הרב ברוך מרקוס (תר"ל, 1870[1] - י"ט בסיוון תשכ"א, 3 ביוני 1961)[2] היה הרב הראשי הראשון של העיר חיפה בעידן המודרני (1906–1961) ודמות בולטת בניהול ענייני הדת והרבנות בארץ ישראל.

הרב ברוך מרכוס
לידה 1870
תר"ל
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) רייטאווס (אנ'), האימפריה הרוסית
פטירה 3 ביוני 1961 (בגיל 91 בערך)
י"ט בסיוון תשכ"א
ישראלישראל חיפה, ישראל
מקום פעילות ישראל
תקופת הפעילות ? – 3 ביוני 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים הרב הראשי לחיפה

ביוגרפיה עריכה

נולד בעיירה רִייֵטַוָס (Rietavas) שבפלך קובנה של האימפריה הרוסית (כיום בליטא), והיה תלמידו של הרב שמחה זיסל זיו, אחד מאבות תנועת המוסר, וכן למד מספר שנים בישיבת סלובודקה. בליטא גם הוסמך לרבנות. נשא את אסתר בתו של הרב נתן גינזבורג שהיה מהנדיבים בעיר העתיקה בירושלים בעל טחנת הקמח הממונעת הראשונה בעיר העתיקה. לאחר נישואיו עלה לארץ ישראל על סמך רישיונות עלייה של משפחת אשתו ולכן נקרא בתחילה מאיירס. לאחר תקופה בה התגורר ביפו, עבר לירושלים, ייסד וניהל, יחד עם הרב שמואל הלל שינקר, את "בית המוסר" "אור חדש" שבחצר שטרויס, ושימש כר"מ בישיבת תורת חיים.

 
שלט הנצחה בחזית בית הכנסת "שערי צדק הגליל"

בשנת תרס"ז (1906) התמנה כרב הראשי האשכנזי של חיפה, וכיהן בתפקידו כ-55 שנה.

בתרע"ד (1913) השתתף במסע המושבות שארגנו הרב קוק והרב יוסף חיים זוננפלד, ובו ביקרו עשרה רבנים בעשרים ושישה יישובים שהוקמו בצפון ארץ ישראל.

הרב מרקוס כיהן כיושב ראש הראשון של בית הדין הרבני בחיפה. היה בין מייסדי ועד הישיבות בארץ ישראל, סייע לישיבת תפארת ישראל בחיפה שהצטרפה למסגרת ועד הישיבות, ואף שימש בה כרב וכבוחן. היה חבר מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל. בשנותיו האחרונות נבחר לנשיאות הכבוד של תנועת המזרחי בחיפה.

הרב מרקוס כתב את הספר "אמרי ברוך" (חיפה, תר"ץ).

ייסד את בית הכנסת "שערי צדק הגליל" המצוי ברחוב חסן שוקרי 18 בחיפה. העירייה הציבה עליו שלט לזכרו.

נפטר בשנת ה'תשכ"א ונקבר בחיפה בבית הקברות היהודי כפר סמיר. שנתיים לאחר מותו, בתשכ"ג (1963), נקרא על שמו רחוב הרב ברוך מרכוס בחיפה, בשכונת ואדי סאליב.[3]

בתו ציפורה נישאה לישראל עמיקם יושב ראש גדוד מגיני השפה העברית בחיפה, והאחראי להכנסת השפה העברית למברקה הארץ-ישראלית בזמן המנדט הבריטי.

נכדו בועז עמיקם נפל חלל במלחמת העצמאות כחובש במבצע יפתח בעת שהגיש עזרה לפצועים שנשארו מאחור לאחר נסיגת הכוחות.

שתיים מנינותיו הן העיתונאית והסופרת סמדר פרי ומירב הלפרין.

מרקוס נפטר ב-3 ביוני 1961 ונקבר בבית הקברות היהודי חוף הכרמל.[4]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על פי חוברת הפרדס נולד בתרכ"ו (1866).
  2. ^ מאגר הזהויות הארצי - הספרייה הלאומית, באתר aleph.nli.org.il
  3. ^ אמציה פלד, רחוב הרב ברוך מרכוס, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
  4. ^ ברוך מרקוס באתר GRAVEZ
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חיפה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.