו סייעה למימון הרשימה[6]. הרשימה זכתה בשני מושבים והוא נבחר למועצת העיר. בבחירות ב-2024 זכתה שוב "חי - חילונים ירוקים" בשני מושבים ופורז נבחר גם הפעם למועצת העיר.

פורז הוא בעל עמדה כלכלית ימנית-קפיטליסטית ועמדה מדינית יונית (תמך בין השאר בתוכנית ההתנתקות).

פעילות משפטית עריכה

במהלך כהונתו כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו ולאחר מכן כחבר הכנסת הגיש פורז שורה ארוכה של עתירות לבג"ץ אשר הטביעו חותם על המשפט המנהלי בישראל. החשובים שבהם: בג"ץ 5023/91 (פ"ד מו(2)793) נגד שר השיכון אריאל שרון, מינהל מקרקעי ישראל ואחרים, בעניין הפשרת קרקעות חקלאיות בשכונת עמישב שבאזור פתח תקווה, לעמותות של הציונות הדתית ואחרים באמצעות חוק חדש לסיוע לעולים חדשים, כאשר הבתים נועדו בעצם לתושבי ישראל ותיקים[7][8][9] ובג"ץ 953/87 (פ"ד מב(2) 309) נגד שלמה להט, אז ראש עיריית תל אביב-יפו ואחרים, למינוי אישה בוועדה לבחירת רבני העיר. בג"ץ זה הוכר כפורץ דרך במסגרת הדיונים בבתי המשפט בישראל בתחום השוויון המגדרי והפמיניזם, ונלמד גם בשיעורי האזרחות במערכת החינוך.[10]

לאחר שלא נבחר לכנסת ב-28 במרץ 2006, חזר פורז לעסוק במקצועו, כיועץ חיצוני למשרד עורכי דין.

פורז רשום בכנסת כלוביסט העובד בהתנדבות. בין היתר, פורז ייצג משרדי לובינג בפני יושב ראש הכנסת בנושא אתיקה.[11] מדובר בייצוג המשרדים: בהירה ברדוגו, אימפקט, כהן רימון כהן, פוליסי, רותי פרמינגר וגורן עמיר.

פורז מייצג את תושבי היישוב אירוס בקידום הליכי תכנון ובנייה. היישוב צמוד למושב בית עובד ולגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה.

פורז נשוי ואב לשניים.

פרסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פורז: לקרוא למורה "אדוני" ולעמוד בפניו, באתר ערוץ 7
  2. ^ יעל פז מלמד, הערות השני נכנס להריון, מעריב, 23 בנובמבר 1984
  3. ^ הצעות חוק פרטיות של ח"כ פורז, באתר מאגר החקיקה הלאומי
  4. ^ יפעת זהר ואריק בנדר, הערכה: פריצקי יתפטר כבר היום, באתר nrg‏, 8 ביולי 2004
  5. ^ אורן רייס, תוכנית ההתכווצות: מ-23 שרים ל-13, באתר ynet, 1 בדצמבר 2004
  6. ^ צבי זרחיה, מיליון שקל מהכנסת בדרך לרשימה במועצת העיר ת"א, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2018
  7. ^ פסק הדין בבג"ץ 5023/91 ח"כ אברהם פורז, אברהם אורן, עו"ד, אוסי נחום נגד שר הבינוי והשיכון, אריאל שרון, מועצת מינהל מקרקעי ישראל ואחרים.
  8. ^ העתירה בבגץ 5023/91, (מסמך, אתר מאגר משפטי מנצח)
  9. ^ על הפשרת קרקעות שכונת עמישב באתר (התנועה לאיכות השלטון)
  10. ^ תרומתו של בג"ץ לדמוקרטיה הישראלית בהוצאת מט"ח
  11. ^ צבי זרחיה, לוביסטים מתארגנים: פורז פנה בשמם להיפגש עם ריבלין, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2012