פתיחת התפריט הראשי

ברוך לינדאגרמנית: Baruch Lindau;‏ 1759[1] - 5 בדצמבר 1849) היה סופר עברי בדור המאספים, מחבר "ראשית לימודים".

ברוך לינדא
לידה 1759
הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1849 (בגיל 90 בערך)
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתמטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ראשית לימודים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

ברוך בן יהודה ליב לינדא (או לינדה) נולד בהנובר, התגורר זמן מה בעיירה לינדא (לינדאו, Lindau) ונקרא על שמה. אחר כך עבר לברלין, שם עבד כמורה פרטי. היה מן הראשונים שהצטרפו ל"חברת דורשי לשון עבר", שהוציאה לאור את "המאסף", כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה, והיה מן הפעילים בקבוצה זו וב"חברת שוחרי הטוב והתושיה" שהמשיכה אותה. חיבר מספר שירים שהתפרסמו ב"המאסף", וכן השתתף במפעל תרגום ההפטרות לגרמנית כהמשך לסדרת ספרי הביאור והתרגום של משה מנדלסון לתורה.

בה' באלול תק"ן (1790) נשא לאשה את פעגלכה ארשל ולרגל האירוע התפרסם "שיר ידידות מאת אוהביו וחביריו אנשי חברת שוחרי הטוב והתושיה"[2]. ‬

לינדא עסק במסחר ובבנקאות והיה מבאי ביתו של פייטל היינה אפריים, ממנהיגי קהילת ברלין. בדו"ח על הקהילה משנת 1818 נמנה שמו של לינדא כאחד מראשי הקהילה והמשכיל שניאור זק"ש העיד עליו שהיה אמיד ביותר[3].

לשם הפצת השכלה כללית בעם ישראל פרסם ב"המאסף" סדרה של מאמרים על מדע וטבע, ולימים גם ספר בן שני כרכים בשם ראשית לימודים (חלק א, ברלין תקמ"ט 1788; חלק ב, דסאו תק"ע 1810). בספר היו רשימות של בעלי חיים מסווגים למחלקות ולמינים עם תיאור קצר ושם בעברית.[4] . הספר היה פופולרי מאוד, שימש כמקור ידע עיקרי של המשכילים להכרת מדעי הטבע ויצא לאור בכמה מהדורות לאורך המאה ה-19.

במקום "הסכמה" רבנית (מכתב לוואי המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על איכותו של הספר) צירף לינדא לספרו הקדמה מאת "האדון הרופא החכם החוקר הטבעי המפואר" מרכוס אליעזר בלוך והקדמה מאת "האדון הרופא החוקר הפילוסוף הטבעי המפואר" מרכוס הרץ.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הפרטים הביוגרפיים על אודותיו מעטים ושנת לידתו שנויה במחלוקת. ראו טל קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, הוצאת מאגנס 2013 עמ' 50 הערה 2
  2. ^ עיול באתר הספרייה הלאומית
  3. ^ טל קוגמן, המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה, הוצאת מאגנס 2013 עמ' 51
  4. ^ אילון גלעד, מוסף "הארץ" 29.1.2016, מהשפה פנימה-עטלף, עמוד 49